אז הוא אמר

אז הוא אמר שהפלסטינים עם מומצא׃
אז הוא אמר.
גם גולדה אמרה, אי-אז, ונשארה בחיים.
במידה מסוימת, זה אפילו נכון׃ לפני המאה העשרים לא היה עם פלסטיני.
אבל עכשיו יש.
מומצא או לא, הוא קיים.
יש עם פלסטיני, אם נרצה או לא.
כמו שיש עם יהודי, למרות כל הטענות שהיהדות היא דת בלבד, ולא לאום.

כי, כמו שאומר אלכס יעקבסון, אולי הדבר היחיד שהיהודים והערבים הסכימו עליו לאורך כל הסכסוך הוא שהם שני עמים שונים, נפרדים, בעלי שאיפות מנוגדות. רוב מוחץ של היהודים יגידו שאינם ערבים ואינם פלסטינים, ורוב מוחץ של הערבים והפלסטינים יגידו שאינם יהודים.

באותה המידה, יגידו רוב המצרים, הירדנים, הסורים, הלבנונים – שאינם פלסטינים, ורוב הפלסטינים יגידו שאינם שום דבר אחר חוץ מפלסטינים.

אז גינגריץ' אמר.
אז גולדה אמרה.

אז מה?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דוד כפרי  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 11:06

    ברשימה נפלו שיבושים כתוצאה מכתיבה דרך הסלולרי, שעדיין מוגבל יחסית למחשב.
    יתוקן ברגע שאגיע הביתה, עמכם הסליחה.

    תוקן.

    אהבתי

  • אמיר  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 13:01

    דויד

    לדעתי בניתוח לעיל, יש בלבול בין "עם פלסטיני" ובין "עם ערבי". למיטב הכרתי את ההיסטוריה, העם הפלסטיני באמת המציא את עצמו בעקבות 1967, אז הוא הפך לישות נפרדת שאיננה חלק מהלאום הערבי, לפחות בשטחים ובעזה. אנו – מדינת ישאל והלאום היהודי, עזרנו לו להיווצר במתן תנאים של כור היתוך עבורו.

    ערביי השטחים וערביי עזה, לא דרשו מעבר חופשי ולאומיות עצמאית מהירדנים / מצרים – הם הרגישו שייכות לאומית.
    היום הפלשתינאים בעזה לא מעוניינים להתאחד עם מצריים, וגם הפלסטינאים בשטחים לא רוצים באיחוד עם ירדן (והתחושות הדדיות).

    אמיר

    אהבתי

  • דוד כפרי  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 14:32

    אמיר,
    נכון חלקית. תגובות ערביות לציונות התחילו להופיע בעיתונות של פלסטינה העותמאנית עוד ב-1903.  כשאגיע הביתה אביא מקורות.

    גם ועדת פיל, שהמליצה לאום על חלוקת הארץ, קבעה שחיים כאן שני עמים בעלי שאיפות מנוגדות לעצמאות. לא שתושבי הארץ הערבים הם מצרים, ירדנים או סורים, אלא שהם עם נפרד.

    נכון שבין 48 ל-67 הפלסטינים לא דרשו עצמאות מירדן ומצרים, אבל הם לא נחשבו למצרים וירדנים רגילים. נשמר להם מעמד הפליטים, שהיה חשוב גם פוליטית וגם להגביל את תנועתם. הם לא היו ילידי מצרים ולא בדואים, כלומר היו אזרחים סוג ב' בשני המקרים.

    כך ששוב, עוד לפני 67 הפלסטינים לא חשבו עצמם למצרים וירדנים וגם סביבתם לא.

    אבל בכל מקרה, אפילו אם מציבים את תחילת הפלסטיניות ב-67, היום – שני דורות אחרי המלחמה ההיא – אין אפשרות ריאלית לטעון שאין עם פלסטיני.

    יש.

    אהבתי

  • מורה נבוכים  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 15:52

    ומי בדיוק שר:
    "פתאום קם אדם בבוקר
    ומרגיש שהוא עם
    ומתחיל ללכת"
    ?

    אהבתי

    • דוד כפרי  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 18:12

      שר שלמה ארצי, כתב אמיר גלבוע.

      מה הקשר?

      אהבתי

      • מורה נבוכים  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 19:27

        מה לא ברור?
        (והתשובה הנכונה היא לא "שלמה ארצי" אלא "עם ישראל")…
        אמיר גלבוע כתב את השיר זמן קצר לאחר קום המדינה. זהו שיר המבטא היטב את עצם העובדה ש"עם ישראל" הוא פיקציה לא פחות מ"העם הפלסטיני". מ.ש.ל.

