Monthly Archives: נובמבר 2006

אורי גלר והאתגר של כריס

גם באמנויות לחימה יש "אורי גלרים" המתיימרים לכוחות על-טבעיים ואף טוענים שהם יכולים ללמד אחרים להשתמש בהם; ההבדל בינם לבין אורי גלר האמיתי, שלא צריך להיות ג'יימס ראנדי כדי להוכיח שהם רמאים. כל אחד יכול, השאלה אם באמת רוצים.

כשהייתי בן חמש, ראיתי לראשונה קוסם משקר במצח נחושה (כמובן שאז עוד לא ידעתי מה זה "לשקר במצח נחושה", הרי הייתי רק בן חמש – אבל ידעתי לזהות שקר, והקוסם הזה שיקר. כן, במצח נחושה.

הקוסם הגיע להופיע בפני ילדי הקיבוץ, שלף שפנים מהכובע, הוציא ביצים מהפה, העלים כדורים מול עינינו ואחר-כך שלף אותם מאוזניו של בחור שהתנדב לבדוק, ובין כל קסם לקסם שיקר בלי בושה ואמר: "זה לא קסמים, זה רק זריזות ידיים!"

כילד בן חמש שיודע בקלות לזהות מתי משקרים לו, היה לי ברור שהוא משקר, וכעסתי. ברור שאלה קסמים! איזו זריזות ידיים, על מה הוא מדבר?! הרי הכדור באמת נעלם! והביצה באמת יצאה לו מהפה! ברור שזה באמת קסם!

שנים אחר-כך, אני מבין כמה חשוב ש"קוסמים" יסבירו את ה"קסם" כתעלול-במה, ויסבירו לפחות קסם אחד או שניים לפני סוף המופע שלהם (הקוסם ההוא לא עשה זאת); הרבה יותר מדהים מהשפן שיוצא מהכובע, היא יכולתנו להתעלם ממה שנמצא ממש מול עינינו בכוח הריכוז, דבר שכל "קוסם" יודע לנצל. החשיבות גדלה כאשר אנשים כמו אורי גלר מופיעים בטלויזיה, מתיימרים ל"כוחות" ומחפשים "יורש". מוזר לי שאנחנו רואים "קוסם" חותך אישה לשניים ומעלים טיגריס ואומרים "וואו, איזה טריק יפה! איך הוא רימה אותנו?", אבל מקבלים כעובדה את הכפיות המכופפות של גלר. (באחד המאמרים על גלר שאל הכותב, מה הענין הגדול עם כפיות מכופפות? תראו לי כפית אחת ישרה, זה יהיה הרבה יותר מרשים…)

למען הסר ספק, לא ראיתי אף פעם את אורי גלר מופיע (גם לא בטלויזיה), אני בטוח שהמופע שלו מדהים, והסיבה העיקרית לביטחון שלי שגלר רמאי – סליחה, "קוסם" – היא שקוסמים מקצועיים אחרים, כמו ג'יימס ראנדי (וכאן בעברית) מסוגלים לא רק לעשות כמוהו בלי שום טענה לכוחות נסתרים, אלא גם מסבירים – לפחות חלקית – איך כל אחד יכול לעשות זאת. אם ראנדי יכול לכופף כפיות בלי "כוחות נסתרים", אז סביר שגם אורי גלר עושה זאת בלי כוחות נסתרים.

ראוי להבדיל בין ה"אורי גלרים" של עולם אמנויות הלחימה, לבין מופעים כמו אלה של "נזירי שאולין", בהם אנשים מאומנים להדהים עושים דברים שנראים בלתי-אפשריים, כמו לספוג על גופם מכות, להישכב על חניתות, ועוד; ערוץ דיסקוורי נעזר בפיזיקאי כדי להסביר איך זה נעשה, אבל אין ספק שזה אכן נעשה, ולמרות שאפשר להסביר זאת ע"י פיזיקה, אל תנסו את זה בבית. בנוסף, הפרידו בין היכולת בהופעה לבין היכולת בלחימה; מבין אלה הדוחפים מכוניות בעזרת חנית שצידה החד נעוץ בגרונם, איש מעולם לא הדגים איך אדם אחר נועץ בגרונו את החנית והוא יוצא מזה ללא פגע, וגם אלה הנשכבים על חניתות בהופעה עושים זאת לאט ובזהירות, ומעולם לא ראיתי שאחד מהם טען ליכולת לעצור כך חנית שמישהו אחר ינעץ בכוח בבטנו.

