Monthly Archives: אוקטובר 2006

טאי-צ'י בבאר-שבע

מדריך:

 יהודה בן שימול, 052-2882409, yehudataichi@gmail.com, קבוצה של המרכז הישראלי לטאי-צ'י.

מקום: באר שבע, מועדון מפעל הפיס לגיל הזהב ברחוב לאה גולד.

בבקשה לתאם הגעה מראש.

מודעות פרסומת

טאי-צ'י בבאר-שבע

מדריך:

 יהודה בן שימול, 052-2882409, yehudataichi@gmail.com, קבוצה של המרכז הישראלי לטאי-צ'י.

מקום: באר שבע, מועדון מפעל הפיס לגיל הזהב ברחוב לאה גולד.

בבקשה לתאם הגעה מראש.

"עין עין, קו מתוח, …

"עין עין, קו מתוח,

מרכאות וסיר נפוח,

סמך, סמך, קו כפוף –

והרי לכם פרצוף!"

ומזה אני רוצה להסביר משהו, על איך לומדים – ומלמדים – טאי-צ'י.

תלמיד חדש, שאין לו כישרון תנועתי מיוחד, רואה את המדריך וצריך לחקות את תנועותיו. זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע – למדריך הרי לקח כמה שנים עד שהצליח לזוז כמו שהוא זז היום. זה קצת דומה למישהו שנכנס בפעם הראשונה לשיעור ציור, ומבקשים ממנו לצייר משהו כזה.

שיטת הלימוד אצלנו אומרת, שאם תלמיד מצליח "לצייר" 🙂 ולהגיד "זה ה"פרצוף" שצייר המדריך", והוא מסוגל לצייר כל פעם 🙂 בלי שיצא לו בטעות 😦 – מבחינתנו זה בסדר לשיעורים הראשונים. כל עוד התלמיד יודע "לצייר" את התנועה פחות-או-יותר אותו הדבר בכל פעם, יש לו על מה לעבוד בבית ויש לו איך להתקדם.

אפילו פיקאסו התחיל מקשקושים לא מאוד שונים מהשרבוטים שלי למעלה; ההבדל בין הפרצוף המגוחך שציירתי לבין זה, הוא בעיקר תרגול ותרגול ותרגול. המטרה שלנו בכל שיעור, היא לתת לתלמיד משהו – קו אחד או שנים בציור – להתאמן עליו.

זו הסיבה שאין טעם לתת לתלמיד בשיעור נסיון להתאמן עם כולם על הקאטה – כי הוא לא יוכל לשחזר אותה בבית. הפזמון מלמעלה מיועד להזכיר לילדים שלומדים לצייר, איך לצייר פרצוף סכמטי, כזה שממנו אפשר להתקדם, אולי, לרמה קצת יותר טובה, אבל צריך ללמוד לעמוד לפני שמנסים לרוץ.

"עין, עין, קו מתוח,
מרכאות וסיר נפוח,
סמך, סמך, קו כפוף –
והרי לכם פרצוף!"

זה, בעצם, מה שצריך לתת מדריך בכל שיעור – כל פעם שורה או שתים בפזמון, שיהיה לתלמיד על מה להתאמן בבית.

======================================

בלי קשר – סדנאות חץ וקשת במהלך חול המועד סוכות

"עין עין, קו מתוח, …

"עין עין, קו מתוח,

מרכאות וסיר נפוח,

סמך, סמך, קו כפוף –

והרי לכם פרצוף!"

ומזה אני רוצה להסביר משהו, על איך לומדים – ומלמדים – טאי-צ'י.

תלמיד חדש, שאין לו כישרון תנועתי מיוחד, רואה את המדריך וצריך לחקות את תנועותיו. זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע – למדריך הרי לקח כמה שנים עד שהצליח לזוז כמו שהוא זז היום. זה קצת דומה למישהו שנכנס בפעם הראשונה לשיעור ציור, ומבקשים ממנו לצייר משהו כזה.

שיטת הלימוד אצלנו אומרת, שאם תלמיד מצליח "לצייר" 🙂 ולהגיד "זה ה"פרצוף" שצייר המדריך", והוא מסוגל לצייר כל פעם 🙂 בלי שיצא לו בטעות 😦 – מבחינתנו זה בסדר לשיעורים הראשונים. כל עוד התלמיד יודע "לצייר" את התנועה פחות-או-יותר אותו הדבר בכל פעם, יש לו על מה לעבוד בבית ויש לו איך להתקדם.

אפילו פיקאסו התחיל מקשקושים לא מאוד שונים מהשרבוטים שלי למעלה; ההבדל בין הפרצוף המגוחך שציירתי לבין זה, הוא בעיקר תרגול ותרגול ותרגול. המטרה שלנו בכל שיעור, היא לתת לתלמיד משהו – קו אחד או שנים בציור – להתאמן עליו.

זו הסיבה שאין טעם לתת לתלמיד בשיעור נסיון להתאמן עם כולם על הקאטה – כי הוא לא יוכל לשחזר אותה בבית. הפזמון מלמעלה מיועד להזכיר לילדים שלומדים לצייר, איך לצייר פרצוף סכמטי, כזה שממנו אפשר להתקדם, אולי, לרמה קצת יותר טובה, אבל צריך ללמוד לעמוד לפני שמנסים לרוץ.

"עין, עין, קו מתוח,
מרכאות וסיר נפוח,
סמך, סמך, קו כפוף –
והרי לכם פרצוף!"

זה, בעצם, מה שצריך לתת מדריך בכל שיעור – כל פעם שורה או שתים בפזמון, שיהיה לתלמיד על מה להתאמן בבית.

======================================

בלי קשר – סדנאות חץ וקשת במהלך חול המועד סוכות