Monthly Archives: ינואר 2009

לא יעזרו להם. ולא לנו

מחשבה שעלתה לי, בעקבות הסיכומים של "עופרת יצוקה" – כל העולם ואחיו צעקו שישראל לא בסדר, אבל רק פלסטינים ירו בפועל רקטות מלבנון. חיזבאללה, שטרח להזכיר לכל העולם המוסלמי שמצווה להילחם בישראל למען הפלסטינים, לא עשה דבר בפועל.

חמאס, שסמך על חזית שניה שתיפתח בצפון, נשאר לבד במערכה.

כשאנחנו אומרים "כל העולם נגדנו", כדאי לזכור שהיום הפלסטינים יודעים היטב שאיש לא יעזור להם, חוץ מהם עצמם. חמאס יודע שפתח לא יעזור לו, פתח יודע שחמאס לא יעזור לו, ושניהם יודעים שנגדנו, הם לבד. העולם – הערבי ובכלל – לא יסתכן אפילו ביריה אחת לכיווננו.

מוקדם לומר מה תהיה ההשפעה של ההבנה הזו על הפלסטינים, אם יגרום להם להקצין יותר את המאבק נגד ישראל או שיגרום להם להבין שאין ברירה וחייבים לדבר ולהתפשר, אבל צריך לזכור שיש למטבע הזה גם צד שני.

לא משנה מה יקרה, גם לנו לא יעזרו.

מצד שני, אנחנו כבר רגילים לזה…

מודעות פרסומת

מי ישמור על השומרים

שאלות של חמש בבוקר…

טבח סרברניצה נעשה תחת מבטם של כוחות או"ם שהופקדו על בטחונם של הנרצחים.
בכלא יריחו הוצבו כוחות ביטחון בריטים שתפקידם היה למנוע את בריחתם של רוצחי רחבעם זאבי.
במעבר הגבול ברפיח הוצבו גם כוחות אירופיים, שהיו אמורים למנוע הברחות.
את הוראת נאצר לכוח האו"ם לצאת מסיני, לפני מלחמת ששת הימים, באמת צריך להזכיר?

עכשיו מציעים שוב כוח רב לאומי, בינלאומי, משהו, בעזה.
איזה כוח חיצוני יהיה מוכן להיכנס לקרב יריות בין צהל וחמאס כדי לעצור אותו?
מדוע בצפון אירלנד לא היה צורך בכוח חיצוני להשכנת השלום?

כאמור, שאלות של חמש בבוקר, אחרי שהקטנה נכנסת למיטה שלנו, מבקשת "חלבי" ומתחילה בסקירה בטחונית:
"מחר אני לא הולכת לגן. כי יש מלחמה. נופלים טילים. אז אני לא הולכת לגן."

ואני, רגע לפני היציאה לעבודה, חושב מי ישמור על השומרים, שישמרו עליה…

 

ובלי שום קשר – אחרי שכרגע ראיתי את זה: ישראל צריכה לעבוד הרבה יותר ברצינות על הסברת הסיבות למלחמה, בזירה הבינלאומית. הרבה, הרבה יותר ברצינות.

"חיל האויר ממשיך לתקוף בעומק הרצועה"

"עומק הרצועה", להזכיר למי ששכח את שיעורי הגיאוגרפיה, זה מרחק שכל סיירת ממוצעת עושה בריצת בוקר, לפני התה והלחם עם גבינה / "השחר העולה". מי מנסה לעבוד עלינו?

אבל זה לא מדויק.

"עומק הרצועה" זה העומק האסטרטגי של הפלסטינים, והוא בכלל לא בעזה, אלא בגדה המערבית. נכון ששם לא שולט החמאס (נכון לעכשיו), אבל מי שחושב שהם לא מסתכלים היטב ולומדים מה עובד ומה לא נגד ישראל, גרוע מתמים. מי שחושב שבגדה המערבית לא מכינים טילים ליום פקודה (יחד עם בונקרים להסתיר אותם ואמצעי שיגור מוסתרים להפעיל אותם), גרוע מתמים.

המסקנה העצובה היא שצריך לעשות מעזה מקרה לדוגמא. חמאס למד מחיזבאללה, ובגדה יסיקו מסקנות מהביצוע וישתפרו לקראת היום הגדול בו יגיע תורם.

"אם אינך יכול להרוג את הזאב, אל תמשוך בזנבו" – יעצו המצרים לחמאס(*). בתרגום לפלסטינית, הפתגם אומר "אם אינך יכול להרוג את הזאב, לפחות משוך בזנבו". מי שחושב שבגדה המערבית לא יודעים למשוך בזנב הזאב, גרוע מתמים.

כדאי מאוד לוודא שהם פשוט לא ירצו.

 

(*) אני מכיר את הפתגם בגרסה מעט שונה, פרסית: אם אינך יכול להרוג את האריה, אל תדרוך על זנבו. כנראה שהמצרים לא רצו לתת לנו את הכבוד להיקרא אריה…

"חיל האויר ממשיך לתקוף בעומק הרצועה"

"עומק הרצועה", להזכיר למי ששכח את שיעורי הגיאוגרפיה, זה מרחק שכל סיירת ממוצעת עושה בריצת בוקר, לפני התה והלחם עם גבינה / "השחר העולה". מי מנסה לעבוד עלינו?

אבל זה לא מדויק.

"עומק הרצועה" זה העומק האסטרטגי של הפלסטינים, והוא בכלל לא בעזה, אלא בגדה המערבית. נכון ששם לא שולט החמאס (נכון לעכשיו), אבל מי שחושב שהם לא מסתכלים היטב ולומדים מה עובד ומה לא נגד ישראל, גרוע מתמים. מי שחושב שבגדה המערבית לא מכינים טילים ליום פקודה (יחד עם בונקרים להסתיר אותם ואמצעי שיגור מוסתרים להפעיל אותם), גרוע מתמים.

המסקנה העצובה היא שצריך לעשות מעזה מקרה לדוגמא. חמאס למד מחיזבאללה, ובגדה יסיקו מסקנות מהביצוע וישתפרו לקראת היום הגדול בו יגיע תורם.

"אם אינך יכול להרוג את הזאב, אל תמשוך בזנבו" – יעצו המצרים לחמאס(*). בתרגום לפלסטינית, הפתגם אומר "אם אינך יכול להרוג את הזאב, לפחות משוך בזנבו". מי שחושב שבגדה המערבית לא יודעים למשוך בזנב הזאב, גרוע מתמים.

כדאי מאוד לוודא שהם פשוט לא ירצו.

 

(*) אני מכיר את הפתגם בגרסה מעט שונה, פרסית: אם אינך יכול להרוג את האריה, אל תדרוך על זנבו. כנראה שהמצרים לא רצו לתת לנו את הכבוד להיקרא אריה…