חכמה בלי אמונה?

לפעמים דברים שלגמרי לא קשורים אחד אל השני מתחברים, ויוצרים גל גבוה בהרבה ממה שהיו כל אחד לחוד.

במסרים, אני מנהל לאחרונה דיון עם אדם הטוען שמי שאינו מקיים מצוות, אין לו הצדקה לצטט מקורות הלכתיים כמו הרמב"ם, הרמב"ן ועוד – במיוחד אם הציטוט מיועד לאזניו של מי שאינו מקיים מצוות, ודאי שלא למי שאינו יהודי.

תשובתי, שבין כתביהם של חכמי ישראל אפשר למצוא דברים שכל אדם – גם גוי – יקבל כדברי חכמה, ויוכל ליישם בחייו גם אם אינו מקיים מצוות – בדיוק כמו שניתן למצוא דברי חכמה בין כתבי הבודהיסטים, הנוצרים והמוסלמים, שהרי "חכמה בגויים תאמין" – לא התקבלה; הרמב"ם, לפי בר-פלוגתי, מיועד ליהודים בלבד.

ניחא. אני לא מסכים, אבל זכותו לדעתו.

ובלי שום קשר לדיון ההוא, אומרת לי אשתי שאני "חייב" לשמוע את "המשורר" של שולי רנד. אז לקח לי כמה ימים להגיע לזה, אבל הקשבתי. ואז עוד פעם. ואז עוד פעם. ועוד. והוא לא מפסיק להתנגן לי בראש.

תיאור המפגש הזה בין המאמין לכופר, שלמרות הוויכוח נשארים חברים; השילוב בין שפה גבוהה לנמוכה, בין הנשגב ליומיומי, בין שולי רנד לחנוך לוין, לא מפסיק לרגש אותי; והשילוב בין המלים, הלחן, העיבוד המוסיקלי והקול… מצמרר כל פעם מחדש. פשוט שיר נהדר.

חבל שקשה לקיים מפגשים כאלה, בהם למרות הוויכוח נשארים חברים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: