Monthly Archives: יוני 2005

האם שיעורי לחימה בבתי-ספר ימנעו אלימות?

זאב כהן מרכז את התכנית להתמחות באמנויות לחימה ומניעת אלימות במסלול להכשרת מורים לחינוך גופניבסמינר הקיבוצים, תכנית שהוצגה בחדשות ערוץ 2 בכתבה שיעורי לחימה בבית הספר.

זאב יתארח אצלנו ביום ג', 28.06.05, החל מהשעה 19:00, ויענה על שאלות בנושא.

שאלות אפשר לשרשר כבר עכשיו, כתגובות להודעה הזו.

מצורף נוסח מכתב מסמינר הקיבוצים למאמני אמנויות לחימה:

 

תואר ראשון .B.Ed באומנויות לחימה

תוכנית למניעת אלימות באמצעות אומנויות לחימה במסלול לחינוך גופני ותנועה במכללת סמינר הקיבוצים.
מאמן יקר

בשנים האחרונות תופעת האלימות מתפשטת בחברה בכלל ובבתי הספר בפרט, ומערכת החינוך מחפשת דרכים חדשות להתמודד עם תופעה קשה זו. בשנת הלימודים הקרובה (תשס"ו) תיפתח תוכנית ייחודית וחדשנית המכשירה מורים לחינוך גופני להפעיל תוכניות למניעת אלימות בבתי הספר באמצעות אומנויות הלחימה. כמאמנים העוסקים בהכשרה ובחינוך לוחמים ברורה לנו התרומה העצומה שיכולה להיות לעיסוק באומניות לחימה ולתהליך הלימוד על תכונות כגון איפוק, שליטה וריסון עצמי העומדים בבסיס של קיומה של חברה תרבותית.

אנו פונים אליכם להפנות אלינו חניכים שלכם אשר לדעתכם יכולים להשתלב בתוכנית זו. לדעתנו קיימת חשיבות עצומה לאיכות האנושית של המורה/מחנך ובעצם יכולתו להיות דמות חזקה ומודל אנושי שהתלמידים ירצו להידמות אליו. לדעתנו, בוגרי מגמה זו יהיו מאוד מבוקשים על ידי מנהלי בתי ספר אשר כבר כעת פונים אלינו ומבקשים להעסיק מורים עם מומחיות זאת בבית ספרם.  

התוכנית תכשיר את בוגריה:
•    להפעלת תוכניות התערבות למניעת אלימות במערכת החינוך.
•    לניהול פרויקטים במערכות חינוכיות ומוסדיות.
•    לעבודה עם כתות התמחות.
•    לפתיחת מגמה בגרותית שתתמחה באומנויות לחימה.

התוכנית הנה ארבע-שנתית ומקנה תואר בוגר בהוראת חינוך גופני .B.Ed ותעודת הוראה ומיועדת לאנשים העוסקים באמנויות לחימה ומעוניינים לרכוש השכלה אקדמית הרלבנטית להרחבת הידע והמיומנויות שלהם בתחום זה.

לברור פרטים:  6902305 – 03; פקס: 6901221 – 03

ד"ר אפרת הימן                                                             זאב כהן

ראש המסלול לחינוך גופני ותנועה                                מרכז התוכנית המעשית

מודעות פרסומת

ועוד בעקבות מאמרו של בני מוזס…

מוזס כתב ב"הארץ" על מה שכינה אשליית הרפואה האלטרנטיבית.

הבאתי כבר מספר קישורים בנושא, אבל שווה לקרוא שתי תגובות שפירסם עיתון הארץ עצמו על המאמר: ליהנות משני העולמות, מאת אבנר שילה, ומה זה מוכיח? מאת ד"ר מיכל יקיר.

גם כאן, ברשימות, אפשר להניח די בביטחון שעוד ידובר בכך.

ירי בחץ וקשת: יורים רחוק

ביום ו' 22.07.05, נקיים סדנת ירי בחץ וקשת כמדיטציה בתנועה.

מיקום הסדנא הפעם, יאפשר לנו לירות למרחקים גדולים יותר משיכולנו בסדנאות קודמות.

