Monthly Archives: ספטמבר 2010

אלוהים לא אמר?

"כי להאמין בארעיות … זה להאמין שאין אלוהים." ((כל כך פשוט, כל כך נכון, כל כך דבר שאף אדם דתי (אורתודוכסי) לא יכול להסכים לו… כי הרי אלוהים נצחי, זה העולם שלנו – כל העולם, לא רק הסוכות – שארעי.)) דרור פויר הזכיר לי שהתכוונתי להגיב על על רשימות שפורסמו בגליון יום כיפור של ידיעות אחרונות: עשר רשימות של עשרה כותבים, כל אחד על אחת מעשרת הדברות. הגליון אינו לפני אבל לפחות שלושה מהכותבים הגיעו – כל אחד מדיבר אחר – למסקנה שאלוהים "לא אמר" – לא אמר שצריך להרוג פלסטינים, לא אמר שצריך לעשות רק מה שהרבנים אומרים, לא אמר כל מיני דברים שרבנים אומרים שאמר, כי זה לא כתוב בתורה. אם זה לא כתוב בתורה, אז "דעת תורה" היא לא תורה מסיני אלא פרשנות, ואפשר לפרש כל דבר לכאן ולכאן. מה שמחייב, הוא רק מה שכתוב.

המוזר הוא שככל שזה נשמע יפה ומודרני, בעצם זו גישה פונדמנטליסטית – לא מוצא חן בעיני מה שעשו מהיהדות המודרנית, אז אני הולך אל המקור – התורה – ובודק מה באמת היה כתוב שם. הקראים עשו את זה; את ה"רבניים" (כלומר, היהדות האורתודוכסית) זה לא שכנע אז ((במאה התשיעית, זמן הקרע בין הרבניים לקראים)), ואי שום סיבה שישכנע היום.

שמעתי חרדים – חב"דניקים, במקרה – שואלים איך זה שכל שומרי המסורת הם ספרדים, לא אשכנזים. עניתי להם ששומרי המסורת האשכנזים כונו "רפורמים" ונדחו ע"י האורתודוכסים, אבל מאז למדתי שזה לא נכון. הנכון הוא ששומרי המסורת הספרדים רואים באורתודוכסיה כלל מחייב, גם כשהם שומרים לעצמם זכות לבחור עד כמה ידקדקו בקיום המצוות. בית הכנסת שהם הולכים אליו בחגים, הוא אורתודוכסי. הרפורמים, לעומתם, רואים במקרא ובהלכה, לא חוק מחייב אלא מקור השראה, בבחינת "כזה ראה וחדש". שומרי המסורת לא מקבלים חידושים, ולראיה: כשהם "מתחזקים", רובם פונים לאורתודוכסיה ולא לרפורמה. לא בכדי ש"ס היא מפלגה ספרדית ולא בכדי רבים "מנשקי המזוזות" בין מצביעיה.

אבל מה שמענין אותי, זה למה חשוב כל כך להראות ש"החרדים" טועים בפרשנותם. מישהו באמת חושב שהרב הראשי ישתכנע למקרא רשימה בידיעות אחרונות שמה שנכתבו עליו תילי-תילים של פרשנויות וספרים, הוא טעות בהבנה? מישהו באמת חושב שהרב עובדיה יגיד "סליחה, טעיתי, הרפורמים מייצגים פרשנות לגיטימית ליהדות"? מישהו באמת חושב שבגלל רשימה (או עשרים, או אלפיים) כלשהי, בתי הדין הרבניים יפסיקו לעשות את המוות למי שגוייר בצה"ל, או שקיים ספק לגבי יהדותו (לפי אותו בית דין)?

את מי בעצם ניסו לשכנע? מדוע לא אמר אף אחד מעשרת הכותבים בפה מלא: גם אם כך כתוב במקור, זה לא מתאים. לא להיום, לא לכאן, לא לי, לא לנו.

אפילו אם זה ((דברים פרק כה: יז זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.   יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ–וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.   יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ–תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח. )) בדיוק, בפירוש, חד משמעית, מה שאלוהים אמר.

