Monthly Archives: נובמבר 2005

מפגש הפורום

מפגש הפורום

NRG כתב על מפגש הפורום לפני שהתקיים, קצר ולענין; זאב כתב על המפגש, אחרי שהתקיים (להקליק על הכותרות כדי לראות תוכן הודעה; להקליק על תמונות כדי לראות הגדלה).

בשביל מפגשים כאלה יש פורום.

לא בשביל לכתוב באינטרנט, אלא בשביל להיפגש ולהכיר חברים חדשים שמתעניינים באותם הדברים, מזוית אחרת. זה אולי נשמע טריוויאלי למי שעוסק בתחומים אחרים, למי שעוסק באמנויות לחימה זה ממש לא. רוני קלוגר דיבר על האפשרות למצוא את המשותף לכל השיטות במפגשים מהסוג הזה, על האפשרות למצוא איך עקרונות מהשיטה שאתה עוסק בה מופיעים גם בשיטות אחרות, רק קצת אחרת; על האפשרות לגלות איך, מתוך השיטה שלך, אתה מוצא דרכים להתמודד עם מישהו ששפת-התנועה שלו שונה ממה שאתה רגיל, שמכריח אותך להשתנות, לזרום אחרת, לחשוב מחוץ לריבוע.

התרגשתי מאוד לפגוש שוב את איתן בן מאיר, המורה הראשון שלי לאמנות לחימה (למדתי מעוד מורים לפניו, אבל הוא יהיה לתמיד המורה הראשון שלי), שמחתי לפגוש שוב את יונה מלניק ורוני קלוגר, ולפגוש בפעם הראשונה (בשבילי) את עמוס גלעד, אגדת-ג'ודו עוד בחייו.

ושמחתי שוב לפגוש חברים שפוגשים רק במפגשים כאלה, כמו העגורן, קונור, דרקות קטן, מיתר נדיר, דובלבן, מרגלית, זאב, סלבו, מראה שבורה, ש מים (שלא הספקתי אפילו להגיד לו שלום…), בוקודן, מרקס, ועוד…

ולפגוש שוב את עמנואל, תלמיד של איתן, שבשיעור עם ג'וֹ, מתישהו לפני יותר מעשרים שנה, נתתי לו מכה ברגל עם המקל; הוא לא זכר, אני כן (וגם זכרתי שהיה לו זקן…). הזמן עובר, אבל העבר נשאר איתנו.

בשביל מפגשים כאלה יש פורום.

הלפיד עבר דירה

ביקשתי ומצאתי 🙂

ארנב טורף, עורב נמלט

האגדה מייחסת את המצאת הטאי-צ'י לצ'אנג סאן-פנג, שלמד את אמנויות הלחימה הקשות של מנזר שאולין עד שיום אחד (או לילה אחד) ראה (במציאות או בחלום) עגור נלחם בנחש; כשהעגור ניסה לנקר את הנחש, הנחש התפתל וחמק מפגיעה, וכשהנחש ניסה להכיש את העגור, העגור התעופף מחוץ לטווח פגיעה.

האגדה טוענת שבעקבות מחזה זה פיתח צ'אנג סאן-פנג את הטאי-צ'י.

מה יפתחו בעקבות זה?

"היתבקשתי על ידי המאמן לא לבוא יותר"

דיון שהתחיל בהודעה שבכותרת, הפך לדיון על מהותה העמוקה ביותר של אמנות הלחימה. התכוונתי לכתוב על זה רשימה, אבל רן סיכם את הנושא לפני שהספקתי, וממילא כל מה שרציתי לכתוב כבר נמצא שם.

" e9600 פתח את הדיון בסיפור על איך הוא הפיל את המורה שלו בהפתעה מאחור במהלך אימון, ועל כך שהמורה שלו אמר לו בעקבות זה לא לבוא יותר:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65808645

הדיון קיבל תפנית ראשונה כאשר amir_aikido כתב שהעיקר באמנויות לחימה הוא להשתפר כאדם:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65856711

על כך הגיב איתןגלזר שלדעתו זה לא נכון:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65874785

fa jing חיזק את דברי איתןגלזר באומרו שמי שמתאמן בא"ל בשביל להיות אדם טוב יותר מפספס את העיקר, ויש שיטות טובות יותר לכך. הוא הוסיף ואמר שאם מורה מסויים משפיע על תלמידיו בכיוון הזה, זה בגלל היותו מורה והשפעתו עקב כך על תלמידיו, ולא בגלל אמנות לחימה זו או אחרת:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65888401