גם בעולם אמנויות הלחימה יש "אורי גלרים" מסוגים שונים, רובם "מורים" המתיימרים ללמד את תלמידיהם לעשות דברים הנחשבים בלתי אפשריים, כמו להמם אנשים ע"י פגיעה ב"נקודות אקופונקטורה" או להמם אנשים בלי לגעת בהם כלל – ראו סרטון המדגים "הגנה עצמית" מבית במבוק צהוב. בכל המקרים האלה, מדובר ב"מורים" המדגימים רק על תלמידיהם ולעולם לא על מי שאומר "תוכיח לי", כי "זה מסוכן". כאשר כן מנסים את זה על מי שלא יודע מתי הוא אמור ליפול, התוצאה עלולה   להיות מביכה.

המשותף – והמביך – במקרים שהבאתי למעלה (ויש עוד הרבה), הוא שמאוד קל לבדוק אם זה באמת עובד – פשוט צריך להתקיף באמת ולראות איך ה"מורה" מתמודד עם זה. תלמידים שנסעו אל ראש השיטה שלנו בטאיוואן, סיפרו על מקרה שהתפרסם אז (1994, אם אנ זוכר נכון) בעיתוני טאיוואן, על "מורה" שלימד איך לדחוף אנשים בלי לגעת; הוא היה דורש סכום כסף עצום תמורת שיעור אחד ("זה הבסיס, עכשיו לך תתאמן על זה"), ומדגים רק על תלמידים בכירים "כי זה מסוכן למי שלא יודע איך להתמודד עם זה". הוא כנראה היה מאוד בטוח בעצמו, כי פירסם בעיתונים תמונה של עצמו "דוחף" תלמיד, לכאורה דרך קיר, וטען שהוא מסוגל ללמד אחרים איך לעשות זאת. שיא כוחו היה הסיבה לנפילתו – הפרסומת הזו הביאה אליו שוטר שאמר לו "דחוף אותי". הוא ניסה על השוטר את כל התירוצים הרגילים, אבל השוטר התעקש: "דחוף אותי". כשנגמרו לו התירוצים הוא ניסה לדחוף בלי לגעת, וכשתלמידיו ראו את התוצאות הם הגישו נגדו תביעות על רמאות.

בדיון על הנושא בסייברקוון, לפני כמה שנים, העלה כותב בשם כריס את "האתגר של כריס"; מהזיכרון, זה הולך בערך ככה: כריס מוכן לבדוק את טענתו של כל "מורה" הטוען שהוא מסוגל להגן על עצמו בעזרת "צ'י" ללא מגע. המבחן יצולם בוידיאו וסטילס ע"י שני הצדדים, לשימוש יותר מאוחר. אם המורה יצליח להוכיח את טענתו, כריס יעביר אליו את כל רכושו ויהפוך לתלמידו עד אחרון ימיו. אם המורה ייכשל, כריס רשאי להפיץ את ההוכחות לכשלונו ברבים.

המבחן עצמו? כריס יתקיף את המורה, עם כל סוג נשק שיוסכם עליו או בלי שום נשק (אם על כך יוסכם); את הנשק שייבחר, כריס ירכוש/ייצר/יביא בעצמו. כריס יתקיף בכל הכוח, בלי לתאם מראש איזו התקפה, לאיזה חלק בגוף או מתי יתקיף.

עד כמה שאני יודע, כמו באתגר מליון הדולר של ג'יימס ראנדי (שאורי גלר לא נתן מעולם הסבר מספק מדוע לא ייבחן בו), איש מעולם לא ניסה לעמוד באתגר של כריס, אבל דבר מאוד דומה קרה ל"אורן הקטן", ילד-פלא שהיה מופיע במופע-קסמים וטלפתיה "מדהים!" לפני כעשרים שנה. הוא היה מגלה לאנשים את מספר תעודת הזהות שלהם, את מספר הנשק שלהם (בימים שעוד נתנו לאנשים להיכנס עם נשק להופעות…), את צבע התחתונים שלהם… ולילה אחד, אחרי הופעה שלו, ניגשו אליו כמה אנשים וביקשו שיגיד להם איזה מספרים יזכו בלוטו. כשלא נענה, חטף מהם מכות רצח עד שאושפז. עד כמה שאני יודע, הוא חדל להופיע אחרי המקרה הזה.