 

 

 

קשתוּת היא דרך למקד תרגול של עקרונות המשותפים לאמנויות לחימה רבות: ריכוז, שחרור, נשימה, יציבה, דיוק, שליטה בתהליך, ועוד. לעוסקים באמנויות תנועה ולחימה, תרגול קשתות מהווה הזדמנות לעבוד על עקרונות מוכרים בדרך חדשה, ובכך מסייע להדגיש דברים שלפעמים קשה להגיע אליהם בתרגול הרגיל.

 

בתוכנית :

13:00: התכנסות

13:10: פתיחה, תרגול בלי ירי

14:00: כללי בטיחות ותחילת ירי

15:00: הפסקה

15:15: ירי רגיל, ירי בעיניים עצומות,  ועוד

16:30: סיכום, שיחה, שתיה חמה/קרה, נשנושים… 

 

מחיר השתתפות: 100 ₪

(20% הנחה לתלמידי המרכז הישראלי לטאי-צ'י)

 

מקום: הרפת של קיבוץ גל-און

איך להגיע?

קיבוץ גל-און שוכן על כביש מס' 40, בין צומת קסטינה לצומת פלוגות (ליד קרית גת).

מתל-אביב: הכניסה מצומת קוממיות לכביש מס' 353 בפניה לגת/ליאון, 10 ק"מ מהצומת.

מירושלים: דרך בית שמש – אחרי מושב שריגים-ליאון, פניה ימינה לכיוון קיבוץ בית-ניר, ובהמשך הכביש נמצא קיבוץ גל-און.

 

חובה להביא מים!

מספר המשתתפים מוגבל.

קיום הסדנא תלוי במספר הנרשמים.

הסדנא מתאימה לילדים רק בתיאום מראש ובליווי הורה.

 

לפרטים והרשמה:

דוד כפרי 050-2024596

על רפואה משלימה והמצפן של קולומבוס

מאמרו של פרופסור בני מוזס בהארץ גרר תגובות רבות, מהן אחת רשמית של יאיר שמר, יו"ר "הלשכה למקצועות בריאות משלימים", שלוש כאן ברשימות (לא כולל זו, ואחת שאולי אינה קשורה ישירות למאמר של מוזס אבל עוסקת באותו תחום: אחת, שתים, שלוש) ורבות בפורום רפואה משלימה בתפוז, שם נוצר דיון אליו כבר הפניתי מכאן, אבל מאז הוא תפס נפח ולמי שמתענין בתחום כדאי להיכנס.

בדיון בתפוז הועלו טענות שונות על הבעייתיות בחקר הרפואה המשלימה בשיטות המקובלות ברפואה המערבית (שימו לב שבהמשך הדיון יש התייחסויות נוספות לנושא האור – חלקיק או גל, והועמדתי על טעותי), וכן טענות רבות נגד הרפואה המערבית עצמה – שמוזס עצמו הוא המקור לחלקן.

מעבר לקישורים השונים, מצאתי לנכון להתייחס כאן לטענה אחת החוזרת נגד הרפואה המשלימה בכלל, ונגד הסינית וההומיאופטית בפרט (ורק הערה: שתי השיטות האלה מייצגות תפיסת-עולם שונה לחלוטין זו מזו, העקרונות עליהם הן מושתתות שונים מאוד ואין שום טעם לדון בהן כאילו הן דומות).

הטענה: אם לא יודעים איך זה עובד, לא צריך להשתמש בזה.

התשובה שלי:
קולומבוס יצא לחפש את הדרך המערבית להודו עם מצפן, בלי לדעת איך מצפן עובד. התיאוריה האלקטרו-מגנטית (שמסבירה איך עובדים מגנטים בכלל ומצפנים בפרט) נוסחה רק כמאתים שנה לאחר קולומבוס.

אז צריך היה לא להשתמש במצפן, כי לא יודעים איך הוא עובד?

או לסמוך על הניסיון בפועל שמראה שבדרך-כלל הוא עובד (כשאין סופות ברקים…)?

אז נניח שלא יודעים להסביר איך עובד דיקור (רק כדוגמא). הרי השתמשו באספירין עשרות שנים לפני שנודע מנגנון הפעולה המולקולרי שלו, ואסרו על השימוש בחשיש עשרות שנים לפני שנודע מנגנון הפעולה המולקולרי שלו.

