ארכיון תג: נר

כולם יודעים ואני לא

חנוכה תמיד היה, בשבילי, החג הזה שמדליקים כתובת-אש גדולה בטקס על הדשא ליד מגרש המשחקים, כמו ביום העצמאות אבל בלי הזיקוקים, והרבה יותר קר. הכרתי את סיפור המכבים ופח השמן, והסביבונים היו נחמדים ומי לא אוהב סופגניות, אבל זהו.
בבית היינו מדליקים חנוכיה ומנסים לשיר קצת, אבל כשגדלנו גם זה כמעט נעלם, וכשעברתי לגור לבד לא טרחתי.
אבל ערב אחד, בקבוצה שלימדתי בבאר-שבע, פתאום הג'ינג'י וקובי שלפו חנוכיה, והודיעו לי שאני המדריך אז אני צריך לברך כי זה נר ראשון.
אמרתי בסדר (כי להדליק נר אני יודע), העמדתי נר, הדלקתי את השמש ושניה לפני שהדלקתי את הנר עצרו אותי: לא ברכת!
אה, צריך לברך? אופס.
כן, ידעתי שצריך לברך, הרי היינו רואים בערוץ הראשון – היחיד, כשגדלתי – איך מברכים, אבל זה תמיד היה מישהו אחר, רחוק, לא קשור אלי. לברך? מה עושים בעצם?
אז חזרתי על מה שאמרו לי להגיד, מרגיש קצת כמו ליצן וקצת כמו אידיוט, כי הרי אני המדריך בקבוצה ופתאום אין לי מושג מה לעשות, איך אני לא יודע דבר שכולם יודעים? – והדלקתי את הנר, ואכלנו סופגניות שמישהו – לבושתי אני לא זוכר מי, אולי פראנסס – הביא, וסיימנו את השיעור והלכנו הביתה, ולי נשארה מנקרת בראש המחשבה, שכולם יודעים ואני לא.
כשמבינים שלא יודעים, אפשר להתחיל ללמוד.