Monthly Archives: דצמבר 2004

איך מתמודדים עם פחד?

נועם שאל איך מתמודדים עם פחד בקרבות, והמשורר ענה: "…מגיעים למצב שחייבים להתמודד איתו…."

זו תשובה נפוצה, ולדעתי לא נכונה, או יותר נכון לא שלמה. אם אני מפחד ממים, לזרוק אותי למים יכול להכריח אותי לשחות, אבל יכול גם לגרום לי לטבוע, או לגרום לי טראומה והידרופוביה.

יצא לי לקחת לחוף הים ילד, שהפגישה הראשונה שלו עם מים היתה כשאימו קפצה יחד איתו למים עמוקים, בלי שום הכנה, כשהוא היה בן שישה חודשים. האמא לא הקפידה שראשו לא יכנס מתחת למים, והוא נשם מים. בגיל 6 חודשים, בידיים של אמא (אל תשאלו מה דעתי על זה). אחרי זה אי-אפשר היה להתקרב איתו לבריכה.

כשהגענו איתו לים בפעם הראשונה הוא היה בן שלוש. הוא נתן מבט אחד בים והתחיל לבכות; אביו לקח אותו על הידיים וניסה להיכנס איתו למים, והילד צרח, מבועת מפחד. האבא ניסה להסביר שזה כלום, והילד המשיך לבכות. בסוף האבא ויתר, השאיר את הילד על החוף וניסה להיכנס למים; הילד ברח מהמים אבל בכה בצורה היסטרית שהאבא יחזור. הוא לא נרגע עד שהאבא יצא מהמים וישב איתו; הוא לא היה מוכן להתקרב למים, ולא היה מוכן שאף אחד מאיתנו יתקרב אליהם. רק כשהתיישבתי ממש בקצה החול הרטוב, והתחלתי לזרוק חול על הגלים, הוא העיז להתקרב אלי; אחרי כרבע שעה, הוא הצטרף אלי לזרוק חול על הגלים, ואחרי כשעה הוא כבר לא ברח כשהגלים הרטיבו את רגליו.

היום (כבר בן 7) הוא שוחה בכיף, אבל לא היה עדיף לחסוך ממנו את הטראומה של הקפיצה הראשונה ההיא למים?

יצא לי להיות בסביבה כשילד שטיפס על גדר התחיל לבכות שאינו יודע לרדת. היה פשוט לקחת אותו בידיים ולהוריד אותו לקרקע, אבל העדפתי ללמד אותו לרדת מהגדר בעצמו, תחת ההשגחה שלי.
רגש הפחד קיים כדי לשמור עלינו; נכון שצריך ללמוד להתגבר עליו, אבל במקום לזרוק אנשים ישר למים, אפשר לשבת איתם קודם על החוף, ולזרוק חול על הגלים.

מודעות פרסומת

אצלנו בדוג'ו – על סמים ואמנויות לחימה

בפורום אמנויות לחימה של תפוז עלה נושא הסמים לא פעם אחת, והפעם כסקר, כשברקע השאלה האם למורה לאמנות לחימה זכות ו/או סמכות לסרב ללמד משתמשים בסמים קלים. כמו בפעמים הקודמות שהנושא עלה הדיון סוער למדי, בין הטוענים שאין כניסה לסמים – קשים כקלים – בבית ספרם, לבין הטוענים שהמדינה אינה צריכה להיכנס לרשות הפרט, וגם לא המורה לאמנויות לחימה. בין אלה לאלה, עלו (ברלוונטיות מדהימה…) נושאים כמו שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים, דיסלקסיה/דיסגרפיה, בוב דילן, קלוין והובס, ומאיה ערוסי (אבל זר לא יבין זאת). גם דעתי נמצאת שם, איפהשהו.  אוהד סמט, מהפכן במשרה חלקית, מדריך לקונג-פו, סופר ומחזאי לעת מצוא, החליט לנסות את כוחו גם בשירה. השיר מובא לכאן ברשותו.

אצלנו בדוג'ו / אוהד סמט

אצלנו בדוג'ו, ראו איזה פלא
שורות ישרות, מתאמנים שכאלה
בשקט בשקט, לאט ובטוח
מכים וחובטים עם הרבה מצב-רוח
יש פומסה? יש קאטה? קרבי? דווקא כן!
רק לא להרגיז את אדון מאמן –
כי כלל הוא ידוע, מקפיד בדוֹרְשוֹ:
"הנוהֶג עצמאות – נקפד את ראשו!"

סיגריה קטנה? סיגאר מעשן?
ג'וינט בלילות כשאתה לא ישן?
"קפד את ראשו, הנח בצלחת!"
אומר מאמן בביטחה ובנחת
הכיוון, רבותי, הוא נהיר וברור:
הוא יצא לחנך את מירב הציבור
"אמנם הקיפוּד מלאכה מייגעת
אך נמשיך בו ככל שידנו מגעת!"