והשאיר אותנו עם השאלה, איך זה שאדם שיכול "לקרוא מחשבות" בצורה מדהימה בהופעה, לא מסוגל לקרוא את כוונותיהם האלימות של אנשים, ולברוח בכל כוחו במקום לעמוד ולדבר איתם?

בימים בהם ההיגיון חלש ואנשים אינטליגנטיים "מאמינים באורי גלר" (כי בלי אמונה זה לא עובד), אולי אפשר לשמוח על שלפחות בעולם אמנויות הלחימה קל לבדוק, בצורה ברורה וחד משמעית, אם העומד מולנו הוא שרלטן או "הדבר האמיתי". ולמרות שכל כך קל לבדוק טעות כמו אלה של במבוק צהוב ודומיהם, זה רק מעלה את השאלה, איך זה שעדין יש להם תלמידים…

מודעות פרסומת

נפילות וגלגולים

בטאי-צ'י שלנו יש הטלות (הפלות, למי שלא מכיר את המונחים המקצועיים), אבל לא עובדים על מזרונים אלא על רצפה קשה; כשמתאמנים על הטלות, אומרים לאנשים פשוט להיזהר, ולעבוד משוחרר. השחרור יעשה את כל השאר, וצריך פשוט לא לפחד מהרצפה.

אני לא בטוח שהבחור הזה עושה טאי-צ'י, אבל מה שהוא מדגים והעקרונות עליהם הוא מדבר ממש זהים למה שאנחנו עושים: http://video.google.com/videoplay?docid=4499565258599533024&hl=en
אהבתי במיוחד את ההמלצה שלו, "רך על קשה, קשה על רך" – פשוט יין-יאנג.

איך ללמוד בלי טעויות?

ידוע שלומדים מנסיון, אין חכם כבעל נסיון, ו"ניסוי וטעיה" היא הדרך בה כל ילד לומד לזחול, ללכת, לדבר, לכתוב, לחשב מספרים… בעצם כל הלימוד הבסיסי שלנו מתבסס על לימוד וטעיה. אבל כל מי שהיה במערכת החינוך יודע שכל מטרת הלימוד היא להביא את התלמיד למצב בו לא יטעה במבחן.

אם אין חכם כבעל נסיון, ונסיון פירושו שטעית ולמדת מהטעות, מה יודע מי שמעולם לא טעה?

האם באמת צריך חוק כדי שנהג ידע שהוא צריך לשמור מרחק מהרכב שלפניו? הרי זה היגיון פשוט, לא? מסתבר שאנשים לא ממש טובים בהיגיון פשוט, והעובדה שכ-50% מהתאונות בישראל הן בגלל אי שמירת מרחק תוכיח. מי שנתקע ברכב שלפניו בתאונה ילמד מכך (אם יישאר בחיים), אבל הכבישים מלאים בנהגים שיודעים את החוק ולא שומרים מרחק, במיוחד בגלל שלהם זה לא קרה.

רוב הקצינים הבכירים בצהל בהווה, לא התנסו במלחמה בתפקידם לפני שנכנסו למלחמת לבנון 2. העיתונות וההורים השכולים דורשים עריפת ראשים, ושוכחים דבר מאוד חשוב – שאדם שטעה יכול ללמוד מטעותו, בעוד שאחרים יתקשו מאוד ללמוד ממנה.

במקום ידע ונסיון, יש לנו חוקים, תקנות, כללי-ביטחון…

אנו דורשים מקצינים בכירים שלא יטעו לעולם, קצינים שטעו מודחים ובמקומם עולים פקודיהם שלא היתה להם הזדמנות לטעות, וחוקרי הטעויות מנסחים תקנות וחוקים כדי למנוע טעויות נוספות – אבל כמה תקנות וחוקים יכול קצין לזכור בלחץ הקרב? האם לא עדיף, לפעמים, להשאיר את הקצין שטעה ולמד מטעותו ולא יחזור עליה, בזכות נסיונו בשטח?

אנחנו דורשים גם מרופאים שלא יטעו לעולם, ובדיוק כמו במקרה של קציני צהל זו דרישה לגיטימית לגמרי, למרות שאינה מעשית. רובנו פונים למומחים שיבצעו ניתוחים ושאר פרוצדורות רפואיות, כי כאשר מומחה עושה ניתוח הסיכון לתאונה קטן יותר – אבל איך יהפוך סטאז'ר למומחה בלי לנתח?

