רק צה"ל יחקור?!

מתוך הארץ, הבוקר:

ישראל אינה מתכוונת, לפי שעה, לפתוח בחקירה חיצונית של תהליך קבלת ההחלטות שקדם להשתלטות על משט הסיוע לעזה ושל הפעולה עצמה. זו המגמה המסתמנת בעקבות דיון הקבינט הלילי היום ושיחות שקיימו ביניהם בכירים בדרג המדיני והצבאי. התחקיר היחיד שצפוי להתנהל בשלב זה, אם לא יופעל לחץ בינלאומי משמעותי יותר על ישראל, יהיה התחקיר הצבאי – בשייטת, בחיל הים ובהמשך גם במטכ"ל.

אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות שקדם למה שראינו מיום א', צריך להפיל את הממשלה.

צריך להגיד בקול הכי ברור שאפשר: לא הביצוע הכושל הוא המקור לנזק העצום שנגרם לנו כאן, אלא עצם ההחלטה לשחק לידיהם של מארגני המשט. ברור שלממשלה ענין להתיר את החקירה טקטית בלבד, אבל אסור לציבור להסכים לכך. צריך ועדת חקירה ממלכתית, שתקבע לעצמה את תחום החקירה, שלא תהסס לתבוע מכל אדם להופיע ולהעיד בפניה ושלהחלטותיה שיניים אמיתיות. את מחוללי הביזיון הזה צריך לגלות!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קורינה  ביום 2 ביוני 2010 בשעה 7:28

    הם גלויים לעין כל, דוד. גלויים וגאים כל השבעה, קבינט היועצים שקבע וחברי הממשלה שלא צייצו אף כי גלוי ובאוזני כל הודע שחיל הים יגן עלינו. וידוע גם שם מקבל העצה, שכמו דיין בעת עסק הביש, נמצא במקרה בקנדה.
    להחליף את הממשלה? מסכימה.
    אבל במי? במי?

    אהבתי

  • עומר  ביום 2 ביוני 2010 בשעה 10:39

    דוד-

    ממי שמתרגל אומנויות לחימה הייתי מצפה למעט פחות היסטריה והתלהמות. ה"בזיון" הזה הוא הרבה פחות בזיוני מכפי שהוא נראה והממשלה שלנו יכולה לומר עד מחרתיים ש"רק צה"ל יבדוק" כי ביום שאחרי מחרתיים כבר תוקם ועדת חקירה חיצונית (כי זה עדיף על גולדסטון 2).

    אהבתי

    • דוד כפרי  ביום 2 ביוני 2010 בשעה 22:08

      לא בזיון?
      התפקוד של דובר צה"ל (שנעלם מהשטח לשעות ארוכות) לא בזיון?
      ההחלטה לשלוח חיילים מעטים מדי עם ציוד לא מתאים, לא בזיון?
      עצם ההחלטה לתת למארגני המשט בדיוק מה שרצו, עם ריבית, לא בזיון?
      הכישלון המוחלט למסך תקשורתית את הארוע, לא בזיון?

      ועדת חקירה של האו"מ כבר בדרך, http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1171938.html

      מוטב שנקים ועדת חקירה ממלכתית בטרם זו תגיע.

      אהבתי

      • עומר  ביום 3 ביוני 2010 בשעה 10:44

        דוד-

        תודה על השאלה (או התשובה?!). כפי שאמרתי, הבזיון הוא הרבה פחות בזיוני מכפי שהוא נראה. מכאן עולה שאמנם יש בזיון אך הוא לא כזה נורא כמו שאתה ואחרים מנסים לתאר. כך שאני לא מבין כיצד השאלות שהצגת קשורות למה ששאלתי?

        לעניין ועדת החקירה – כפי שאמרתי, כולם יכולים להגיד הרבה, אלא שבסופו של דבר ברור מה הולך להיות סתם כך משום הלחץ החיצוני כך שבאמת לא צריך להתאמץ ולדרוש ועדות חקירה. מה גם שכעקרון ועדת חקירה ממלכתית לא תועיל בשום צורה שהיא חוץ מאשר לשחרור לחץ ולהראות לעולם ש"עשינו משהו".

        אהבתי

        • דוד כפרי  ביום 3 ביוני 2010 בשעה 15:44

          עומר, אנא הסבר איך התנהלות הארוע *לא* היתה בזיון.

          לענין ועדת החקירה, הפוליטיקאים שלנו טובים מאוד בלהימנע מלקחת אחריות. בשביל זה צריך ועדת חקירה ממלכתית, לא ועדת בדיקה פנימית שתגיש ממצאים שאיש לא יקרא.

          אהבתי

          • עומר  ביום 3 ביוני 2010 בשעה 16:27

            דוד-

            אני מתחיל לחשוד שאו שלא קראת את מה שכתבתי או שלא הבנת. אני חושב שמאחר שהסברתי פעמיים את דברי הבעיה אינה בי אלא נמצאת במקור אחר. למרות זאת אשוב ואומר – ההתנהלות לא היתה "בזיון" כזה גדול (קרי – לא אמרתי שלא היה "בזיון" אלא שהוא לא כזה גדול כמו שאתה ואחרים מנסים להציגו). העובדה הפשוטה היא שלו היתה ההשתלטות על המרמרה מתנהלת כמו ביתר הספינות אף אחד לא היה פוצה פה. באותו אופן בדיוק אילו היו חוזרים מאנטבה עם 30 או 50 הרוגים (וזה היה בגדר אפשרות) הרי שכל מיני חכמים בלילה היו צועקים "בזיון". כדי לענות על שאלת הבזיון, צריך לענות בתור התחלה על השאלות הבאות (יש עוד שאלות, אבל נתחיל באלה), ואשמח אם תעשה כן כדי שנוכל לברר אט אט את העניין:
            א. האם עדיף לתת למשט לעבור ללא תנאי או שמא עם תנאי ומדוע?
            ב. אם התשובה בחלק א' היא – צריך לתת למשט לעבור עם תנאי, כיצד בדיוק מבטיחים את עצירת האוניות?