אם זה בד"כ עובד, משתמשים בזה – גם ברפואה המערבית.

ויבוא היום ויגיעו מאקסוול ו-פאראדיי של הרפואה, ויסבירו גם את התופעות האלה בשפה שהמדע המערבי יוכל להבין, ואז לא יהיה יותר צורך להפריד בין "רפואה סינית" ל"הומיאופטיה" ל"רפואה מערבית".

ביקורת על פרופ' בני מוזס, והאם היפנים הם צאצאי עשרת השבטים?

מדי פעם מישהו מעלה תיאוריה חדשה על "איפה הם היום", אותם עשרת השבטים שנעלמו "מעבר לנהר סמבטיון". הפעם כתבו על היפנים, ובפורום אמנויות לחימה קלאסיות עלו דעות מוצקות בנושא. שווה לקרוא את הדיון, אבל במיוחד את דעתו של סנסאי, שאומר (בקיצור נמרץ ותרגום): היהדות היא ההווה והעתיד, לא העבר. לא עשרת השבטים הם שצריכים להעסיק אותנו, אלא הסיבות לפיצול בין השנים-עשר.

פרופ' בני מוזס פירסם ב"הארץ" התקפה חריפה על "הרפואה המשלימה", כשלמעשה עסק כמעט אך-ורק בתחום אחד – הומיאופתיה. צריך לזכור שברפואה המשלימה יש עוד הרבה שיטות וגישות, רובן שונות מאוד מהומיאופתיה. וצריך גם לזכור שבני מוזס עצמו כתב גם על כשלונותיה של הרפואה המערבית.
בפורום רפואה משלימה של תפוז הגיבו על דבריו של מוזס, דברים שכדאי לקרוא.

ובלי שום קשר, רק להזכיר

ביקורת על פרופ' בני מוזס, והאם היפנים הם צאצאי עשרת השבטים?

מדי פעם מישהו מעלה תיאוריה חדשה על "איפה הם היום", אותם עשרת השבטים שנעלמו "מעבר לנהר סמבטיון". הפעם כתבו על היפנים, ובפורום אמנויות לחימה קלאסיות עלו דעות מוצקות בנושא. שווה לקרוא את הדיון, אבל במיוחד את דעתו של סנסאי, שאומר (בקיצור נמרץ ותרגום): היהדות היא ההווה והעתיד, לא העבר. לא עשרת השבטים הם שצריכים להעסיק אותנו, אלא הסיבות לפיצול בין השנים-עשר.

פרופ' בני מוזס פירסם ב"הארץ" התקפה חריפה על "הרפואה המשלימה", כשלמעשה עסק כמעט אך-ורק בתחום אחד – הומיאופתיה. צריך לזכור שברפואה המשלימה יש עוד הרבה שיטות וגישות, רובן שונות מאוד מהומיאופתיה. וצריך גם לזכור שבני מוזס עצמו כתב גם על כשלונותיה של הרפואה המערבית.
בפורום רפואה משלימה של תפוז הגיבו על דבריו של מוזס, דברים שכדאי לקרוא.

ובלי שום קשר, רק להזכיר

"אני יודע איפה אתה גר"

מוסאשי כותב על הצורך (לדעתו) לשבור לא רק את יכולת הלחימה הפיזית של היריב, אל את רוח-הלחימה שלו – את רצונו להילחם.

סאן-צה מדבר על הצורך לגרום ליריב "להיות מרוצה" מהתוצאה, כלומר לקבל שהמצב הנוכחי עדיף על מה שיכול לקרות אם יחזור להתקיף.

איש קרב מגע סיפר לי על אחד ממייסדי השיטה (לא אימי), שהותקף ע"י שלושה-ארבעה וטיפל בהם בלי קושי מיוחד, אבל דאג אחר-כך להישאר בסביבה, מחוץ לטווח ראייתם; כשהם קמו, הוא עקב אחר המנהיג במשך כשלוש שעות, עד שהאיש הגיע הביתה; ברגע שהאיש שם ידו על ידית הדלת, העוקב טפח לו קלות על שכמו, אמר לו: "עכשיו אני יודע איפה אתה גר", והלך.

