Monthly Archives: ספטמבר 2005

הגעת לגיל שאפשר להתחיל…

לתת שיאצו:

בגשקו שהיה לנו בשבוע שעבר, התבקשתי להעביר סשן קצר של שיאצו.

אחת המשתתפות הביעה ענין מיוחד בלימוד:

והשתתפה בשיעור עם הרבה התלהבות (למרות שלא ממש הקשיבה להוראות…):

האמא נראתה מרוצה.

מודעות פרסומת

"אני המלך"

כמעט בכל סרט על בית משוגעים יש דמות כלשהי החושבת שהיא נפוליאון, המלך ארתור או משהו דומה.
בסנטוריום אחד בשוויץ, היה אחד שטען שהוא מלך ירדן. לא ממש שיא הפופולריות, אבל כנראה שגם כאלה יש…
ההבדל העיקרי בינו לבין שאר המשוגעים, שהוא גם צדק.

טלאל, בנו של עבדאללה ואביו של חוסיין, מלך על ירדן כשנה לפני שאולץ להתפטר בשל מחלת נפש ממנה סבל ולהעביר את המלוכה לבנו.

האם הרופאים המטפלים בו ניסו לרפא אותו מה"שיגעון" הזה?
כנראה שלעולם לא נדע…

"אני המלך"

כמעט בכל סרט על בית משוגעים יש דמות כלשהי החושבת שהיא נפוליאון, המלך ארתור או משהו דומה.
בסנטוריום אחד בשוויץ, היה אחד שטען שהוא מלך ירדן. לא ממש שיא הפופולריות, אבל כנראה שגם כאלה יש…
ההבדל העיקרי בינו לבין שאר המשוגעים, שהוא גם צדק.

טלאל, בנו של עבדאללה ואביו של חוסיין, מלך על ירדן כשנה לפני שאולץ להתפטר בשל מחלת נפש ממנה סבל ולהעביר את המלוכה לבנו.

האם הרופאים המטפלים בו ניסו לרפא אותו מה"שיגעון" הזה?
כנראה שלעולם לא נדע…

לטפל במשפחה או לא?

אחד הדיונים המעניינים ביותר שיצא לי לקרוא בנושא זה, רץ עדין בפורום רפואה משלימה בתפוז ומומלץ לכל המתעניינים. השאלה אם לטפל בבני-משפחה או לא מורכבת מאוד, ויש לזכור – נקודה שעולה בדיון – שיש הבדל בין מקצועות המגע (מסאג', שיאצו, טוינא, רפלקסולוגיה) לבין מקצועות כמו הומיאופתיה, דיקור ותזונה, בהם המגע לכאורה פחות אינטימי אבל עדין יש צורך בהערכה מדויקת ואובייקטיבית ככל האפשר של מצבו של המטופל – כולל מצבו המשפחתי.

בנוסף לדיון המרתק הזה, מתפתח גם שרשור סיפורים בנושא קרוב.

"אני פה בגלל אשתי"

אחרי החופה, כדי שאוכל לנשום קצת, החלפתי לטי-שירט

"אני פה בגלל אשתי"

אחרי החופה, כדי שאוכל לנשום קצת, החלפתי לטי-שירט

לפני שאתם כותבים את הצ'ק…

ישבנו אחרי החתונה ופתחנו מעטפות.
חלק לי, חלק לה, חלק פתוחים… וחלק לשנינו.
רק שאין לנו חשבון בנק משותף.
ואיך, בשם כל הקדושים והגאונים, נוכל להפקיד צ'ק הרשום על שם "רונית ובחיר ליבה"?

נו, לנו כבר מאוחר מדי, אבל בטח עוד תגיעו לחתונה או שתים בחיים שלכם.
תחשבו קצת, לפני שאתם כותבים את הצ'ק…

ובהזדמנות זו, תודה ענקית לדי-ג'יי אנדרס מצוות דומינו בבאר-שבע, לרפי הצלם הנהדר מסטודיו 2000 בב"ש, לכפרי הפעלות איכות (כן, האחים שלי) על מופע האש והמצגת, ובמיוחד לצוות היכלי היובל בקרית גת, שהלכו לקראתנו מעל ומעבר לכל הציפיות. כל אורחינו דיברו על האוכל המצויין, השרות המעולה והאולם היפה.
ותודה אחרונה ובעצם ראשונה במעלה, לכל מי שהיה ושמח בשמחתנו.

תודה!

לפני שאתם כותבים את הצ'ק…

ישבנו אחרי החתונה ופתחנו מעטפות.
חלק לי, חלק לה, חלק פתוחים… וחלק לשנינו.
רק שאין לנו חשבון בנק משותף.
ואיך, בשם כל הקדושים והגאונים, נוכל להפקיד צ'ק הרשום על שם "רונית ובחיר ליבה"?

נו, לנו כבר מאוחר מדי, אבל בטח עוד תגיעו לחתונה או שתים בחיים שלכם.
תחשבו קצת, לפני שאתם כותבים את הצ'ק…

ובהזדמנות זו, תודה ענקית לדי-ג'יי אנדרס מצוות דומינו בבאר-שבע, לרפי הצלם הנהדר מסטודיו 2000 בב"ש, לכפרי הפעלות איכות (כן, האחים שלי) על מופע האש והמצגת, ובמיוחד לצוות היכלי היובל בקרית גת, שהלכו לקראתנו מעל ומעבר לכל הציפיות. כל אורחינו דיברו על האוכל המצויין, השרות המעולה והאולם היפה.
ותודה אחרונה ובעצם ראשונה במעלה, לכל מי שהיה ושמח בשמחתנו.