            אהבתי

          • דוד כפרי  ביום 3 ביוני 2010 בשעה 17:05

            עומר,
            אחד מתפקידי ועדת החקירה צריך להיות לבדוק מה היו האלטרנטיבות שנבדקו – אם נבדקו, ולמה באמת החליטו לעצור את המשט בים כשהיה ברור שזה יוביל להתנגשות. גם אם לא היתה אלימות בכלל, היינו יוצאים מזה רע.

            צריך לבדוק עוד, אם נעשתה בדיקה אחר דרכים שונות לעצור את האוניות בים.

            אבל לא פחות מזה צריך לבדוק לאן נעלם דו"צ בשעות הראשונות של הארוע, למה הזרימו לאוניה כוחות עם ציוד לא מתאים, למה – כשכבר היה ברור מה מתרחש על האוניה – לא הוזרמו לשם כוחות גדולים הרבה יותר עם ציוד מתאים, ואולי הכי חשוב – איך נכשלה ישראל במיסוך התקשורתי של הארוע, כשבפועל העמדה הישראלית לא נשמעה כלל בשעות הראשונות בעוד עמדת האויב הופצה בכל מקום.

            לזה אני קורא בזיון, ולא הסברת מדוע זה לא.

            אהבתי

  • אמיר  ביום 3 ביוני 2010 בשעה 8:55

    אני מאוד מסכים איתך ביחס לתחושת הביזיון והכשלון במה שהיה. כמו גם בכיוונים אאליהם ראוי להציג אצבע מאשימה (בפירוש לא הדרג הלוחם שלחם בגבורה, אלא האסטרטגים והטקטיקנים שהיו אמורים להיות למהלך – אותם שחוכמתם היתה אמורה ליתר את הצורך בגבורה).

    אני לא מופתע שלא מוקמת ועדת חקירה – זו הודעה בכשלון, והפוליטקאים בארצנו כבר שכחו שניתן להודות כי תחת פיקוחם ובאחריותם אירע דבר שאיננו הצלחה גמורה. אנחנו בעולם של יח"צ שאין בו כל חשיבות לאמת :-/
    לצערי, אין סיכוי שהממשלה תיפול בשל האירוע הזה. בין היתר, בשל הרושם שמוטעה שזה ייצור בעולם כאילו רבים בישראל תומכים במשט, ואל רק מתנגדים לחוסר החוכמה של מנהיגינו.

    אמיר

    אהבתי

  • תומר  ביום 4 ביוני 2010 בשעה 3:33

    בדרך כלל אני מסכים איתך הפעם לא תרד לעומק הדברים ולריבונותה של ישראל כמו כן קצת פטריוטיות לא תזיק בהיסתמך על היכירות של אנשים שהיו שם וסתם ככה שתדע שבפועל על הספינה עצמה די יצאנו שידנו על העליונה ובכל הקשור לדעת הקהל העולמית צריך להכיר בכך שהמשחק מכור מראש

    אהבתי

    • דוד כפרי  ביום 4 ביוני 2010 בשעה 5:10

      תומר,
      לא כתבתי מילת ביקורת אחת על החיילים שהיו שם.

      אלא מה, לכל היה ברור מראש שכל ענין המשט היה להשיג תשומת לב תקשורתית בעולם. זה היה ידוע שבועות מראש ולצה"ל ולמשרד החוץ היה הרבה זמן לתכנן ולהתכונן – וברגע האמת הכל כשל. דובר צה"ל ומשרד החוץ הפקירו את הזירה התקשורתית למשך שעות ארוכות, בהן פעילי המשט העלו ליוטיוב סרטון אחרי סרטון עם פרשנות שלהם ודו"צ – שותק; על העיתונאים על הסטי"לים, שהיו יכולים להציג את הצד שלנו, נאסר לדווח; כשסוף סוף התחיל דובר-צה"ל לדבר, הוא העמיד דובר אחד (1) במסיבת עיתונאים אחת מול עשרות דוברים של פעילי המשט, וזה כאשר דעת העולם כבר נקבעה.

      אפילו אם רק בגלל זה, צריך להקים ועדת חקירה – אבל זה לא הכל.

      האם בדקו אפשרות להטביע את האוניה בנמל, טרם צאתה? מדוע כשלו אמצעי לחימה אלקטרונית מלמסך את האוניה ואיפשרו לפעילי המשט גישה לאינטרנט במהלך המבצע? איפה היו אנשי האינטרנט שלנו, שהיו יכולים להגיב ברשת על המתרחש (יותר נכון, האם היו בכלל)? איך הופקרה גם הזירה הזו?

      למה לא היה כוח-גיבוי מצויד לפיזור הפגנות?

      ועוד, ועוד.

      לא שכחתי להיות פטריוט, אבל אני חושב שכשלונות מהדהדים כאלה דורשים חקירה. אסור שדבר כזה יקרה שוב.

      אהבתי

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.