Monthly Archives: יולי 2011

"מרד העבדים" של יאיר לפיד. לא מותיר תקווה

"אחי העבדים", קורא יאיר לפיד בידיעות אחרונות מהיום (בפייסבוק שלו, וגם כאן), אין לכם תקווה.
למה?
" כי עבדים אינם מתים, הם רק מתחלפים."

יאיר לפיד, כדרכו,  כותב נהדר. והפעם הוא מייאש. לא מותיר תקווה: מה שהיה הוא שיהיה.

מי שקצת מכיר את דרך ההתנהלות כאן, יכול לנחש איך זה יתפתח: מחר תהיה התקפת קסאמים על עוטף-עזה או איום חדש של אחמדינז'אדאו נסראללה, ואיך אתם יכולים לשבות כשיורים עלינו?

הרי

העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש…
אם אין אני לי מי לי

אה…
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!

העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!

כי הרי המאבק הזה, אומרים לנו, הוא לא פוליטי.

אבל ממתי מאבק בממשלה אינו פוליטי?
ממתי מאבק על מדיניות כלכלית אינו פוליטי?
ממתי מאבק על חלוקת העושר במדינה אינו פוליטי?
ממתי כלכלה אינה פוליטיקה?

קראו מה כותב שוקי גלילי:
משבר הדיור בתל-אביב ובכלל: גישות שונות לפתרון
מאהל המחאה לשלב הבא

כלכלה היא פוליטיקה. עזבו את מבוא לכלכלה, מיקרו ומאקרו – כלכלה היא לא עקומת התמורה, זה רק מודל מתמטי. כלכלה היא תפיסת עולם של בעלי כוח. אדם שהיה עוזר אישי של ספיר אמר לי פעם, שלספיר היתה תפיסה שצריך לחזק את כלכלת המדינה על ידי בניית מפעלים באזורי פיתוח, לכן דאג להביא בעלי הון שיקימו מפעלים רחוק מהמרכז. לשם כך היה מוכן לעשות דברים שלא היו עומדים בשום כלל של ממשל תקין היום, אבל נראו לו נחוצים אז. ותיקי קרית גת מספרים עד היום איך שכנע את פולאק להקים את פולגת בקרית גת, למרות שהעשיר רצה דוקא בתל-אביב: הוא אמר לו שקרית גת במרחק עשרים וחמש דקות מתל אביב. כשפולאק אמר "באמת?", הוא הוכיח לו: אמר לו להתייצב בשש בבוקר מול המלון, שם פגש אותו עם הנהג שלו, סגר את וילונות הרכב ואמר לנהג להגיע לקרית גת תוך עשרים וחמש דקות. פולגת סיפקה פרנסה למאות משפחות בקרית גת במשך עשרות שנים.

אותו אדם אמר לי, אז, שלדעתו ספיר ידע שחלק מהכסף שמעניקה המדינה לתעשיינים הולך לכיסים פרטיים – אבל זה היה פחות חשוב מהקמת המפעלים והדאגה לפרנסת העובדים, כי דרך אחרת להקים כלכלת-מדינה לא היתה. ומטרת הממשלה היתה להקים מדינה, וכלכלת-מדינה, והכלכלה היתה כלי בשירות המדינה – לא בשירות העשירים.

זו היתה התפיסה הסוציאליסטית של מפא"י: המדינה זה אנחנו, ואנחנו נדאג למדינה. זה כלכלה וזה פוליטיקה וראשי מפא"י לא היו עניים, אבל קשה לי לראות את "ממשיכי דרכו של בן גוריון" יורדים לגור בשדה-בוקר (או שדרות, או קרית שמונה) בסוף דרכם הפוליטית.

כי פוליטיקה זה כלכלה, ואם הפוליטיקה שלך היא "קודם כל אני" אז זו גם הכלכלה שלך ולעזאזל הזקנה במסדרון בית החולים – בעצם, לעזאזל בית החולים, הרי יש לי ביטוח בריאות פרטי – ולעזאזל החינוך הציבורי, לא רק כי יש לי פרטי אלא כי הוא רק גורם בעיות. כי אנשים משכילים שואלים שאלות ותובעים תשובות, ולעשירים ולספינולוגים יותר נוח כשהמעמד הבינוני חושש מירידה לעוני, לאבדן היכולת לעמוד במשכנתא, לאבדן הבית, הפרנסה; חושש מכדי לנער את הסירה, חושש מהאויבים שבשער (המשט, הקסאם, הקטיושה, הטיל הכימי/אטומי בעיראק/איראן/לבנון…), חושש מכדי לנסות לשנות את המצב.

