קטה-נוּם-בה

אם קטה-קום-בה היא הקאטה הראשונה של הבוקר, קטה-נוּם-בה היא האחרונה של היום, זו שאחריה הולכים לישון. לעתים, די נדירות, הן אותה הקטה. בפעם האחרונה שאני זוכר שזה קרה, הייתי במילואים במוצב בבקעה, אחרי משמרת שמירה ותצפית של ארבע שעות שהסתיימה בשש בבוקר, ולפני שש שעות "מנוחה" עד המשמרת הבאה – כשהמנוחה כוללת מקלחת, אוכל, שינה, השכמה ומסדר עליה לשמירה. לא זוכר כבר איך ולמה וכמה, אבל מצאתי איזו נקודה שוממת במוצב ועשיתי קטה. התחלתי אותה קפוא מקור, עייף עד מותש מארבע שעות בעמדה שחלונותיה לא עוצרים את הרוח המקפיאה של החורף. זז לאט, נושם, עם כל העייפות הרגשתי חי כמו שלא הרגשתי הרבה זמן קודם לכן. כשסיימתי והלכתי להתארגן לשינה, העייפות עדין היתה עלי, אבל לא הנוקשות והתשישות. התארגנתי למקלחת-אוכל-שינה בשקט, רגוע, וישנתי כמו תינוק עד ההשכמה למסדר.

אתמול היום בבוקר, מת מעייפות אחרי משמרת לילה וחוסר שעות שינה ביום, הגעתי מהעבודה והגוף פשוט דרש קטה. לא שהיה הרבה זמן לזה, צריך להשכים את הילדים והאישה ולארגן אותם ליציאה, אבל הגוף דרש. אז התחלתי. הקור של התחלת היום (את הזריחה ראיתי באוטו בדרך מהעבודה הביתה), הציוץ של ציפורים, הריח של יום חדש, העייפות של עוד-מעט-אני-הולך-לישון-סוף-סוף, הכל היה בתוך התנועה הראשונה, הנשימה הראשונה של הקאטה. לאט, לאט, לאט הידיים עולות והריאות מתמלאות והגוף עולה, כאילו נמשך מהקודקוד למעלה…

אחר הצהריים, כשהם הגיעו מהגן, לקחתי אותם למגרש המשחקים ובזמן שהם רצו עשיתי שוב את רבע הקאטה, ואחריה את הקאטה הראשונה של פה-קואה, עם העצירות המתבקשות כשילד רץ ומחבק לך את הרגל פתאום, פשוט כי אתה שם, כי אתה אבא שלו והוא בן שלך.

כיף.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גל  On 24 בנובמבר 2010 at 22:50

    🙂

    אהבתי

  • צח  On 25 בנובמבר 2010 at 8:20

    יפה.
    בוקר טוב.

    אהבתי

  • angeleyeschina  On 25 בנובמבר 2010 at 10:40

    אפשר ללמוד את העניין הזה של "הגוף דורש"?

    אהבתי

    • דוד כפרי  On 25 בנובמבר 2010 at 10:45

      המממ.
      לא חשבתי על זה.
      משהו כמו פיהוק, או התמתחות, או אפצ'י – אפשר לעצור את זה, אבל זה משהו שהגוף רוצה לעשות. כמו craving לאיזה אוכל מסויים, ולא לאחר.

      ללמוד את זה?
      לא יודע, זה פשוט שם… או שלא.
      כמו הרצון להתמתח, או שהוא שם, או שלא…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: