Monthly Archives: אוקטובר 2010

נוחות בדרגות של אלימות

רורי מילר, בסדרת הרצאות לסופרים על אלימות בעולם האמיתי, מדבר על שש רמות של אלימות, שמי שנוח לו באחת מהן לא מוכן להתמודדות עם מי שברמות מעל. שימו לב להגדרה "נוח לו": מילר לא מדבר על מי שנאלץ להשתמש בדרגה כלשהי של אלימות במקרה של אין ברירה, אלא על אדם שמרגיש נוח להשתמש ברמה מסויימת של אלימות, כמו שלכם (ולי) נוח לפנות אל מישהו ולשאול אותו מה השעה. בשבילו זה כלי, נוח וזמין לשימוש בדיוק כמו דיבור. כמו שלאדם "נורמטיבי" אין שום עכבות נגד דיבור, כך לאדם שמרגיש נוח ברמות כלשהן של אלימות לא יהיו שום עכבות נגד השימוש ברמה זו של אלימות – אבל רמות גבוהות יותר, ירתיעו אותו. זה חשוב, כי זה מסביר למה אדם שאין לו בעיה לצעוק עליך ישתתק אם יחשוב שאתה מוכן להרביץ לו. זה רמה אחת מעל לטווח הנוחיות שלו. (כמובן, תמיד יש אפשרות שהוא גם מוכן להרביץ לך… אבל העקרון הוא החשוב כאן: מי שנוח לו בדרגה X, לא יהיה לו נוח מול דרגה X+1)

  1. רוב האנשים ‎"נחמדים"‎. כאלה שלא מחפשים עימות.
  2. לאנשים "נחמדים" קשה להתמודד עם אנשים מניפולטיביים, גם אם הם רואים את המניפולציה; לא נעים, לא נוח להם להיכנס לעימות חזיתי עם המניפולטור.
  3. לאסרטיבים אין בעיה לעמוד מול המניפולטור, להגיד לו ‎"עד כאן. אני מבין מה אתה עושה ואם לא תפסיק אני אעצור אותך"‎. המניפולטור, מצידו, בדרך כלל מתקפל בעימות ישיר; אבל לאנשים ‎"‎טובים‎"‎, גם אם הם מבינים מה קורה, ההתנהגות של האסרטיבי נראית גסה, כי האסרטיבי לא נרתע מלעמוד על שלו, מלדרוש חד-משמעית מהמניפולטור שיפסיק.לא רק למניפולטור זה צורם, גם לאדם הרגיל, שמשתדל בדרך-כלל להימנע מעימות.
  4. אדם אגרסיבי ‎-‎ כזה שצועק, מקלל ודורש ‎-‎ יגרום גם לאסרטיבי להתקפל. האסרטיבי מוכן לעמוד על שלו בנימוס, צעקות וקללות הן מחוץ לנורמה בשבילו. אין לו כלים להתמודד עם זה.
  5. אדם אלים ‎- ‎ כזה שאין לו בעיה להעיף סטירה או אגרוף למי שעומד מולו ‎-‎ יגרום גם לאגרסיבי להתקפל: "אני אולי מרים קול לפעמים, אני לא מרים ידיים!"
  6. רוצח, יגרום גם לאדם אלים להתקפל. יש הבדל גדול בין הנכונות להכות את מי שמולך, לבין המוכנות לקחת את חייו – ומי שעומד מול רוצח, מרגיש את זה ולא מוכן לזה, רגשית ופסיכולוגית.

אצל מילר, ‎"‎אלים‎"‎ הוא לא אדם שבלית ברירה מתגונן, אלא אדם שנוח לו ליזום פעולה אלימה כמו שלמניפולטור נוח לשכנע. כך גם לגבי הרמות האחרות. [לרוב האנשים לא נוח לעמוד מול אנשי מכירות כי הם מרגישים את המניפולציה ולא יודעים להתמודד מולה; זוכרים את השיחה עם נציגי חברת הסלולר? אבל אנשי המכירות נרתעים ויוצאים רע מעימות עם אדם אגרסיבי ‎-‎ לא כזה שמרים קול כשהוא כועס מאוד, כזה שמרים קול כי אין לו שום עכבה שתמנע ממנו לעשות זאת. ד.כ.]

מילר מוסיף שלאדם שמוכן להכות לא תהיה שום בעיה להשתמש בדרגות נמוכות יותר של אלימות (כמו לצעוק ולקלל) וכן שאדם כזה לא יבין את הרתיעה של אחרים משימוש ברמות נמוכות יותר של אלימות: "אז למה אתה לא אומר לו שיפסיק עם המניפולציות?" "תן לו סטירה אחת והכל ייפסק". נשמע מוכר?

עד כאן מילר.

אינטואיטיבית, אני מרגיש שהחלוקה למעלה היא למטרות הוראה יותר מאשר מעשית; ברור שבישראל יש הרבה אנשים שאין להם שום בעיה לצעוק אבל לעשות מניפולציה הם לא יודעים ולא רוצים לדעת. יתכן שיש גם הבדלים בין גברים לנשים באשר לסדר מ-1 עד 6. עם זאת, יש הרבה במה שמילר אומר. למי שעוסק בהגנה עצמית, המשמעות היא שצריך למצוא דרכים להביא את רמות העימות האלה אל הדוג'ו, בצורה מבוקרת, כדי לאפשר לתלמידים להיתקל בהן בסביבה סטרילית ומוגנת. למי שפשוט חי, יש כאן הבחנה ששווה לחשוב עליה: עד איזו רמה של אלימות אתה מרגיש נוח?

מודעות פרסומת

תנו לאכול בשקט!

לא מצאתי תרגום לעברית ל-rant, אז נישאר באנגלית: הרשימה הזו היא rant. מי שלא מענין אותו, לא חייב לקרוא.

אינטל, לפני כשלוש שנים, שיעור ראשון בבטיחות (חובה לכל מי שמתחיל לעבוד שם): אם אתה עומד במרחק מטר ממי שמדבר אתך והוא צריך להגביר את הקול בגלל הרעש בסביבה, שניכם צריכים אטמי אזניים.

בארועים משמחים שונים (חתונות, בריתות, חינות, בר/בת מצוות וכו'), לאורך כל עשרים השנים האחרונות, לא היה מקרה אחד שיכולתי להקשיב למי שמדבר אתי,  בשקט. לא רק בזמן הריקודים – בכלל. מרגע הכניסה לאולם/גן ועד היציאה, צריך להתאמץ כדי לשמוע ולהתאמץ שוב כדי להישמע.

למה?

מילא בזמן הריקודים, אבל בזמן האוכל? בזמן קבלת הפנים? מי החליט שאסור להשמיע מוסיקת רקע בווליום שמאפשר שיחה?

אילו היה בארוע בודד, הייתי אומר ניחא – אב זה הפוך, לא היה ארוע אחד בו כן יכולתי שוחח בשקט עם מי שלידי.

מזמן נואשתי מלבקש שיורידו ווליום, פשוט אין סיכוי. זה לא קורה. במקרה הנדיר שמישהו מוריד, שניה אחרי זה מישהו אחר מעלה.

למה לא נותנים לאכול בשקט?

על מוסיקה וסיכון שמיעה