תודה!

החופש האמיתי

החופש האמיתי

הכללים נועדו ליצור מסגרת, והמסגרת נועדה לאפשר ללמוד; עומר ברקמן ממשיך את סדרת אומנות הלחימה:
החופש האמיתי

אמנות ההתמודדות

כדי להגיע גבוה צריך להתכופף

"אמנות" או "שיטה"?

בפורום אמנויות לחימה קלאסיות בתפוז עלתה שאלה, האם הייתם מלמדים ערבי אמנות לחימה? השאלה זכתה להרבה תגובות שבעיקרן נעו בין זועמות לציניות. תגובתי (ערוכה): "אמנות לחימה מלמדת להימנע מאלימות. אם יש מישהו בעולם שהייתי רוצה שיימנע מאלימות, אלה האויבים שלי."

רפאל הגיב בשאלה: "אמנות לחימה מלמדת להילחם. אפשר לקחת את קובץ הידע, הערכים, התכונות והיכולות המוקנים והמלוטשים בתרגול ולהשתמש בהם כדי לעשות ממישהו רוצח יעיל. אפשר לתעל אותם לכיוון של גיבור הכובש את יצרו ומיטיב עם זולתו. חסרים אנשים שליליים (ונסכים לרגע על ההגדרה, נניח), ששולטים ברמה גבוהה באמנויות לחימה?"

 שהתחילה דיון על ההבדל (הסמנטי) בין המונח "שיטת לחימה" למונח "אמנות לחימה".

אפשר לקרוא את הדיון שם, הוא עדין מתפתח; אבל רציתי להביא מתוכו את התגובה שלי לשאלה של pzirpim, ש(נכון לעכשיו) ממצה את עמדתי בנושא:

לא אכפת לי איך אדם קורא למה שהוא מלמד – אמנות, שיטה, טכניקה, מהשלאיהיה. אם הוא מלמד להילחם ולא מלמד להימנע מאלימות, זה רע. נקודה.

נושא אחר לגמרי, אקדמי אולי, הוא החלוקה ל"אמנות", שיטה", "סגנון" וכו'.לדעתי, אם כל מה שאדם מלמד זה יכולת טכנית, ללא איזהשהו  קוד מוסרי, הוא לא מלמד אמנות לחימה ולא מלמד אמנות בכלל, לפחות לא במובן של "דרך". ברור לי שיהיו הרבה שלא יסכימו איתי, ואפשר לפתוח גם על זה דיון, אבל כבר היו רבים.

כתבת:
ברי שאפשר להסכים שיש על אדם חובה במצבים מסוימים לא להעניק כלים העלולים להיות מנוצלים לרעה. האין חובה זו מוכלת גם על מי שמלמד "שיטות לחימה". (אני מניח שהיה צריך להיות שם ?)
נדמה לי שעניתי על זה למעלה: לא משנה מה הוא מלמד, אם הוא לא מלמד הימנעות מאלימות זה רע.

מעבר לכך, להרבה שיטות/סגנונות שבאו מהמזרח יש קוד התנהגותי כלשהו, חלקו נובע מהתרבות ממנה יצאו וחלקו הוראות מפורשות של מורה זה או אחר, וראה גם כתבים דומים של אואשיבה, פונאקושי, קאנו ואחרים. ברור שהמורים האלה לא ראו בטכניקה שלימדו חלק נפרד מהקוד ההתנהגותי שלימדו.

לעומתם, בקרב מגע נהוג להצהיר במפורש ש"כאן אין פילוסופיה", רק טכניקות יעילות; עד כמה שאני יודע, אימי ליכטנפלד הכניס הוראה מפורשת להיזהר באימונים רק אחרי מקרה באירופה בו שוטר שהדריך ניסה לפגוע בו בכוונה (מעבר לנדרש באימון). יתכן שאני טועה, ואשמח לתיקון, אבל ברור שמי שגדל באווירה כזו עשוי ללמד להימנע מאלימות ועשוי שלא; זה יהיה יותר תלוי במה שהביא מהבית מאשר במה שהביא מהדוג'ו.

לדעתי, אם אין קוד התנהגותי שהוא חלק אינטגרלי מהשיטה, זו לא "אמנות לחימה" (שוב, אמנות במובן של "דרך") אלא אוסף טכניקות עם מכנה משותף כלשהו. לכן, לשיטה שיש לה קוד התנהגותי כזה (ואפשר גם לקרוא לכך "שאיפה לעיצוב האישיות") אני קורא "אמנות לחימה", ולשיטה שאין לה קוד כזה (במיוחד אם מוריה מצהירים שאין להם שום יומרה חינוכית מעבר ללימוד יכולת לחימה), אני קורא "שיטת לחימה".

ושוב, ברור לי שיהיו כאלה שלא יסכימו.

 

הרעה טכנית: בגלל הכנות לחתונה, כנראה שלא אהיה כאן באופן סדיר בימים הקרובים; תרגישו בבית, אבל תזכרו שאין כאן מי שינקה כרגע.