דוד כפרי נתן כדוגמה (פחות או יותר החל מההודעה שלהלן) שהאייקידו והג'ודו הן אמנויות לחימה שהפיכת האדם לטוב יותר הוא עניין מהותי שמובנה בהן בגלל שכך הן פותחו ע"י מייסדהן:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=66110728

משם הדיון פחות או יותר נסב סביב הנושא של האם יש כזה דבר אמנות לחימה שמובנה בהן היכולות להפוך אדם לטוב יותר, או שאמנות לחימה חייבת מורה בשביל יד מכוונת. Tonjin העלה את הרעיון להקפיץ את הדיון לעמוד הראשון משום שהוא עדיין חי:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=66182190

אז הנה הדיון, מקווה שהוא יעניין את מי שיקרא אותו כפי שהוא עניין את מי שכותב בו.

רן."

"היתבקשתי על ידי המאמן לא לבוא יותר"

דיון שהתחיל בהודעה שבכותרת, הפך לדיון על מהותה העמוקה ביותר של אמנות הלחימה. התכוונתי לכתוב על זה רשימה, אבל רן סיכם את הנושא לפני שהספקתי, וממילא כל מה שרציתי לכתוב כבר נמצא שם.

" e9600 פתח את הדיון בסיפור על איך הוא הפיל את המורה שלו בהפתעה מאחור במהלך אימון, ועל כך שהמורה שלו אמר לו בעקבות זה לא לבוא יותר:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65808645

הדיון קיבל תפנית ראשונה כאשר amir_aikido כתב שהעיקר באמנויות לחימה הוא להשתפר כאדם:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65856711

על כך הגיב איתןגלזר שלדעתו זה לא נכון:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65874785

fa jing חיזק את דברי איתןגלזר באומרו שמי שמתאמן בא"ל בשביל להיות אדם טוב יותר מפספס את העיקר, ויש שיטות טובות יותר לכך. הוא הוסיף ואמר שאם מורה מסויים משפיע על תלמידיו בכיוון הזה, זה בגלל היותו מורה והשפעתו עקב כך על תלמידיו, ולא בגלל אמנות לחימה זו או אחרת:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=65888401

דוד כפרי נתן כדוגמה (פחות או יותר החל מההודעה שלהלן) שהאייקידו והג'ודו הן אמנויות לחימה שהפיכת האדם לטוב יותר הוא עניין מהותי שמובנה בהן בגלל שכך הן פותחו ע"י מייסדהן:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=66110728

משם הדיון פחות או יותר נסב סביב הנושא של האם יש כזה דבר אמנות לחימה שמובנה בהן היכולות להפוך אדם לטוב יותר, או שאמנות לחימה חייבת מורה בשביל יד מכוונת. Tonjin העלה את הרעיון להקפיץ את הדיון לעמוד הראשון משום שהוא עדיין חי:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=66182190

אז הנה הדיון, מקווה שהוא יעניין את מי שיקרא אותו כפי שהוא עניין את מי שכותב בו.

רן."

נקודוֹת ייחודיוּת בעתיד הרשת

"ד"ר דוד פסיג הוא "עתידן" – חוקר העתיד. אם עולה לכם תמונה של כדור בדולח, לחש סודי ושן בינה של עטלף ניגרי – כדאי שתחזרו מהר למציאות. פסיג הוא בחור רציני. ברקורד המפואר שלו תוכלו למצוא שלושה תארים, שניים בחינוך ואחד בעתידנות וייעוץ לאין סוף חברות הייטק בשלל נושאים – החל ממציאות מדומה ועד מולטלימדיה וטכנולוגיות העתיד. כמו כן, פסיג הוא איש דתי שמאמין בחוזקה בכוחה של האבולוציה. בקיצור, לא צריך להיות עתידן בשביל לנחש שהשיחה שלנו עומדת להיות מעניינת למדי."

בדרך כלל אני לא כותב כאן על ענייני "הרשת לאן?" – שוקי גלילי ואחרים עושים זאת טוב ממני – אבל בקריאה שניה, נראה לי שזו קריאה מומלצת.

קפיצה קטנה לנענע, כדאי:

מבוקש: נושא ללפיד

איילת העבירה לגדי, ואני הטמבל הרמתי יד בלי שיבקשו…
מה עושים עם הלפיד הזה, אלוהים יודע. לעבור על כל כותבי רשימות כדי לגלות מי מהם עדין לא נשא אותו?
איך מוצאים למי להעביר אותו, שלא קיבל אותו כבר בעבר?
ולמה בכלל שאספר לכם דברים שאתם לא יודעים עלי?
נו, שיהיה – אבל אני לא מעביר הלאה. מי שרוצה, שיתנדב.

