Tag Archives: דוד בן גוריון

"נולד 1886"

​ליד שדה בוקר יש חניון, או חורשה לפיקניקים או משהו, ששם עשינו פריסה אחרי מסע של ארבעים ק"מ. אי-אז בטירונות, זה היה המסע הארוך הראשון שלנו; הכי ארוך לפניו, אם אני זוכר נכון, היה שמונה-עשר קילומטר. בועז, המפקד, הזכיר אותו בתדריך לפני היציאה לארבעים, במלים "עכשיו גמרנו עם הטיולים".

אני לא זוכר כמעט כלום מהמסע, חוץ מזה שהיה ירח מלא והלכנו על פודרה לבנה ולא ראינו כלום ומתישהו נתקלתי באיזה אבן ועשיתי סלטה קדימה והפק"ל שסחבתי נתן לי מכה חזקה בראש. אבל אני זוכר את הסוף, בגלל שני דברים. 

ראשון, שהמסע לא נגמר בנקודת הסיום. בנקודת הסיום חכתה לנו פריסה, שולחנות עמוסי כל טוב שסיגל, הפקידה הפלוגתית המדהימה שלנו, הכינה. ואנחנו בסוף המסע, מגיעים אחרי בועז המפקד אל נקודת הסיום והפריסה, הנה השולחנות ממש כאן ליד והוא לא עוצר אלא ממשיך ללכת, בקצב חי"רניקים שבין הליכה לריצה, ועוד ממשיך, ולאן לעזאזל הוא הולך?! 

בדיעבד, זה חינוך נכון לחי"רניקים שהסוף הוא לא הסוף, תמיד יש עוד משהו; אבל באותו בוקר, אחרי ארבעים ק"מ, שנאתי אותו. אני לא חושב שהייתי היחיד. 

בסוף (האמיתי) הוא החזיר אותנו לנקודת הסיום, ולפריסה, ועשה לנו שחרור ושחרר אותנו לאכול, ואז כינסו אותנו שוב כי הגיעה מש"קית חינוך לספר לנו על בן גוריון. 

להזכיר, היינו אחרי לילה בלי שינה וארבעים ק"מ ובטן מלאה מהפריסה; בן גוריון לא בדיוק עניין אותנו. חלק ניקרו, והסמלים אמרו להם לעמוד. אני לא זוכר אם הייתי אחד העומדים אבל לנדאו נעמד מאחורי גרוסווסר וכנראה ניקר גם בעמידה, כי בועז המפקד אמר לגרוסווסר לשים קסדה למקרה שלנדאו ייפול עליו. אני לא זוכר אם הוא שם קסדה באמת. 

ואז הוא פינה את השטח למש"קית. 

לא זוכר איך קראו לה, לא זוכר איך היא נראתה, לא זוכר כמעט כלום ממנה; כשמתים מעייפות לא זוכרים הרבה. אני מניח שגם היא הבינה שהיא מדברת עם חבורת זומבים שבן גוריון לא בדיוק מעניין אותם כרגע. אני זוכר שהיא חייכה כשפתחה, אמרה משהו על שדה בוקר ושהצריף של בן גוריון שם, ו"מישהו יודע משהו על בן גוריון?" – כי צריך לערב את הקהל כדי ליצור עניין. 

ואז לנדאו, במקום ליפול על גרוסווסר, פותח את הפה ובקול של מדבר מתוך שינה בעמידה,  פולט הרצאה של עשר דקות רצופות על בן גוריון, מלידתו עד מותו, בלי להתבלבל פעם אחת, בלי לטעות ובלי לחזור על אף נקודה פעמיים. כאילו ויקיפדיה התחילה לדבר, רק שעוד לא היתה אז ויקיפדיה. 

הוא סיים באותו טון שבו התחיל, ואני זוכר שלמש"קית לקח איזה דקה להתאושש ולהבין שבעצם לא נשאר לה כמעט מה להגיד שלא נאמר. 

אני לא זוכר מה היה אחרי זה; לא זוכר אם יצאנו הביתה או חזרנו להישאר שבת, או מה. רק זוכר את לנדאו עומד שם כמו עומד כל שניה להתמוטט, ומדבר על בן גוריון כאילו מתוך שינה. 

די מדהים, האמת. ומקץ שלושים שנה כמעט, כל מה שאני זוכר מהפלט שלו זה שהוא התחיל ב"נולד 1886". אז חשבתי שאולי כדאי להתעדכן. 

דוד בן-גוריון – ויקיפדיה

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F

מודעות פרסומת