אין לי תשובה לכל השאלות האלה, אבל הן חוזרות ועולות אצלי כל פעם שאני נתקל בדרישה לעריפת ראשים, בצהל ובמערכת הבריאות. אולי יבוא אדם חכם ממני ויחשוב איך ליצור מערכת הכשרה שתאפשר לרופאים וקצינים ללמוד מטעויות בלי להרוג חיילים ומטופלים?

ג'וני לא התאמן מאז שנולד לו התינוק,

ותראו לאיזה צרות זה הכניס אותו
(ולמי שלא יודע על מה מדובר, הנה תקציר הפרקים הקודמים)

מסקנה: צריך להתאמן, ורצוי – מאוד – להתאמן נכון.

איך?
בלי להחליף את ההתייעצות עם המדריך הישיר שמכיר אתכם, הנה כמה עצות מרוני שפירא, מדריך בכיר במרכז הישראלי לטאי-צ'י; קראתי אותן פעם ראשונה לפני כעשר שנים (אם אני לא טועה), ומפעם לפעם אי רואה שלא נס ליחן.

ולמי שעדין חושב על ג'וני, הנה הגרסא של אל "המוזר" ינקוביץ'. על אחריותכם
(תודה לקאונט דאסט על עזרה בקישורים)

ג'וני לא התאמן מאז שנולד לו התינוק,

ותראו לאיזה צרות זה הכניס אותו
(ולמי שלא יודע על מה מדובר, הנה תקציר הפרקים הקודמים)

מסקנה: צריך להתאמן, ורצוי – מאוד – להתאמן נכון.

איך?
בלי להחליף את ההתייעצות עם המדריך הישיר שמכיר אתכם, הנה כמה עצות מרוני שפירא, מדריך בכיר במרכז הישראלי לטאי-צ'י; קראתי אותן פעם ראשונה לפני כעשר שנים (אם אני לא טועה), ומפעם לפעם אי רואה שלא נס ליחן.

ולמי שעדין חושב על ג'וני, הנה הגרסא של אל "המוזר" ינקוביץ'. על אחריותכם
(תודה לקאונט דאסט על עזרה בקישורים)

אל: גיא אליאב, מנכ"ל תפוז

אל:        גיא אליאב, מנכ"ל תפוז
מאת:     דוד כפרי
בענין:     הסרת תכנים מאתר תפוז

בעקבות השינוי שהוכנס בתקנון אתר תפוז, החלטתי לדרוש את הסרת המאמרים וההודעות שהקישור להם מצורף בהמשך, משרתי תפוז. הסיבה לדרישה כפולה: ראשית, התקנון החדש מקנה לכם (לתפוז) זכויות שלא היתה לי שום כוונה להקנות לכם כשהעליתי את הדברים לאתר; שנית, לאחר ששיניתם את התקנון בצורה חד-צדדית בלי להודיע לאיש, איבדתי את האמון בכם. למרות הבטחתכם (שהתקנון מראה שאינה מחייבת אתכם), אינני יכול לסמוך עליכם שלא תשנו את התקנון מחר בלי ליידע איש, ולא תמכרו תוכן שאני יצרתי בלי לספר לי על כך. ואולי כבר עשיתם זאת, ותוכן שיצרתי מסתובב בשמכם ברשת בלי שום קרדיט אלי?

הטענה שמדובר רק בשימוש באינטרנט הסלולרי אינה רלוונטית, משתי סיבות: ראשית בגלל שתוכן באינטרנט הסלולרי הוא תוכן לכל דבר ואני זכאי לזכויות על התוכן שאני יצרתי; שנית, בגלל שמחר יגלוש כל העולם ואחיו באינטרנט הסלולרי כענין של שגרה ולא ירגיש בכלל בהבדל בין סלולרי ל"רגיל", והתוכן שאני יצרתי הוא עדין התוכן שלי.

בנימה אישית יותר, גיא, השקעתי הרבה מהנשמה שלי בתפוז. ניהלתי שלושה פורומים, אחד מהם במשך מספר שנים ברציפות, כתבתי הודעות ארוכות שחלקן אולי מאמרים בפני עצמן, וכתבתי גם מאמרים לא מעטים שהועלו לפורומים בהם כתבתי.