כי לפיד טועה בענין ה"עבדים רק מתחלפים" – עיין ערך טוניס, מצרים ולוב. מי התחיל את ההפיכות (מהפכות?) שם? המשכילים. וביבי וברק חוששים בצדק מהמשכילים בארץ, מאלה שמבינים שכלכלה היא פוליטיקה, מאלה שמבינים שמדינה מקימים בשביל האזרחים ולא להיפך, מאלה שדורשים שהמדינה תשרת את העם. אלה שעכשיו יושבים באוהלים, ודואגים שהפוליטיקאים שהצבעותיהם בכנסת הביאו אותם לשם לא יישבו במאהל יחד איתם בהזדהות מזוייפת. כי מי שצריך להחליף זה לא את העבדים אלא את השליטים.

כן, קראתם נכון.

אחי העבדים (סליחה שאני גונב מלפיד), אני גם עבד, ולא רע לי עם זה. אני לא רוצה להיות טייקון. אני לא רוצה לנהל חברות ענק וקרנות הון סיכון, אני רוצה לקום בבוקר לעבודה ולחזור לבלות עם המשפחה, להתפרנס כמו ישראלי ממוצע ולחיות בכבוד בארץ הזאת, וגם לשלם מסים ולשרת בצבא ובמילואים (כבר לא קוראים לי, אבל כשקראו הלכתי), ולתרום מה שצריך כי זו המדינה שלי. אני לא רוצה להיות מליונר, אני רוצה לחיות בכבוד – ובשביל זה צריך להחליף את השלטון.

מי שאומר ש"זה לא פוליטי", חייב להבין שאם לא ניקח את הפוליטיקה לידיים שלנו – של ישראלים שרוצים לא להתעשר על חשבון אחרים אלא רק לחיות כאן בכבוד – לא ישתנה כלום.

כדי לשנות את הכלכלה צריך לשנות את הפוליטיקה.
כבר עכשיו יש מי שמנסה לתפוס טרמפ על מחאת הקוטג', ואוי לכולנו אם לא נבין שגם הכלכלה הזאת, פוליטית: פתיחת ייבוא רק לקוטג'?
ראו מה אומרת על זה תמר בן-יוסף, כלכלנית לא פחות מנערי האוצר:

נחשוב לרגע על יבוא קוטג'
מה יש לך? הסתבכת עם הקוטג'

כן, כבר יש מי שרוצה לעשות לכיסו בטענה ש"זה מה שיבריא את השוק", תוך נסיון להשכיח שהמשק החקלאי באירופה ובארה"ב מסובסד הרבה יותר מאשר בישראל; שבצרפת הממשלה קונה חלב ושופכת אותו כדי לשמור על מחירו הגבוה; שבארה"ב הקפיטליסטית מסבסדים ענפי חקלאות. אסור להזכיר את זה כאן, כי אז נשאל שאלות. אם נשאל יותר מדי שאלות, אולי לא נסכים לייבוא קוטג' מחו"ל, ואז איך יתעשרו הייבואנים?

כי כלכלה זה פוליטיקה, כי בלי הצבעה של פוליטיקאים בכנסת לא יהיה ייבוא קוטג' (ואחריו מוצרי חלב אחרים, וגם חלב ניגר, ואחריו גם פירות וירקות, ולמי אכפת אם כמה אלפי חקלאים ייאלצו לסגור משקים? מה זה עוד כמה אלפי מובטלים בארץ, אם לא פוליטיקה?

ומי באמת חושב שאפשר לשנות את הכלכלה בלי לשנות את הפוליטיקה?