"אני יודע איפה אתה גר"

מוסאשי כותב על הצורך (לדעתו) לשבור לא רק את יכולת הלחימה הפיזית של היריב, אל את רוח-הלחימה שלו – את רצונו להילחם.

סאן-צה מדבר על הצורך לגרום ליריב "להיות מרוצה" מהתוצאה, כלומר לקבל שהמצב הנוכחי עדיף על מה שיכול לקרות אם יחזור להתקיף.

איש קרב מגע סיפר לי על אחד ממייסדי השיטה (לא אימי), שהותקף ע"י שלושה-ארבעה וטיפל בהם בלי קושי מיוחד, אבל דאג אחר-כך להישאר בסביבה, מחוץ לטווח ראייתם; כשהם קמו, הוא עקב אחר המנהיג במשך כשלוש שעות, עד שהאיש הגיע הביתה; ברגע שהאיש שם ידו על ידית הדלת, העוקב טפח לו קלות על שכמו, אמר לו: "עכשיו אני יודע איפה אתה גר", והלך.

וויברוּצים ושיאצו

ביום שישי האחרון העברתי סדנת וויברוצים, והודעתי שאני פותח הרשמה לקורס שיאצו.
וויברוצים (מלשון וויברציה) זו טכניקה טיפולית שגיליתי? פיתחתי? לא יודע – עוד אנשים עושים דברים דומים, כל אחד עם הזוית שלו.
כל מי שאני מכיר שמטפל במגע ולמד טאי-צ'י אצלנו, מתישהו מגיע למשהו דומה.

מדובר על יצירת תנועה של טלטול/הרעדה, עדין מאוד, מהיר מאוד וכמעט לא-נראה-לעין מבחוץ, שיוצר בפנים תחושה ש"הגוף זורם". בניגוד לרוקינג של שיאצו, זה לא רק פותח סטגנציות אלא גם ממלא ומחזק.

החיוכים אומרים הכל…

אומרים לי ש"וויברוצים" דומה ל"עצמת הרכות", שמעולם לא ניסיתי; לא מפתיע, כי בסופו של דבר בכל שיטות הטיפול במגע יש ענין משותף – מטפלים בבני-אדם.  אבל וויברוצים יצאו מתוך השיאצו וחוזרים אליו – מווברצים גם נקודות-לחיצה ו/או מרידיאנים, לא רק את הגוף השלם, ומשלבים זאת בטיפול שיאצו "רגיל" – זה אינו טיפול בפני עצמו, לפחות לא כמו שאני מכיר ומלמד זאת.

כנראה שכמו באמנויות לחימה סיניות, "המורה הוא השיטה" – ואני קודם כל איש טאי-צ'י ואח"כ איש שיאצו, וכל מה שאעשה מגיע מתוכם וחוזר אליהם. כשאלמד וויברוצים זה יהיה מתוך השיאצו, כשאלמד שיאצו זה יהיה מתוך הטאי-צ'י, ואם זה דומה למשהו שמישהו אחר עשה או עושה –

יופי 🙂

יהיו עוד סדנאות, אעדכן כאן לקראתן.

תמונות מערב אורחות לוחמים, אתמול

רועי סיפר מה חווה במפגש; אני, לעומת זאת, הספקתי רק לצלם קצת.
תהנו…
 
 
יחיאל ניר מלחי מלמד לתת אגרופים בצורה משוחררת, בלי כוח.
וגם בעיטות…
 
 
יחיאל ניר מדגים הטלה משוחררת: אם צריך להתאמץ, אפילו קצת, זה כבר לא טאי-צ'י.
 
 
זהירות על הברך:
 
 
שמעון ומנחם מדגימים מא-אי: מרחק בין שניים
 
 
כניסה לערעור שיווי-המשקל:
 
 
בשיטות רבות, העבודה עם נשק זהה לעבודה בלי; שמעון ומנחם מדגימים טאי-סבאקי (תנועת גוף) עם בוקן.
 
 
 
צבר ארם מדגים תרגילי זרימה, עם אחד המשתתפים
 
 
ומצד שני