מעולם לא דרשתי תשלום כספי על התכנים שהעליתי, אבל מעולם גם לא היה לי ספק שתפוז מבינים שהם שלי. תמיד ידעתי שהכי הרבה שתפוז יעשו עם חומר שהעליתי לאתר בלי לשאול אותי, זה להציב קישור למקור.

שינוי התקנון, עליו קראתי במקרה בנענע (בנענע! לא בהודעה רשמית מטעם תפוז, כפי שהיה ראוי!), הוא לא רק הפרת חוזה חד-צדדית, זו פגיעה באמון בין האתר לגולשים בו. בוג'י הבהירה טוב ממני את המצפה לגולשי תפוז בתקנון הנוכחי, ולי אין שום כוונה לאפשר לך לעשות זאת עם התכנים שלי.

את כל המאמרים אפרסם בבלוג שלי ברשימות, שעדין שומר על זכויותי כיוצר; את הש"ות עם מאסטר יחיאל ניר מלחי אפשר יהיה לקרוא באתר המרכז הישראלי לטאי-צ'י.

אני מצטער מאוד שכל זה קורה. לקחתי שלושה ימים לחשוב על זה ולראות איך תגיבו, לפני שהחלטתי סופית. אני (כבר) לא כועס, אבל מאוד עצוב לי על המקום עליו התרגלתי לחשוב כבית ברשת; גיא, בנית אתר מדהים שאסף אנשים מדהימים, והלכת מאחורי גבם למכור אותם.

אני מצפה למחיקת המאמרים תוך 24 שעות מרגע פרסום מאמר זה.

המאמרים למחיקה:
בפורום רפואה משלימה:
יין-יאנג – מה זה?
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=24&a=15558&c=1709&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות:  http://www.notes.co.il/kafri/4923.asp )

בפורום אמנויות לחימה קלאסיות
בגידת המלאך: מדוע קשה לנשים להילחם נגד אנס
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1262&a=54087&c=0&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/11487.asp )

בראש נקי
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1262&a=69058&c=0&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/17201.asp )

רימון מצאתי, תוכו אכלתי; קליפתו זרקתי?
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1262&a=57562&c=0&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/12578.asp )

בפורום אמנויות לחימה
יין, יאנג ורפואה
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6761&c=847&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/4923.asp )

שיחה על קשתות – עם סנסאי אונומה
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6769&c=848&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/25171.asp  )

לוחמת
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6754&c=845&sc=0&ssc=0 

תשובותיו של יחיאל-ניר מלחי
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=38355452
(לקריאה באתר המרכז הישראלי לטאי-צ'י: http://www.taichi.co.il/phpbbheb/viewtopic.php?t=33 )

בתקווה שתלמדו,
דוד כפרי

אל: גיא אליאב, מנכ"ל תפוז

אל:        גיא אליאב, מנכ"ל תפוז
מאת:     דוד כפרי
בענין:     הסרת תכנים מאתר תפוז

בעקבות השינוי שהוכנס בתקנון אתר תפוז, החלטתי לדרוש את הסרת המאמרים וההודעות שהקישור להם מצורף בהמשך, משרתי תפוז. הסיבה לדרישה כפולה: ראשית, התקנון החדש מקנה לכם (לתפוז) זכויות שלא היתה לי שום כוונה להקנות לכם כשהעליתי את הדברים לאתר; שנית, לאחר ששיניתם את התקנון בצורה חד-צדדית בלי להודיע לאיש, איבדתי את האמון בכם. למרות הבטחתכם (שהתקנון מראה שאינה מחייבת אתכם), אינני יכול לסמוך עליכם שלא תשנו את התקנון מחר בלי ליידע איש, ולא תמכרו תוכן שאני יצרתי בלי לספר לי על כך. ואולי כבר עשיתם זאת, ותוכן שיצרתי מסתובב בשמכם ברשת בלי שום קרדיט אלי?

הטענה שמדובר רק בשימוש באינטרנט הסלולרי אינה רלוונטית, משתי סיבות: ראשית בגלל שתוכן באינטרנט הסלולרי הוא תוכן לכל דבר ואני זכאי לזכויות על התוכן שאני יצרתי; שנית, בגלל שמחר יגלוש כל העולם ואחיו באינטרנט הסלולרי כענין של שגרה ולא ירגיש בכלל בהבדל בין סלולרי ל"רגיל", והתוכן שאני יצרתי הוא עדין התוכן שלי.