מי יעשה את זה? אלה שדואגים לעשירים? מרץ, שמזמן שכחה ששמאל צריך להיות בעיקר חברתי? "קדימה", שעד היום לא הצלחתי להבין איפה היא עומדת בנושאי כלכלה והפרטה? "ממשיך דרכו"?

מי ישנה את הפוליטיקה, אם לא אנחנו?

"מרד העבדים" של יאיר לפיד. לא מותיר תקווה

"אחי העבדים", קורא יאיר לפיד בידיעות אחרונות מהיום (בפייסבוק שלו, וגם כאן), אין לכם תקווה.
למה?
" כי עבדים אינם מתים, הם רק מתחלפים."

יאיר לפיד, כדרכו,  כותב נהדר. והפעם הוא מייאש. לא מותיר תקווה: מה שהיה הוא שיהיה.

מי שקצת מכיר את דרך ההתנהלות כאן, יכול לנחש איך זה יתפתח: מחר תהיה התקפת קסאמים על עוטף-עזה או איום חדש של אחמדינז'אדאו נסראללה, ואיך אתם יכולים לשבות כשיורים עלינו?

הרי

העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש…
אם אין אני לי מי לי

אה…
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!

העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!

כי הרי המאבק הזה, אומרים לנו, הוא לא פוליטי.

אבל ממתי מאבק בממשלה אינו פוליטי?
ממתי מאבק על מדיניות כלכלית אינו פוליטי?
ממתי מאבק על חלוקת העושר במדינה אינו פוליטי?
ממתי כלכלה אינה פוליטיקה?

קראו מה כותב שוקי גלילי:
משבר הדיור בתל-אביב ובכלל: גישות שונות לפתרון
מאהל המחאה לשלב הבא

כלכלה היא פוליטיקה. עזבו את מבוא לכלכלה, מיקרו ומאקרו – כלכלה היא לא עקומת התמורה, זה רק מודל מתמטי. כלכלה היא תפיסת עולם של בעלי כוח. אדם שהיה עוזר אישי של ספיר אמר לי פעם, שלספיר היתה תפיסה שצריך לחזק את כלכלת המדינה על ידי בניית מפעלים באזורי פיתוח, לכן דאג להביא בעלי הון שיקימו מפעלים רחוק מהמרכז. לשם כך היה מוכן לעשות דברים שלא היו עומדים בשום כלל של ממשל תקין היום, אבל נראו לו נחוצים אז. ותיקי קרית גת מספרים עד היום איך שכנע את פולאק להקים את פולגת בקרית גת, למרות שהעשיר רצה דוקא בתל-אביב: הוא אמר לו שקרית גת במרחק עשרים וחמש דקות מתל אביב. כשפולאק אמר "באמת?", הוא הוכיח לו: אמר לו להתייצב בשש בבוקר מול המלון, שם פגש אותו עם הנהג שלו, סגר את וילונות הרכב ואמר לנהג להגיע לקרית גת תוך עשרים וחמש דקות. פולגת סיפקה פרנסה למאות משפחות בקרית גת במשך עשרות שנים.

אותו אדם אמר לי, אז, שלדעתו ספיר ידע שחלק מהכסף שמעניקה המדינה לתעשיינים הולך לכיסים פרטיים – אבל זה היה פחות חשוב מהקמת המפעלים והדאגה לפרנסת העובדים, כי דרך אחרת להקים כלכלת-מדינה לא היתה. ומטרת הממשלה היתה להקים מדינה, וכלכלת-מדינה, והכלכלה היתה כלי בשירות המדינה – לא בשירות העשירים.

זו היתה התפיסה הסוציאליסטית של מפא"י: המדינה זה אנחנו, ואנחנו נדאג למדינה. זה כלכלה וזה פוליטיקה וראשי מפא"י לא היו עניים, אבל קשה לי לראות את "ממשיכי דרכו של בן גוריון" יורדים לגור בשדה-בוקר (או שדרות, או קרית שמונה) בסוף דרכם הפוליטית.