1. אני יודע קונג-פו – נו, את זה אתם יודעים. אבל אני (בערך) יודע ערבית, שגם זה סוג של קונג-פו (קונג = תרגול, פו = זמן; קונג-פו = יכולת המושגת ע"י תרגול לאורך זמן). בין סוף יב לצבא, למדתי שמונה חודשים בכיתה המזרחנית במכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה. בין מורי היה כמאל ריאן, שאח"כ לימד ערבית מדוברת בטלוויזיה בתכנית ששכחתי את שמה. "בערך", בגלל שמאז לא יצא לי לדבר ולקרוא, ושכחתי הרבה. מה שלא מתרגלים – אובד…

2. עשיתי טירונות בה"ד-4. טירונות כלל צה"לית, רובאי -2, שמיועדת (מבחינת רמת הקושי) למי שצה"ל מגדיר כ"מ, כלומר "כושר מוגבל", והחיילים מגדירים כ"מ, כלומר "כמעט מת" – פרופיל רפואי 64 או פחות. את מי שיודע ערבית, שולחים בצה"ל למודיעין – כלומר לטירונות כלל-צה"לית. מסיבות לא ידועות לי, מודיעין ויתר על שירותי אחרי הטרונות, וכך הרוויחו אותי בגבעתי. בין החיילים שהיו איתי במחלקה היה בחור בשם אלכס, שנדמה לי שחיבר את השיר "בן אדם" ששרה ירדנה ארזי באחד האירוויזיונים, אבל זה היה כמה שנים אחר-כך ואני לא בטוח.

3. כמעט הייתי טרובדור – טוב, זו הגזמה פראית. אבל בסביבות גיל 15-16 גיליתי את המוזיקה האליזבטנית, ובמיוחד את הלאוטה; אפילו קניתי לאוטה, וחיפשתי מורה, אבל אפשר היה למצוא רק בתל-אביב, והמרחק (וההחלטה להתמקד בגיטרה) גרמו לי לוותר על הרעיון. עדין, זה כלי שתמיד יתפוס לי את העין, האוזן והלב, כמו אביו העוד.

נו – אז עכשיו אתם יודעים עלי שלושה דברים שלא ידעתם.

מרוצים?

אז שמישהו ירים את הלפיד, כי אני גמרתי איתו…

תרשום לי פעמיים שיאצו

"תרשום לי פעמיים שיאצו
מאת רוני לינדר-גנץ
כיום יכול כל אדם להכריז על עצמו כמטפל ברפואה משלימה. בתחום הפרוץ הזה קופות החולים מציבות רף לא אחיד, איגודי מטפלים פועלים באופן עצמאי להרחקת גורמים לא מקצועיים ומשרד הבריאות מבטיח שהוועדה הדנה בנושא תפרסם את מסקנותיה בהקדם"

 

מה שלא מסופר בכתבה, הוא שיש מקצועות – כמו השיאצו בו אני עוסק – שבהם אין איגוד; שברוב המקרים, מי שהקים את האיגוד היו מנהלי המכללות הגדולות, שהם מטבע הדברים אינטרסנטיים; שבתחום הרפואה הסינית, עד כמה שידוע לי (יתכן שאני לא מעודכן) יש שני איגודים, שמתחרים ביניהם; ושקופות החולים שוכרות אמנם את בוגריהן של "המכללות המוכרות", אבל זה לא מבטיח לא את רמת המטפל ולא את רמת הטיפול בפועל.

מי שהולך לקבל טיפול, בקופות החולים ובמגזר הפרטי, צריך לבדוק היטב מה ואת מי הוא מקבל, וכמה הוא משלם על זה.

"הבין שאלימות אינה הדרך"

אם זה לא היה נסיון רצח, אני לא יודע מה זה נסיון רצח.
אם שירות המבחן אומר שסיטרין "הבין שאלימות אינה הדרך", מי אני שאפקפק?

אני רק תוהה אם בית המשפט יראה את אותה הקלות בהפניה למעצר בית, כשמדובר בעצירים פלסטינים ש"הבינו שאלימות אינה הדרך"?
או "סתם" פליליים?

"הבין שאלימות אינה הדרך"

אם זה לא היה נסיון רצח, אני לא יודע מה זה נסיון רצח.
אם שירות המבחן אומר שסיטרין "הבין שאלימות אינה הדרך", מי אני שאפקפק?

אני רק תוהה אם בית המשפט יראה את אותה הקלות בהפניה למעצר בית, כשמדובר בעצירים פלסטינים ש"הבינו שאלימות אינה הדרך"?
או "סתם" פליליים?