כי יש דברים שאלוהים כן אמר, בפירוש, חד משמעית, בלי טעויות. ממזרות ((דברים כג, ג לֹא-יָבֹא מַמְזֵר, בִּקְהַל יְהוָה:  גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה.)), ייבום ((בראשית ל"ח ח': "וַיֹאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹא אֶל אֵשֶת אָחִיךָ וְיַבֵם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ")) ועוד דברים שכתובים שחור-על-גבי-ספר-תורה. דברים שיש פרשנויות עליהם, נכון, אבל אדרבא, לפעמים הפרשנות  עדיפה (לפחות בעיני) על המקור. דוגמא? שמות פרק לא: (("יד וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת–כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  טו שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת." ועוד: במדבר טו, לב-לו: לב וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר; וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים–בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לג וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ, הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים–אֶל-מֹשֶׁה, וְאֶל-אַהֲרֹן, וְאֶל, כָּל-הָעֵדָה. לד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ, בַּמִּשְׁמָר:  כִּי לֹא פֹרַשׁ, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ. לה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מוֹת יוּמַת הָאִישׁ; רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל-הָעֵדָה, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. לו וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים, וַיָּמֹת:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה.))  זה לא "הרבי אמר שאלוהים אמר" – זו מצווה מפורשת, חד משמעית, לא מדרבנן אלא מדאורייתא. היהדות האורתודוכסית מתמודדת איתה היום באמירה שלא מדובר בכל מחלל שבת אלא בכזה שחולל שבת בפרהסיה, בכוונה, אחרי ששני תלמידי חכמים התרו בו. מכיוון שאין אפשרות ששני תלמידי חכמים יתרו בכל מחלל שבת, לא מקיימים את המצווה הזו. וטוב שכך.

הצלחתה הגדולה ביותר של היהדות האורתודוכסית בישראל, היא שלילתה המוחלטת של כל אלטרנטיבה מודרנית. כי בעצם, מי שקורא היום את התנך ומנסה לפרש אותו בצורה הומניסטית הוא לא פונדמנטליסט כמו הקראים, אלא רפורמיסט – אבל אוי ואבוי למי שיציג את עצמו ככזה. בעיני רוב קוראיו – ואולי גם בעיני עצמו – הוא מוציא עצמו מייד מן הכלל, כאילו כפר בעיקר. שוב, הגליון אינו לפני, אבל יאיר לפיד ואברהם בורג (שני שמות שאני זוכר, וסליחה עם האחרים שכתבו גם הם דברי טעם) קראו, איש בדברתו, קריאה רפורמיסטית למהדרין – כזו המערערת על סמכות המוסדות הקיימים, לא רק בגלל ש"לא כך כתוב במקור" אלא גם בגלל שמה שמפורש על ידי האורתודוכסיה היום פשוט אינו ראוי. אינו צודק, אינו מוסרי. אבל גם הם לא אומרים בפירוש שהבעיה היא לא ברבנים המסויימים Y, X ו-Z, אלא באורתודוכסיה עצמה. ואף אחד מהם לא מצביע על אלה שהציעו – שמציעים כבר מזמן – אלטרנטיבה שפויה יותר. היהדות האורתודוכסית הצליחה ליצור לעצמה תדמית של "היהדות הנכונה האמיתית היחידה". גם יהודי חילוני שמחפש קרבה לדת, יחפש אותה לרוב אצל האורתודוכסים ולא אצל הרפורמים או הקונסרבטיבים.

מי בישראל יקום היום ויעיז לאמר, "אני יהודי, אני מאמין באלוהים, אבל אפילו אם בתורה כתוב אחרתחדש מן התורה מותר"? ובאיזה עיתון יומי גדול ימצא לדבריו מקום?

לא בידיעות אחרונות, כנראה, לפחות לא בגליון יום כיפור, אפילו שכמעט כל הרשימות צעקו "רפורמה!" בין השורות. ובעצם, כנראה שעבור רוב הישראלים הרפורמה באמת מוקצית מחמת מיאוס. עדין, אחרי כל הכעס שמעוררים דברי רבנים ומעשי פוליטיקאים חרדים ופסיקות בתי דין רבניים, עדין, כדברי שלמה אבינרי, בית הכנסת שאיננו הולכים אליו (אחרי שחתמנו על העצומה למען ביטול שעון החורף) הוא אורתודוכסי.

טוב שפויר (ההוא מהקישור למעלה, זוכרים?) וכמה בודדים אחרים, מציעים אלטרנטיבה…

מודעות פרסומת

טוב טוב, אם לא עפתי, אקפוץ וארוץ!

– אומר פלוטו, בספר ההוא.

לא מצליח לכתוב לאחרונה, אז לפחות קורא ומקשיב; עדכנתי את רשימת הקישורים, בעיקר ב"קורא קבוע" (בלוגים) ו"שומע קבוע" (פודקאסטים). בגזרת הפודקאסטים מככב המדע הבדיוני ומסיבות פרקטיות הכל באנגלית; לא מצאתי (מודה שלא ממש חיפשתי…) בעברית. זירת הקריאה, קצת יותר אקלקטית. אם מישהו יודע על פודקאסטים רציניים בתחום אמנויות הלחימה, אשמח להכיר. בינתיים, מה שיש שווה המלצה:

ושנה טובה, שנצליח להיות בה לאנשים טובים יותר, לחברה טובה יותר.

ושאצליח לחזור להתאמן.