כי פוליטיקה זה כלכלה, ואם הפוליטיקה שלך היא "קודם כל אני" אז זו גם הכלכלה שלך ולעזאזל הזקנה במסדרון בית החולים – בעצם, לעזאזל בית החולים, הרי יש לי ביטוח בריאות פרטי – ולעזאזל החינוך הציבורי, לא רק כי יש לי פרטי אלא כי הוא רק גורם בעיות. כי אנשים משכילים שואלים שאלות ותובעים תשובות, ולעשירים ולספינולוגים יותר נוח כשהמעמד הבינוני חושש מירידה לעוני, לאבדן היכולת לעמוד במשכנתא, לאבדן הבית, הפרנסה; חושש מכדי לנער את הסירה, חושש מהאויבים שבשער (המשט, הקסאם, הקטיושה, הטיל הכימי/אטומי בעיראק/איראן/לבנון…), חושש מכדי לנסות לשנות את המצב.

כי לפיד טועה בענין ה"עבדים רק מתחלפים" – עיין ערך טוניס, מצרים ולוב. מי התחיל את ההפיכות (מהפכות?) שם? המשכילים. וביבי וברק חוששים בצדק מהמשכילים בארץ, מאלה שמבינים שכלכלה היא פוליטיקה, מאלה שמבינים שמדינה מקימים בשביל האזרחים ולא להיפך, מאלה שדורשים שהמדינה תשרת את העם. אלה שעכשיו יושבים באוהלים, ודואגים שהפוליטיקאים שהצבעותיהם בכנסת הביאו אותם לשם לא יישבו במאהל יחד איתם בהזדהות מזוייפת. כי מי שצריך להחליף זה לא את העבדים אלא את השליטים.

כן, קראתם נכון.

אחי העבדים (סליחה שאני גונב מלפיד), אני גם עבד, ולא רע לי עם זה. אני לא רוצה להיות טייקון. אני לא רוצה לנהל חברות ענק וקרנות הון סיכון, אני רוצה לקום בבוקר לעבודה ולחזור לבלות עם המשפחה, להתפרנס כמו ישראלי ממוצע ולחיות בכבוד בארץ הזאת, וגם לשלם מסים ולשרת בצבא ובמילואים (כבר לא קוראים לי, אבל כשקראו הלכתי), ולתרום מה שצריך כי זו המדינה שלי. אני לא רוצה להיות מליונר, אני רוצה לחיות בכבוד – ובשביל זה צריך להחליף את השלטון.

מי שאומר ש"זה לא פוליטי", חייב להבין שאם לא ניקח את הפוליטיקה לידיים שלנו – של ישראלים שרוצים לא להתעשר על חשבון אחרים אלא רק לחיות כאן בכבוד – לא ישתנה כלום.

כדי לשנות את הכלכלה צריך לשנות את הפוליטיקה.
כבר עכשיו יש מי שמנסה לתפוס טרמפ על מחאת הקוטג', ואוי לכולנו אם לא נבין שגם הכלכלה הזאת, פוליטית: פתיחת ייבוא רק לקוטג'?
ראו מה אומרת על זה תמר בן-יוסף, כלכלנית לא פחות מנערי האוצר:

נחשוב לרגע על יבוא קוטג'
מה יש לך? הסתבכת עם הקוטג'

כן, כבר יש מי שרוצה לעשות לכיסו בטענה ש"זה מה שיבריא את השוק", תוך נסיון להשכיח שהמשק החקלאי באירופה ובארה"ב מסובסד הרבה יותר מאשר בישראל; שבצרפת הממשלה קונה חלב ושופכת אותו כדי לשמור על מחירו הגבוה; שבארה"ב הקפיטליסטית מסבסדים ענפי חקלאות. אסור להזכיר את זה כאן, כי אז נשאל שאלות. אם נשאל יותר מדי שאלות, אולי לא נסכים לייבוא קוטג' מחו"ל, ואז איך יתעשרו הייבואנים?

כי כלכלה זה פוליטיקה, כי בלי הצבעה של פוליטיקאים בכנסת לא יהיה ייבוא קוטג' (ואחריו מוצרי חלב אחרים, וגם חלב ניגר, ואחריו גם פירות וירקות, ולמי אכפת אם כמה אלפי חקלאים ייאלצו לסגור משקים? מה זה עוד כמה אלפי מובטלים בארץ, אם לא פוליטיקה?