מרמה בקלפים? משתכר מכּוֹסית?
נגדם את עמנו נקים ונסית
מפטם המקטרת? אלכוהול לאירוח?
נכתוש ונשמיד עד רוחנו תנוח!
ובסוף פה בדוג'ו כולם יהיו
מלאכים וקדושות, רק חכו ותראו
ואני מקווה, רק, שבסוף כל היום
יוותרו מתאמנים עם הראש במקום

אצלנו בדוג'ו – על סמים ואמנויות לחימה

בפורום אמנויות לחימה של תפוז עלה נושא הסמים לא פעם אחת, והפעם כסקר, כשברקע השאלה האם למורה לאמנות לחימה זכות ו/או סמכות לסרב ללמד משתמשים בסמים קלים. כמו בפעמים הקודמות שהנושא עלה הדיון סוער למדי, בין הטוענים שאין כניסה לסמים – קשים כקלים – בבית ספרם, לבין הטוענים שהמדינה אינה צריכה להיכנס לרשות הפרט, וגם לא המורה לאמנויות לחימה. בין אלה לאלה, עלו (ברלוונטיות מדהימה…) נושאים כמו שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים, דיסלקסיה/דיסגרפיה, בוב דילן, קלוין והובס, ומאיה ערוסי (אבל זר לא יבין זאת). גם דעתי נמצאת שם, איפהשהו.  אוהד סמט, מהפכן במשרה חלקית, מדריך לקונג-פו, סופר ומחזאי לעת מצוא, החליט לנסות את כוחו גם בשירה. השיר מובא לכאן ברשותו.

אצלנו בדוג'ו / אוהד סמט

אצלנו בדוג'ו, ראו איזה פלא
שורות ישרות, מתאמנים שכאלה
בשקט בשקט, לאט ובטוח
מכים וחובטים עם הרבה מצב-רוח
יש פומסה? יש קאטה? קרבי? דווקא כן!
רק לא להרגיז את אדון מאמן –
כי כלל הוא ידוע, מקפיד בדוֹרְשוֹ:
"הנוהֶג עצמאות – נקפד את ראשו!"

סיגריה קטנה? סיגאר מעשן?
ג'וינט בלילות כשאתה לא ישן?
"קפד את ראשו, הנח בצלחת!"
אומר מאמן בביטחה ובנחת
הכיוון, רבותי, הוא נהיר וברור:
הוא יצא לחנך את מירב הציבור
"אמנם הקיפוּד מלאכה מייגעת
אך נמשיך בו ככל שידנו מגעת!"

מרמה בקלפים? משתכר מכּוֹסית?
נגדם את עמנו נקים ונסית
מפטם המקטרת? אלכוהול לאירוח?
נכתוש ונשמיד עד רוחנו תנוח!
ובסוף פה בדוג'ו כולם יהיו
מלאכים וקדושות, רק חכו ותראו
ואני מקווה, רק, שבסוף כל היום
יוותרו מתאמנים עם הראש במקום

מוראה של מלכות

ראוי שיהיה גם על פקידיה.
תפקידה של הכנסת לפקח על פעולות הממשלה, ועמוס ירון הוא חלק מהמנגנון הממשלתי שאמור להיות נתון לפיקוח זה.
ירון ראוי לנזיפה חמורה, ואם יסרב לדווח לוועדת החוץ והביטחון – יש לפטרו.

רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

לתשומת לב המתאמנים!

http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=267033

כל מילה מיותרת!

כולם חכמים, כולם!

ב"דפי השבוע", העלון השבועי של קיבוץ גל-און, נתקלתי בקטע הבא:

כולם חכמים, כולם!

"חכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם, ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים.

בתוך כך קופצים הטפשים והרשעים, ובאים ונוטלים את העולם לידיהם, ומנהיגים את העולם לפי זדונם וטפשותם. מעתה, היאך נותנים החכמים לעולם, שיאבד על ידי השוטים והרשעים?

אלא שמתוך שהחכמים חכמים, ומוסיפים חוכמה.

כל שנראה להם אתמול כחוכמה שלמה, רואים אותו היום שאינו חוכמה, ואינם עומדים על דעתם ואינם תובעים לעצמם שום דבר מפני החוכמה, שמוליכה את החכמים מעלה מעלה. לא כן הטפשים, כל דבר שיתנו בו עיניהם, והרי הם מחזיקים בו ואינם מניחים ממני, שאם יניחו ידיהם ממנו, אין להם מה שיעשו בעולם.

