Monthly Archives: מרץ 2010

עוברים דירה

הבלוג הזה הוא בלוג גיבוי שאינו פעיל. הבלוג האמיתי שלי נמצא ב:

http://www.good-hands.org/notes/

מודעות פרסומת

סדנת ירי בחץ וקשת

התאריך: יום שישי 26 למרס 2010 (כפוף לשינויי מזג אויר)

השעה:
התכנסות: 10:30
הסדנא: משעה 11:00 עד 15:00

המקום: ביער המלאכים (או בקיבוץ גלאון) ליד קרית גת כשעה נסיעה מתל אביב על כביש 6, נעדכן בהמשך על המקום המדוייק

המדריך: דוד כפרי, היישי במרכז לטאי צ'י

אוכל ושתייה יש להביא מהבית, במהלך הסדנא תינתן חצי שעה להפסקת אוכל

תנאי השטח: יש לשים לב שהסדנא תערך בשדה בשטח פתוח, חם ביום, קר אחר הצהרים. כובע חובה, מומלץ נעלים, בגדים גם לחום וגם לקור.

קצת על הסדנא
http://www.taichi-net.com/article-10-Archery.html רשמים של בנימין ברוצקי מסדנת ירי בחץ וקשת של דוד כפרי
http://www.notes.co.il/kafri/31288.asp על הסדנא מתוך האתר של דוד כפרי
http://www.notes.co.il/kafri/21832.asp סיפורה של הקשת המערבית והמזרחית

מספר מקסימלי של משתתפים לסדנא: 20, לכן חובה להירשם מראש

לשאלות נוספות והרשמה:
אריה
arieblum@013.net.il
052-6272202
אלון
054-66-99-271
berger6@zahav.net.il

איך נוצרת מפלצת?

בית הספר בו למדו המעורבים בפרשת האונס בתל-אביב, סירב לערוך סדנאות על תקיפה מינית, שעורכים מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית. יש סדנאות למורים וסדנאות לתלמידים, ובית הספר סירב לשתיהן. וגם סירב להגיב על הנושא ל"הארץ".
מירב מיכאלי, גם ב"הארץ", מראה לפחות אחת מהסיבות למה:

"חשבו על המספרים: כל אשה שלישית וכל גבר שביעי הם נפגעי תקיפה מינית. פירוש הדבר ששיעור גדול מהמורות, העובדים הסוציאליים, השוטרות והמטפלים הם עצמם נפגעי תקיפה מינית שאיש לא זיהה. אנשים שלא טופלו, שאין להם כלים להתמודד עם הפגיעה שלהם, ובוודאי לא עם פגיעה של אחרות ואחרים.

הנפגעת משמרת מתארת זאת במדויק: "כשאת חווה את החוויה הנוראה הזאת את מתנתקת; הגוף מתנתק מהנשמה והופך לחפץ… ההתנתקות של הגוף מהנשמה מגינה עליך. אבל הגוף שהתנתק מהנשמה לא חוזר לחיות אתה". " הרשימה המלאה כאן.

מיכאלי היא גם היחידה (לפחות מאלה שאני קראתי) שקוראת לחפש לא רק את הקרבנות של מעשי אונס, התעללות ותקיפה מינית, אלא קוראת לחפש גם את התוקפים.

זו, להבנתי, הנקודה החשובה ביותר; עד כמה שאני יודע, גם זו שבה עוסקים הכי מעט.

כדי להתגונן מפני חלודה, צריך להבין מהי ואיך היא נוצרת. כדי להתגונן מפני מחלות, צריך להבין איך פועלים חיידקים וּוירוסים. כדי להתגונן מפני גניבות ושוד, צריך להבין איך פועלים פורצים.

אבל כדי למנוע תקיפה, צריך להבין לא רק איך פועל התוקף – מיכאלי מסבירה יפה גם את זה – אלא מה מניע אותו. צריך להבין לא רק מי הטרף המועדף עליו, אלא מה גורם לו להפוך למפלצת. טורף בטבע חייב לטרוף, אף זכר אנושי אינו חייב לאנוס. במקרה הזה, לפי מיכאלי, יש גורמים ביוגרפיים ברורים, אבל רבים עברו "מסלול" דומה ולא הפכו למפלצת. יותר מזה, אין נתונים דומים לגבי השותפים במעשה, לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים.

אני לא יודע אם נעשה מחקר על הנושא הזה; סביר שנושאי המחקר – הנאשמים ובני משפחותיהם – לא ממש ישתפו פעולה, שהרי כל נסיון כזה הוא הודאה באשמה. אבל צריך לעשות מחקר כזה. הוא יותר חשוב מהרבה מחקרים קרימינולוגיים אחרים. לא מספיק שנדע – ונסביר למורים ולנוער – מהי תקיפה מינית; לא מספיק שנדע שהתגובה לרוב היא קפיאה, ולא מספיק שנבין – ונסביר למורים ולנוער – שחיזור אגרסיבי הוא סוג של תקיפה מינית. כל זה חשוב מאוד, אבל כל זה עדין מתרכז בקרבן במקום בתוקף. זו חשיבה קרבנית, שרואה בעצם התקיפה עובדה מוגמרת, תופעת טבע שאי-אפשר לשנות.

"דע את אויבך ודע את עצמך, ולא תנוצח גם במאה קרבות;
דע את עצמך ולא את האויב, תנצח ותובס במידה שווה;
אם לא תדע את האויב ולא את עצמך, תובס בכל פעם" – סון צו

אנחנו, כחברה, צריכים לדעת מה הופך נער לאנס קבוצתי. רק אז נוכל לדעת איך למנוע מקרים כאלה – לא איך להציל את הנפגעת הבאה, אלא איך למנוע לגמרי את התקיפה. ואז נציל לא רק את הנפגעת, אלא גם את הפוגע הפוטנציאלי, שלא יהפוך למפלצת.