ומי באמת חושב שאפשר לשנות את הכלכלה בלי לשנות את הפוליטיקה?

מי יעשה את זה? אלה שדואגים לעשירים? מרץ, שמזמן שכחה ששמאל צריך להיות בעיקר חברתי? "קדימה", שעד היום לא הצלחתי להבין איפה היא עומדת בנושאי כלכלה והפרטה? "ממשיך דרכו"?

מי ישנה את הפוליטיקה, אם לא אנחנו?

עבירות מהירות, סמים ואכיפה

מה משותף לנסיעה מעל למהירות המותרת ולשימוש בסמים?
את שניהם אין מערכת האכיפה (המשטרה) מצליחה למנוע, למרות השקעת משאבים גדולים באכיפה והסברה; אבל בעוד שבענין הסמים מדברים רבים על הצורך לטפל במקור, לתפוס את יצרני הסמים, או לפחות את המבריחים, ולא את המשתמש הקטן, אין איש מנסה לטפל במקור של עבירות המהירות. מענין למה.

זו לא בעיה טכנית להגביל את המהירות המקסימלית של רכב; כבר יש מוצרים המאפשרים לעצור את אספקת הדלק למנוע אם הרכב עובר מהירות שניתן לקבוע מראש.

גם בלי לטפל במכוניות, יש מצלמות בכל הכבישים הראשיים בארץ, אורכם ידוע ואין שום בעיה לצלם כל רכב בכניסתו ובצאתו מכביש כלשהו לחשב את המהירות בה עבר מנקודה X לנקודה Y – לא לחפש מדגמית עברייני מהירות בעזרת מכמונות כאלה ואחרות, אלא לצלם את כולם. כל מי שעבר קטע של 10 ק"מ בפחות מ-6 דקות, נסע מעל 100 קמ"ש כלומר עבר על החוק. בשביל מה להציב מלכודות לייזר אם מספיק מצלמה ושעון? בכביש 6 זה כבר קיים מזמן, למה לא בכל הכבישים הראשיים בארץ?

כי אם כל העבריינים נתפסים, לא יהיו יותר עבריינים. אם כולם ידעו שכל מי שיעבור את ה-100 קמ"ש בכביש מס. 1 יקבל קנס – כולם, לא מדגם; כל מי שיעבור את המהירות המותרת בכביש מסויים ייתפס וייקנס – יקרו מייד שני דברים:

  1. אנשים יפסיקו לעבור את המהירות המותרת בכביש 1;
  2. אנשים יעברו לכבישים אחרים כדי ליסוע מהר.

את 2 קל לפתור – לשים מצלמות גם בכבישים האחרים.
1 בעייתי הרבה יותר, כי הקנסות שלא יגיעו הם אלו ש(לא)יממנו את המערכת עצמה.

כי אם אין עברייני מהירות, אין הכנסה למדינה מקנסות ואין מי שיממן מערכת אכיפה על עבירות שאין עוברים.

אז יש שתי דרכים למנוע עבירות מהירות: הגבלה פיזית של מהירות הרכב, ומערכת שתתפוס את כל העבריינים (לפחות בכבישים בהם תופעל, מה שייאפשר להפנות משאבים קיימים למקומות אחרים). ואף אחד לא מנסה אותן.

למה?

כי יבואני הרכב יתנגדו, כי הנוהגים ברכב יתנגדו (למה דעתם חשובה יותר מדעתם של מומחי הטכניון? או של כל הטוענים שמהירות גבוהה, מסוכנת?), כי זה פתרון יעיל מדי – הוא מייתר מערכת שלמה המוקדשת לאכיפה ((לא יעילה)) של החוק בכבישים המהירים (במיוחד בכבישים בהם יש הרבה הנוסעים במהירות אבל יחסית מעט תאונות). וכי המערכת הזו כנראה לא מוקדשת למלחמה בתאונות דרכים (אף מצלמה לא תמנע מנהג שיכור לנהוג ולא תמנע מנהג ממהר לעקוף על פס הפרדה לבן. ומתי ראיתם מלכודות מהירות של המשטרה ליד בתי ספר או גני ילדים?), אלא להשלים את הכנסות המדינה.