בנימה אישית יותר, גיא, השקעתי הרבה מהנשמה שלי בתפוז. ניהלתי שלושה פורומים, אחד מהם במשך מספר שנים ברציפות, כתבתי הודעות ארוכות שחלקן אולי מאמרים בפני עצמן, וכתבתי גם מאמרים לא מעטים שהועלו לפורומים בהם כתבתי.

מעולם לא דרשתי תשלום כספי על התכנים שהעליתי, אבל מעולם גם לא היה לי ספק שתפוז מבינים שהם שלי. תמיד ידעתי שהכי הרבה שתפוז יעשו עם חומר שהעליתי לאתר בלי לשאול אותי, זה להציב קישור למקור.

שינוי התקנון, עליו קראתי במקרה בנענע (בנענע! לא בהודעה רשמית מטעם תפוז, כפי שהיה ראוי!), הוא לא רק הפרת חוזה חד-צדדית, זו פגיעה באמון בין האתר לגולשים בו. בוג'י הבהירה טוב ממני את המצפה לגולשי תפוז בתקנון הנוכחי, ולי אין שום כוונה לאפשר לך לעשות זאת עם התכנים שלי.

את כל המאמרים אפרסם בבלוג שלי ברשימות, שעדין שומר על זכויותי כיוצר; את הש"ות עם מאסטר יחיאל ניר מלחי אפשר יהיה לקרוא באתר המרכז הישראלי לטאי-צ'י.

אני מצטער מאוד שכל זה קורה. לקחתי שלושה ימים לחשוב על זה ולראות איך תגיבו, לפני שהחלטתי סופית. אני (כבר) לא כועס, אבל מאוד עצוב לי על המקום עליו התרגלתי לחשוב כבית ברשת; גיא, בנית אתר מדהים שאסף אנשים מדהימים, והלכת מאחורי גבם למכור אותם.

אני מצפה למחיקת המאמרים תוך 24 שעות מרגע פרסום מאמר זה.

המאמרים למחיקה:
בפורום רפואה משלימה:
יין-יאנג – מה זה?
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=24&a=15558&c=1709&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות:  http://www.notes.co.il/kafri/4923.asp )

בפורום אמנויות לחימה קלאסיות
בגידת המלאך: מדוע קשה לנשים להילחם נגד אנס
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1262&a=54087&c=0&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/11487.asp )

בראש נקי
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1262&a=69058&c=0&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/17201.asp )

רימון מצאתי, תוכו אכלתי; קליפתו זרקתי?
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1262&a=57562&c=0&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/12578.asp )

בפורום אמנויות לחימה
יין, יאנג ורפואה
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6761&c=847&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/4923.asp )

שיחה על קשתות – עם סנסאי אונומה
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6769&c=848&sc=0&ssc=0
(לקריאה ברשימות: http://www.notes.co.il/kafri/25171.asp  )

לוחמת
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6754&c=845&sc=0&ssc=0 

תשובותיו של יחיאל-ניר מלחי
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=38355452
(לקריאה באתר המרכז הישראלי לטאי-צ'י: http://www.taichi.co.il/phpbbheb/viewtopic.php?t=33 )

בתקווה שתלמדו,
דוד כפרי

שיחה על קשתות – עם סנסאי אונומה

שיחה על קשתות בין דן וג´קי דה-פרוספרו, לבין המורה שלהם, סנסאי אונומה, דאן-9 בקיודו:

דן: סנסאי, מה צריכה להיות המטרה הגבוהה ביותר שלנו, בלימוד קיודו?
סנסאי: להביא את עצמנו לכלל שלמות.

דן: האם אתה הגעת לשלמות?
סנסאי: כמובן שלא! להגיע לשלמות זה לא בתחום היכולת האנושית.

דן: אם זה בלתי-אפשרי, אז למה לנסות?
סנסאי: כי לא לנסות, זה להיות פחות מאנושי.