לפיכך, כל ימיהם תחבולות, ובלבד שיחזיקו את העולם בידיהם."
ש"י עגנון, מתוך "ספר המדינה"

מעורר מחשבות על מנהיגים, בכל תחום…

נפגעי/ות תקיפה מינית ואמנויות לחימה

חיפשתי בארכיון של פורום אמנויות לחימה בתפוז משהו אחר, ובמקרה מצאתי את זה – דיון מלפני כמה שנים, על יעילות אמנויות לחימה ככלי נגד תקיפה מינית מצד אחד, וככלי טיפולי שיקומי לאחר תקיפה מינית, מצד שני.
הדיון די ארוך, עם כמה הסתעפויות צדדיות, ובהשתתפות שנים מהמנהלים (אז) של פורום נפגעי/ות תקיפה מינית בתפוז.
אין אפשרות להגיב שם, כי הדיון נמצא בארכיון ואינו פעיל, אבל למתעניינים בתחום כדאי לקרוא.

באופן כללי, מדובר בעיקר על האספקטים הפסיכולוגיים של תקיפה מינית וההתמודדות איתה, ועם השיקום שאחריה, מנקודת המבט של אמנות לחימה; מי שעוסק או מתענין בתחום ימצא בזה ענין, אני לא יודע כמה זה ימשוך אחרים.

חלק גדול מהתקיפות המיניות מתרחשות בסביבה הנחשבת בטוחה (בבית, בבית-הספר, בעבודה, אצל חברים), וברוב המקרים התוקף הוא אדם מוכר, שסומכים עליו.
התוצאה היא שתקיפה מינית אינה רק התקפה פיזית אלא הלם פסיכולוגי, בגידה, וזו אחת הסיבות לכך שמאוד קשה להתמודד איתה; ועוד לא הזכרתי את העובדה שבמקרים רבים מדובר על קטין וחסר-ישע המותקף ע"י בוגר.

אלה גורמים שרוב העוסקים באמנויות לחימה אינם מודעים להם, אינם נוגעים בהם באימונים, ומי שחושב ללמד הגנה עצמית לנשים חייב לקחת בחשבון.

נשים באמנויות לחימה – מאמר ותגובה

בעיתון אקב"ן הופיע מאמר (מאת אישה) על נשים באמנויות לחימה; בפורום אמנויות לחימה של תפוז הופיעה תגובה (של גבר) על אותו המאמר (קובץ וורד, קליק ימני ושמור בשם). התגובה הופיעה כאן, וסביר שיתעורר דיון; יכול להיות מענין…

אני נוטה לקבל יותר את עמדתו של המגיב "ערכת למידה", אבל היא נראית לי לא שלמה. נכון שמבחינה "ביולוגית" ההבדלים בין גברים לנשים אינם רק באברי הרביה אלא גם בכמויות ההורמונים המעודדים תוקפנות, אבל יש עוד גורמים להבדלים בין גברים לנשים, ודעות קדומות הן בהחלט אחד החזקים בהם.

דבר נוסף הוא שדוקא הגישה ה"נשית" לאלימות, עליה מדבר "ערכת למידה", היא הרבה פעמים היעילה יותר; פגיעה עקיפה ואנונימית היא מלאכתו של המתנקש, המרגל, הצלף הפוגע מרחוק; מינימום מאמץ במקסימום תוצאה. כדי להשתמש באלימות המועטה ביותר כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר, צריך להבין את ההוליסטיות של קונפליקט, ואת זה (לדעתי) נשים עושות יותר טוב מגברים. אילו בוש היה שולח מתנקש לחסל את סדאם ובן-לאדן, היו נחסכים מליארדי דולרים, שלא לדבר על חייהם של אלפים.

הייתי בטוח שאני חולם

אז בדקתי שוב, ולא: מחסור בנייר השאיר את ה"חגיגת" חוקי.
המדפיס הממשלתי לא פירסם את הצו בעניין החגיגת בגלל מחסור בנייר.
טוב שהכלב לא אכל לו את שיעורי הבית…

מתלבשות על זה!

הגיע במייל, שווה להפיץ
"יותר מ- 70 מעצבות ומעצבים מובילים הצטרפו למבצע "מתלבשות על זה" של מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב שייערך ב- 24-25 בחודש בנמל תל אביב.
המעצבים יקיימו יריד אופנה אלטרנטיבי שהכנסותיו יוקדשו למרכז הסיוע בתל אביב
האירוע יערך יום שישי ויום שבת, 24-25 לדצמבר 2004
בהאנגר מספר 4, נמל תל אביב – כיכר הכניסה רח" כ"ג יורדי הסירה
השעות: יום שישי, 24.12.04, בין 10:00-18:00
יום שבת, 25.12.04, בין 10:00-21:00."