        אהבתי

        • שאול סלע  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 20:09

          "לאומיות יהודי"

          לאם תרצו יש חולצות עם תמונותיהם של בגין,בן גוריון,ז'בוטינסקי,שרה אהרונסון וחנה סנש.

          יש להם גןם את חולצותיהם של

          יאיר שטרן – חיפש שיתוף פעולה עם הנאצים ב 1941
          גולדה מאיר – מלחמת אוקטובר (יום כיפור 1973) ,הפנתרים "לא נחמדים"

          משה דיין – כנראה שלא זכה שתמונתו תתנוסס משום שקידם את השלום עןם מצרים ,חלקו של עזר וייצמן היה גדול יותר בשלום. משה דיין אחראי למחדל הנורא ב 1973 כמו גולדה.

          פעמים רבות ניחשול ודיכוי מזרחים מכובס דרך המילה "ציונות"

          אז שהציונות תפנה את הבמה כי מדינה יש כבר , היא רק יכולה להזיק – תשאלו את המהגרים מחבר המדינות שהסוכנות הבטיחה להם הבטחות חסרות כיסוי

          אהבתי

  • אמיר  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 17:53

    למיטב הבנתי, רוב ההתנגדות בתחילת המאה ה-20, באה עם אידאולוגיה שהאמינה בלאומיות "ערבית" אחת – פאן ערביות.

    האמנם ההבדל עליו אתה מדבר, היה בין תושבי השטחים ובין הירדנים, או שהוא היה בין הפליטים מישראל של 48 ובין הירדנים?

    "אפילו אם מציבים את תחילת הפלסטיניות ב-67, היום – שני דורות אחרי המלחמה ההיא – אין אפשרות ריאלית לטעון שאין עם פלסטיני."
    מסכים.

    אמיר

    אהבתי

    • דוד כפרי  ביום 11 בדצמבר 2011 בשעה 23:15

      "האמנם ההבדל עליו אתה מדבר, היה בין תושבי השטחים ובין הירדנים, או שהוא היה בין הפליטים מישראל של 48 ובין הירדנים?"

      כן ולא – הערבים בירדן לא התמודדו עם הציונות. למרות שהערבים בפלסטין ראו עצמם כחלק מהמחוז הדרומי של דמשק, בסוריה ולבנון לא היתה עליה יהודית להתמודד איתה פיזית, כלכלית, פוליטית ורעיונית. כאן כן היה עם מה להתמודד, מרגע שהציונות המעשית החלה להביא לכאן מתיישבים יהודים. ההתמודדות הזו (יחד עם ההתמודדות מול העוסמנים ואחריהם הבריטים) היתה התמודדות מעצבת.

      בזמן ששאר ארצות ערב התמודדו מול כובשים אלה ואחרים, כאן היו גם הכובשים וגם היהודים והציונות. ירדן, מצרים וסוריה לא אהבו את הרעיון הציוני, אבל לא הקדישו לו הרבה מחשבה עד שהאפשרות של מדינה יהודית (או של הרחבת שטחן של סוריה, ירדן ומצרים) עלתה על הפרק. הלאומיות הפלסטינית התחילה אמנם מהפאן-ערביות, אבל העימות המתמיד עם הציונות מצד אחד והעובדה שמדינות ערב די זנחו את הפלסטינים מצד שני (ע"ע הסכם פייסל-וייצמן, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%9C ), עוד בתקופה שמייד אחרי מלחה"ע-I, גרמה להם "לחשוב לחוד".

      בכל מקרה, שוב, מדובר כאן על התקופה שלפני ואחרי מלחמה"ע-I; על התקופה שאחרי 1948, נראה שאין בינינו ויכוח.

      הבטחתי מקורות: פרופ' אשר ססר – תולדות התנועה הלאומית פלסטינית
      http://meast.wikia.com/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4'_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A1%D7%A1%D7%A8_-_%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA

      .שיעור בציונות, מאתר מט"ח:
      http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/58084.html
      בדף זה מצוטט חליל אל-סכאכיני, אליו התייחסתי בטעות למעלה כשציינתי כותבים פלסטינים מ-1903; טעיתי בכעשר שנים, הוא התחיל לפרסם בכתב סביב 1913.

      יש עוד הרבה מקורות, צריך רק לחפש.

      אהבתי

  • דוד כפרי  ביום 17 בדצמבר 2011 בשעה 19:42

    כרגיל, יואב קרני כותב על זה מפורט בהרבה:
    http://yoavkarny.com/?p=68780
    מומלץ.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: