הכה מנהלת בית ספר, קבל עבודות שירות

אב שתקף מנהלת בית ספר הודה ולא הורשע.

את המנהלת אני מכיר. עבדתי עם נוער בסיכון בבית הספר בו מדובר, כמה שנים לפני המקרה. התרשמתי שהיא אשת חינוך שחבל שאין עוד רבות כמוה בארץ. על הסיפור שמעתי לפני כשנתיים, והזדעזעתי. עכשיו הזדעזעתי שוב. אני לא יודע מי האב התוקף, לא יודע מדוע התבקשה רחל בוחבוט לפרוש מניהול בית הספר, לא מבין את שיקולי השופט – אבל מאוד ברור לי מה יחשוב האב הבא שיתרגז על מנהל בית ספר, או מורה: אפשר להרביץ להם, לדפוק להם את הראש בקיר, ולצאת מזה בקלות.

בנגיחה, בהטחת ראש בקיר, אפשר לגרום זעזוע מוח, שבר בגלגולת, נזק מוחי זמני או קבוע, מוות.

אז התוקף אדם למופת, מעמודי התווך של הקהילה, נורמטיבי לגמרי – אבל הוא תקף. הוא הודה בעצמו שתקף.
והוא יצא עם 140 שעות עבודות שירות.
והמנהלת אותה תקף, "התבקשה" לפרוש.
אז למה שאיזשהו הורה יחשוב פעמיים לפני שיתקוף את המורה או המנהל הבא?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גל  On 3 בנובמבר 2011 at 15:04

    אין מילים
    לזרוק את השופט יחד עם האב המכה לאותו תא בכלא
    עמוד תווך כזה מעיד על החברה בה מדובר

    [WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.

    אהבתי

  • יאיר דקל  On 3 בנובמבר 2011 at 19:52

    הידיעה אינה משקפת את כל העובדות. מטבעה, ידיעה היא קצרה וחסרים בה פרטים חיוניים.
    יש להניח שהיו סיבות טובות לשופט לפסוק את פסוקו. בחברה הנרגשת ומתלהמת שלנו, הדרישה הראשונה היא "לכלא". דרישה חסרת בסיס בדרך כלל, אבל משחררת כעסים. מאפשרת להוציא מועקות שאינן קשורות לעניין, ולהביע דיעות חסרות בסיס.
    אינני חושב ש"צריך לזרוק את השופט". אני חושב שצריך לזרוק את גל (המגיב הקודם).
    הפרטים כפי שפורסמו – קשים ביותר ואני מניח שנותנים תמונה מעוותת.
    כאן יש בעיה קשה לתקשורת שאיננה משקפת את התמונה וגורמת לתגובות הללו.

    אהבתי

    • דוד כפרי  On 3 בנובמבר 2011 at 23:04

      יאיר,
      אם ידועות לך עובדות נוספות, אנא שתף. אם לא, טענתך שהדרישה "לכלא" חסרת בסיס, אינה מבוססת יותר מדעתו של גל, אותו אני (גם) מכיר אישית כאחד האנשים המתונים ביותר שפגשתי. אם הוא מתבטא בצורה כזו, כנראה שיש לו סיבה.

      לי, כאחד שעבד במערכת החינוך וגם נשוי למורה, פסק הדין הזה הוא דגל אדום. הוא אומר לכל ההורים (ולא משנה אם הם יודעים על הנושא יותר ממני או לא), שמי שיכה מנהלת בית ספר ייצא בקלות עם עבודות שירות.

      אני מקווה ש(במקרה הטוב) יפורסם גזר הדין ובו יתבררו שיקולי השופט לקבל את עסקת הטיעון ולפסוק עונש כל כך קל. במקרה הרע, אני מקווה שיוגש ערעור שיביא את התוקף לקבל עונש יותר חמור.

