התכנית של נתניהו ליום שאחרי, היא היום שלפני.

• התכנית של נתניהו ליום שאחרי, היא היום שלפני: האג'נדה של השישה באוקטובר בעינה עומדת.
• מבחינתו, שום דבר לא השתנה: הדבר הראשון והחשוב ביותר היה, הווה ויהיה נתניהו, נתניהו ושום דבר חוץ מנתניהו, ולכן המלחמה, ההרוגים, החטופים, המפונים, המילואימניקים – הם לא משעממים, הם מכשול בדרך למטרה, כי הדבר המטרה היא טובת נתניהו.
• זה ניכר בתקציב החדש, שכולו סוגד להסכמים הקואליציונייים שנוסחו לפני המלחמה: חטוף-ככל-יכולתך-וחלק-לשותפים, שאחרת יפילו את הממשלה.
• זה ניכר בהתקפות ההולכות ומחריפות על כל מי שעלול, אולי, איכשהו, לסכן את המשך שלטונו.
• זה ניכר במשמעת הברזל הקואליציונית, של ח”כים שיודעים שמכונת הרעל תיפול להם על הראש אם יראו בדל-סימן להתנדנדות בנאמנותם לשליט.
• וזה ניכר בחזרה ל”נמוטט את שלטון החמאס”, או בגרסתו המודרנית “ניצחון מוחלט”, שלא התכוון לעשות אז וברור לו שאין אפשרות מעשית לעשות היום (מי שלא מבין למה, תקראו את בריק. נתניהו נפגש איתו ומבין היטב את מגבלות הכוח, גם אם שותפיו לא).
• כך שגם בנוגע לחמאס, התכנית של נתניהו ליום שאחרי, היא היום שלפני: חמאס ימשיך לשלוט בעזה, כי האלטרנטיבות גרועות יותר לנתניהו: שלטון ישראלי מלא אינו בר יישום, והשלטת הרשות הפלסטינית תפרק את הממשלה.
• המסקנה העצובה היא ששום דבר לא השתנה בתכניות הממשלה.
• הם לא ידאגו לחלשים, לעוטף, למילואימניקים או למפונים, כי הם עסוקים בלדאוג לעצמם: תקציב המדינה החדש מראה מה מעניין את הקואליציה, ומה לא. לכו אחרי הכסף ותראו איפה האינטרסים של שרי הממשלה. לא העוטף, לא המילואימניקים ולא החטופים נמצאים שם. הם ידאגו לחרדים, למתנחלים ולמושחתים. כל השאר יקבלו פירורים, אם בכלל.
• וגם חמאס לא ימוטט, לא הפעם ולא בפעם הבאה, וגם החטופים לא יוחזרו.
• כי נתניהו יותר חשוב.
• אבל היי, זה לא הזמן להפגנות, נכון?

מחר, אחרי הנתניהו

נתניהו טובע במשפט ומשרת ראש הממשלה היא גלגל ההצלה היחיד שיש לו. הוא לא יוותר ולא יתפטר ואין מי שיכריח אותו, גם לא אנחנו המפגינים. הוא הצליח לרסק את האופוזיציה כך שאם יהיו בחירות בעתיד הנראה לעין, לא יהיה מי שיעמוד מולו. לכן, יש להניח שהוא יישאר שם עד שחירותו ועושרו יובטחו, כלומר כל עוד קיימת רשות שופטת מתפקדת.

אז למה אני ממשיך להפגין?
כי אפילו נתניהו יעזוב מתישהו את הפוליטיקה הישראלית, בין אם יפרוש אחרי שיבטיח את חירותו ועושרו (יהפוך לנשיא?) או שימות מזקנה. וביום שאחרי הנתניהו, מישהו ייקח את המושכות. והמישהו הזה, שלא תהיה לו ההילה של נתניהו, יידע שיש בארץ אנשים שיעשו לו חור בראש אם לא יקשיב להם ויתחשב בהם.
אלה יהיו, כרגיל, הטייקונים המתנחלים והחרדים – ואנחנו, המפגינים בעד דמוקרטיה.
ואם אנחנו לא נהיה שם, יהיו שם רק הטייקונים, המתנחלים והחרדים.

קישור ישיר מקוצר לכאן:

https://bit.ly/32Efikb

ההתנחלויות מגינות על ישראל?

​נו, צריך להפריך את זה,  לפחות פור דה רקורד. 

הימין טוען שההתנחלויות מגנות על ישראל מהטרור הפלסטיני. משהו כמו ש"חומה ומגדל" הגנו על תל-אביב. 

שתי הטענות לא נכונות. 

ישובי חומה ומגדל לא מנעו התקפות על כל ישוב אחר, להיפך, הם הוסיפו מטרה נוחה להתקפה בלב שטח ערבי. כמו ההתנחלויות. 

הנכון הוא שמטרת ההתנחלויות, כמו מטרת חומה ומגדל, היא לתקוע דגל ולהכריז "שלנו" על אדמה שהפלסטינים (אז "הערבים") טוענים ששייכת להם. המטרה העיקרית של ההתנחלויות היום,  היא למנוע נסיגה ישראלית מיו"ש, וכתוצאה למנוע הסכם שלום עם הפלסטינים. 

מיקום ההתנחלויות בלב שטח מיושב בפלסטינים, הופך את המתנחלים למטרה נוחה לשכניהם, מכריח את צה"ל להקצות כוחות להגן עליהם ובכך מסכן גם את החיילים.  

אמנם תפקיד החיילים להגן על המדינה, אבל זכותה של המדינה להחליט על מה להגן ועל מה לא; ימית בסיני וגוש קטיף בעזה הוקמו וננטשו ע"י המדינה ויתכן שבעתיד יוחלט לנטוש התנחלויות. 

עד שיוחלט מה שיוחלט, תומכי ארץ ישראל השלמה מתנגדים לכל הפרדה בין ישראל ליו"ש; גם אלה שתמכו בהקמת גדר בין ישראל לסיני, שעצרה את ההסתננות משם כמעט לאפס, מתנגדים להשלמת גדר ההפרדה בין ישראל ליו"ש מחשש שזה יהיה קו הגבול העתידי במקרה שיפרוץ שלום. גדר ההפרדה היא מחסום קרקעי אמיתי, המונע באמת כניסת מסתננים – עובדים לא-חוקיים כמחבלים – מיו"ש לישראל. הגדר לא הושלמה ואינה מתוחזקת ומסויירת כראוי מסיבות פוליטיות, דבר שמסכן את מי שחי בתוך הקו הירוק. 

ניתן לטעון שרקטות ומרגמות יכולות לעבור את גדר ההפרדה, גם אם תושלם; זה הרי קורה בעזה. זה נכון, אבל עדיין לא סותר את הטענה שההתנחלויות לא מגינות על ישראל מטרור, מחד, ומאידך הרבה יותר קשה לייצר רקטות מאשר לעבור את האין-גבול עם מברג או מכונית ולדקור או לדרוס יהודים. 

לסיכום: ההתנחלויות לא מגינות על ישראל אלא מסכנות מתנחלים וחיילים, מונעת כל סיכוי להסכם שלום עם הפלסטינים ומכריחות את צה"ל להיות בחיוך צמוד ומתמיד אם אוכלוסייה אזרחית;  זכות המדינה להחליט אם כל זה מוצדק או לא.