דן: סנסאי ,אתה אומר לנו שלקיודו יש יכולת לשנות אותנו לטובה… איך בדיוק הקיודו עושה זאת?
סנסאי: התשובה פשוטה, אבל תצטרך לבחון אותה בזהירות כדי שתעזור לך. קיודו לא יכול לשנות אותנו, רק אנחנו יכולים לשנות את עצמנו. קיודו הוא מטאפורה לחיים. יריה היא השתקפות של מי שאנחנו באמת: כמו שאתה בחיים, כך תהיה ביריה. מי שמרושל וחסר תשומת-לב, יהיו לו בעיות בסדר היריה. מי שתחרותי ואגרסיבי יתחרה בעצמו ובאחרים, ויילחם נגד הקשת והחץ. אנשים שיש להם נטיה למקד את תשומת ליבם לדבר אחד ולהתעלם מכל השאר יתמקדו בפגיעה במטרה ויתעלמו מהתבנית והנימוסים.
מתרצי-תירוצים יתרצו תירוצים. רברבנים יתרברבו. קיודו כשלעצמו אינו יכול לשנות את כל אלה, אבל הוא יכול לחשוף אותם לעינינו. אז זו אחריותנו לזהות את הבעיות ולתקן את הדרוש.

ג´אקי: האם תהליך זה דומה לדבריך על כך שהקיודו הוא הדרך הטובה ביותר להכניע את האגו?
סנסאי: כן, כי היריה מגלה את האמת, ואין לי דרך להסתיר את יכולתי האמיתית מעיני אחרים. בסופו של דבר אני חייב לירות, וכשאני יורה, כל אחד יכול לראות אותי כמו שאני באמת. באמנויות אחרות, ציור לדוגמא, אפילו אם אני מצייר גרוע אני יכול לטעון שהסגנון שלי מקורי. אז קשה לאחרים לשפוט… בספורט תמיד קל מדי להאשים ביצועים גרועים בחברי הקבוצה שלך, או בטעות של השופט. אפילו אם אתה מנצח, תמיד אפשר לטעון שיריבך לא היה במיטבו. מצבים כאלה מקלים עלינו להימנע מלקחת אחריות על מגבלותינו. לעומת-זאת, בקיודו יש רק אני, הציוד שלי והמטרה. אני לא יכול להאשים את הציוד שלי, כי רק אני אחראי לתחזק אותו. אני לא יכול להאשים את המטרה, כי היא רק עץ ונייר… ואינה זזה. כלומר, אין לי שום תירוצים, שום מפלט מן האמת, אין לי את מי להאשים חוץ מאשר את עצמי, אם היריה אינה עולה יפה. ידיעה זו מביאה לענווה רבה, וענווה עוזרת לשמור את האגו תחת שליטה.

מתוך הספר
kyudo – the essence & practice of japanese archery, by sensei hideharu onuma with dan & jackie deprospero

The Spirit of Kyudo

תודה והרשמה

קיבלנו הרבה ברכות ומתנות לכבוד הולדת נועה, אבל מעטות ריגשו אותי כמו זו שקיבלתי בשיעור האחרון בבאר-שבע. תודה לכולכם!

ובענין אחר לגמרי, אנחנו פותחים הרשמה לשיעור עבודה בזוגות של טאי-צ'י בבאר-שבע, שיתקיים בימי א' בשעה 20:45 עד 21:45.  השיעור יכלול צורות שונות של סטיקי הנדס ופוש-הנדס, תרגול יוהו (יישומים של תנועות מהקאטה) וצורות שונות של עבודה חופשית.

השיעור פתוח לכל תלמידי המרכז הישראלי לטאי-צ'י.

פרטים נוספים: אצלי 🙂

שבוע טוב!

שיעור השלמה, 19.11.06

קבוצת ב"ש של המרכז הישראלי לטאי-צ'י תקיים שיעור השלמה (בעקבות החסרת שיעורים בזמן החגים), ביום א' 19.11.06, בבית ברן באזור התעשיה של עומר, בין השעות 19:00 עד 23:00.

התכנית:
19:0019:30 חימום
19:3021:00 3 פעמים קאטה
21:0021:30 הפסקה, כיבוד ושיחה חופשית
21:3022:30 עבודה בזוגות
22:3023:00 קאטה
23:00 והלאה: שיחה, נשנושים, וצאן-צ'ואן סוער עד אור הבוקר…  🙂

מוזמנים: כל תלמידי המרכז הישראלי לטאי-צ'י (כן, מכל הארץ), וכל המתעניינים.
מי שאינו תלמיד בקבוצת באר-שבע מתבקש לעדכן על הגעתו, יתכן שנוכל לעזור בטרמפים מב"ש לעומר וחזרה.

להתראות!