      אהבתי

  • רני  On 3 בנובמבר 2011 at 20:22

    לפי דבריו שלו יאיר דקל לא יודע על המקרה יותר מהחתול שלי. תגובתו האוטומטית להגן על התוקף האלים. אני חושב שיאיר דקל ודומיו שמלאים תמיד רחמנות לתוקף וכהנחת פעולה ראשונה אוטמטית
    מגינים מסבירים ומפרשים במקום לגנות אחראיים במידה רבה למצב המורה בביתי הספר בישראל. מידע אישי בשכונות הכי עניות בלוס אנגלס או בסיאטל או בפורטלנד איש לא יכה מורה כלומר גם גברת וגם מורה. מי שיעשה זאת עשוי למצוא עצמו שנים רבות בכלא. גם הורה שיכנס לבית הספר וידבר למורה בגסות מאיימת עשוי להסתבך קשות. רק תחשוב על עצם הכניסה לשטח בית ספר שזה מעשה אלים יזום. ככל שחושבים על כך יותר עולה הכעס. רק תחשוב על ההוא שזרק נעל על גברת ביניש ועל מי שדרס את בנו של חשין ועל דורי קלגסברג או איך קוראים לו. דבר דפוק עד היסוד במערכת המשפט הישראלית.

    אהבתי

  • גפני  On 5 בנובמבר 2011 at 16:35

    שלום שלום
    אני חושב (מקווה) שיאיר ניסה להסב תשומת לב לכך שאנחנו לעיתים קרובות מאוד שופטים את איכות השפיטה על סמך גזר הדין מבלי שאנו בקיאים בפרטי הפרטים ובשיקולים שהשופט שקל,ואשר מפורטים לרוב בגזר הדין.
    אלא שזה מעייף לקרוא וקל יותר לבקר מלמעלה ומרחוק.
    מעבר לכך התוצאה במשפט הזה עגומה ואולי כדאי לקרוא לשופטים בארץ לתת את הדעת למסר שעובר כתוצאה מגזרי הדין שהם גוזרים.
    דהיינו אחרי הנסיבות המקלות למינהן יש משקל גם לאמירה שסופג הציבור והמסקנות הנגזרות ממנה.
    וגם לדעתי מערכת המשפט בארץ ליברלית מעבירה מסר של חולשה שמקדם עבריינות.
    מצד שני זו דעתי כל זמן שאיני נאשם בשום עבירה פלילית…
    לא פשוט

    אהבתי

  • יאיר דקל  On 5 בנובמבר 2011 at 19:34

    רני, לא ניסיתי להגן על האב האלים.
    גפני, תודה. הארת את דבריי.
    לדוד כפרי, אין לי עובדות נוספות. הערתי על התגובה הספונטנית של הציבור (באופן כללי) לפסקי דין של בתי המשפט. אנסה להסביר את דעתי באירוע שקרה לי בעברי הרחוק, כשהייתי כתב בבית המשפט.
    שופטת גזרה שנתיים מאסר על בעל שהיכה את אשתו. אנחנו, העתונאים, פנינו וביקשנו הסבר. חשבנו, ארבעה כתבים ותיקים ומנוסים, שהעונש קל מדי. מכיוון שזה היה אחרי מתן גזר הדין, לא היתה בכך שום השפעה על המשפט.
    הסבירה השופטת – אחת הטובות שהכרתי: "אתם חושבים על העבירה ומיד מצפים לעונש. אני צריכה לחשוב על הנסיבות של המקרה. האיש הזה יישב בכלא ואחר כך? אחר כך יחזור לאותה אשה באותו בית. אני מקווה, שהכלא ירתיע אותו כשהוא חוזר הביתה. אינני מענישה 'לפי נוסחה', אלא לפי נסיבות העניין".
    את הדברים היא אמרה לנו בשיחה בלשכתה. היא לא כתבה זאת בגזר הדין.

    אהבתי

    • דוד כפרי  On 5 בנובמבר 2011 at 23:38

      יאיר,
      ציינתי למעלה שאינני מכיר את האב התוקף או את שיקולי השופט. אבל אני כן מכיר את מערכת החינוך ואת הלחצים מולם עומדים מורים ומחנכים, וגזר הדין הזה מהווה אמירה של "מותר".
      בלי קשר לעובדות המקרה עליו מדובר – גזר הדין הופך להיות עובדה בפני עצמה.

      עוד פרצה בגדר.

      נגד זה יצאתי, ולדעתי גם גל.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: