דודתי, הלינה. סבי, דוד.

הלינה, אחות אבי

הלינה, אחות אבי

הילדה הזו בת שש.
היא דודה שלי.
אחות של אבי.
משפחת אבי

משפחת אבי

האיש ליידה, בתמונה השנייה, הוא סבא שלי. נקראתי דוד על שמו.
היא מתה באושוויץ.
הוא נרצח עוד לפני.
ליידם סבתי, מרים, ואבי, מרדכי.
הם נשארו בחיים.
כשהנאצים פלשו לפולין, המשפחה ניסתה לברוח לרוסיה. הרכבת לקרוסנו התעכבה, סבא דוד הלך להביא משהו, הרכבת הגיעה.  אבא בכה שיחכו לסבא, ולא חיכו. אחרי המלחמה פגשו מכר שסיפר שראה אותו עולה על רכבת אחרת,  מנסה לברוח מהנאצים ונורה בגב, אבל כל המלחמה לא ידעו מה עלה בגורלו. סבתי, מרים, הגיעה לביתו של סבא במזרח פולין, עם שני ילדים ועם משפחת אחותה. הם יצרו קשר עם מבריחים שיעבירו אותם את הגבול לרוסיה. המבריחים לא הסכימו להעביר אישה עם שני ילדים. אם אחד יבכה היא יכולה להשתיק אותו, אבל אם יבכו שניהם? סבתא מרים החליטה להשאיר את הלינה, הקטנה יותר, עם סבא, שלא רצה לברוח, לעבור את הגבול עם אבא שלי ולחזור לקחת את הלינה. הם הצליחו לעבור את הגבול אבל נתפסו כמה קילומטרים פנימה ונשלחו לסיביר. זה הציל את חייהם כי הרחיק אותם מהמלחמה, אבל חרץ את גורלה של דודה הלינה.

 היא והסבא, מאיר באלזער, נתפסו ע"י הנאצים ומתו באושוויץ.

היא היתה יכולה להיות בת שמונים השנה.

בטקס הזיכרון, אתמול, אבי ובתי היו בין מדליקי הנרות לזכר הנספים.

לא ידעתי איך לספר לילדים שלי. אשתי הראתה להם את התמונה, וספרה שהנאצים, שהיו אנשים רעים שכבר אינם, הרגו אותה. היא לא ספרה שסבתא מרים היתה צריכה לבחור בין בנה לבתה.
איך מספרים דבר כזה לילד? אני עדיין לא יודע.

מתישהו אצטרך לספר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: