אימון, 3.06.10

22:45, סואי-סו וקאטה. שלמה, לשם שינוי.

כבר הרבה זמן לא עשיתי קטה שלמה לבד.

הגוף חורק, במיוחד הכתפיים והגב העליון. עדין שומר על ברכיים לא כפופות, הן עוד רגישות מדי. צריך לתת להן זמן להתחזק.

טוב לנשום אויר של לילה. חסרות לי נשימות עמוקות יותר, כאלה שממלאות ומרוקנות את הריאות עד הסוף; בקטה לא עושים את זה, ומשהו בגוף החלוד שלי צריך דוקא נשימות כאלה. אולי מחר אעשה הצ'י-דאנקין, זה צריך למלא את הצורך.

חסר לי גם הצאן-צ'ואן, אבל הרגליים והגב עייפות מדי.

חוץ מזה, אני רוצה לסיים כל אימון עם טעם של "עוד" בפה, שימשוך אותי לאימון הבא.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלי  On 5 ביוני 2010 at 16:53

    ישר כח גם על התהליך וגם על השיתוף בחוויות
    אני נמצא בתהליך דומה – גם מנסה לחזור אחרי הרבה שנים
    זה קשה מאד וכרוך בכאבים
    תיאור התהליך שלך עוזר לי להבין כמה דברים…

    אהבתי

    • דוד כפרי  On 5 ביוני 2010 at 19:18

      אני שמח שסיפור התהליך שלי יכול לעזור לאחרים 🙂
      לא ממש ציפיתי לזה, פשוט התחלתי לספר, בלי ממש לדעת למה.
      אולי נקים קבוצת תמיכה…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: