איך נוצרת מפלצת?

בית הספר בו למדו המעורבים בפרשת האונס בתל-אביב, סירב לערוך סדנאות על תקיפה מינית, שעורכים מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית. יש סדנאות למורים וסדנאות לתלמידים, ובית הספר סירב לשתיהן. וגם סירב להגיב על הנושא ל"הארץ".
מירב מיכאלי, גם ב"הארץ", מראה לפחות אחת מהסיבות למה:

"חשבו על המספרים: כל אשה שלישית וכל גבר שביעי הם נפגעי תקיפה מינית. פירוש הדבר ששיעור גדול מהמורות, העובדים הסוציאליים, השוטרות והמטפלים הם עצמם נפגעי תקיפה מינית שאיש לא זיהה. אנשים שלא טופלו, שאין להם כלים להתמודד עם הפגיעה שלהם, ובוודאי לא עם פגיעה של אחרות ואחרים.

הנפגעת משמרת מתארת זאת במדויק: "כשאת חווה את החוויה הנוראה הזאת את מתנתקת; הגוף מתנתק מהנשמה והופך לחפץ… ההתנתקות של הגוף מהנשמה מגינה עליך. אבל הגוף שהתנתק מהנשמה לא חוזר לחיות אתה". " הרשימה המלאה כאן.

מיכאלי היא גם היחידה (לפחות מאלה שאני קראתי) שקוראת לחפש לא רק את הקרבנות של מעשי אונס, התעללות ותקיפה מינית, אלא קוראת לחפש גם את התוקפים.

זו, להבנתי, הנקודה החשובה ביותר; עד כמה שאני יודע, גם זו שבה עוסקים הכי מעט.

כדי להתגונן מפני חלודה, צריך להבין מהי ואיך היא נוצרת. כדי להתגונן מפני מחלות, צריך להבין איך פועלים חיידקים וּוירוסים. כדי להתגונן מפני גניבות ושוד, צריך להבין איך פועלים פורצים.

אבל כדי למנוע תקיפה, צריך להבין לא רק איך פועל התוקף – מיכאלי מסבירה יפה גם את זה – אלא מה מניע אותו. צריך להבין לא רק מי הטרף המועדף עליו, אלא מה גורם לו להפוך למפלצת. טורף בטבע חייב לטרוף, אף זכר אנושי אינו חייב לאנוס. במקרה הזה, לפי מיכאלי, יש גורמים ביוגרפיים ברורים, אבל רבים עברו "מסלול" דומה ולא הפכו למפלצת. יותר מזה, אין נתונים דומים לגבי השותפים במעשה, לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים.

אני לא יודע אם נעשה מחקר על הנושא הזה; סביר שנושאי המחקר – הנאשמים ובני משפחותיהם – לא ממש ישתפו פעולה, שהרי כל נסיון כזה הוא הודאה באשמה. אבל צריך לעשות מחקר כזה. הוא יותר חשוב מהרבה מחקרים קרימינולוגיים אחרים. לא מספיק שנדע – ונסביר למורים ולנוער – מהי תקיפה מינית; לא מספיק שנדע שהתגובה לרוב היא קפיאה, ולא מספיק שנבין – ונסביר למורים ולנוער – שחיזור אגרסיבי הוא סוג של תקיפה מינית. כל זה חשוב מאוד, אבל כל זה עדין מתרכז בקרבן במקום בתוקף. זו חשיבה קרבנית, שרואה בעצם התקיפה עובדה מוגמרת, תופעת טבע שאי-אפשר לשנות.

"דע את אויבך ודע את עצמך, ולא תנוצח גם במאה קרבות;
דע את עצמך ולא את האויב, תנצח ותובס במידה שווה;
אם לא תדע את האויב ולא את עצמך, תובס בכל פעם" – סון צו

אנחנו, כחברה, צריכים לדעת מה הופך נער לאנס קבוצתי. רק אז נוכל לדעת איך למנוע מקרים כאלה – לא איך להציל את הנפגעת הבאה, אלא איך למנוע לגמרי את התקיפה. ואז נציל לא רק את הנפגעת, אלא גם את הפוגע הפוטנציאלי, שלא יהפוך למפלצת.
 
 
 
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טל  On 13 במרץ 2010 at 23:50

    "חשבו על המספרים: כל אשה שלישית וכל גבר שביעי הם נפגעי תקיפה מינית. פירוש הדבר ששיעור גדול מהמורות, העובדים הסוציאליים, השוטרות והמטפלים הם עצמם נפגעי תקיפה מינית שאיש לא זיהה. אנשים שלא טופלו, שאין להם כלים להתמודד עם הפגיעה שלהם, ובוודאי לא עם פגיעה של אחרות ואחרים."

    אבל שכחת את החלק שכנראה מזעזע אפילו יותר. התייחסת אליו בצורה שקל יותר להתמודד איתה. ובכן, אם הנפגעות נמצאות בכל מקום, השאלה היא לא כיצד נוצרים התוקפים אלא היכן ומי הם התוקפים. התשובה כנראה מזעזעת מדי מכדי שאפשר יהיה להתמודד איתה בדרך שונה מזו שעשית כאן. אם
    הנפגעות והנפגעים הם אנחנו, מי הם התוקפים?

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 13 במרץ 2010 at 23:58

    לא כולם תוקפים. אני מניח שרוב אלה שכן, הם מטרידים ולא אנסים ורוב אלה שכן אונסים, לא אונסים בצורה קבוצתית. אם יש לך נתונים סותרים, אשמח לראות מקורות.

    העיסוק ב"כולנו תוקפים", כמו ב"כולנו אשמים", מכניס את כל אלה שמעולם לא תקפו מינית לחברה שאינם ראויים לה. הוא גם רק יביא לכך שהנושא יטוטא – שוב – אל מתחת לשטיח. זה לא מקדם אף אחד לשום מקום.

    אהבתי

  • טל  On 14 במרץ 2010 at 0:10

    http://tlv.1202.org.il/template/default.asp?siteID=6&catId=58&maincat=11

    אינני יודע מהיכן הנתונים.

    לגבי מה שאמרת, באופו עקרוני אתה צודק, אם לא ניתן לסמן את המפלצת כיצד ניתן לטפל בבעיה? אבל העניין הוא קצת שונה, מכיוון שבמקרה הזה העניין הוא לא סימון המפלצת, אלא סימון הבעיה. הכוונה היא שעצם הגדרת עבירות המין משתנות ומחעדכנות ודברים שנתפשים בעיננו כעבירות היום בעבר כלל לא נחשבו לבעייתיות, וכדוגמה אציין את עניין אונס אישה על ידה בעלה. כשמבינים שהעניין אינו איתור המפלצת מבעוד מועד (שכן, כנראה שאין ממש כזו, לפחות כשמסתכלים על תחום עבירות המין כמקשה אחת), אלא סימון המעשה המפלצתי כך שיובן בבירור מה הוא, אזי אנשים שאינם מפלצתיים כלל אך העושים מעשים מפלצתיים לזולתם, רק משום שאלה לא מובנים ככאלה, ידעו להמנע מהם והסביבה תדע להקיא אותם.

    גם במקרה שאתה מתייחס אליו, הרבה מהתגובות הן שמדובר בתגובה טבעית ונורמלית.

    לכן נכון ואפקטיבי יותר לדבר לא על מפלצות, אלא על מעשים מפלצתיים.

    אהבתי

  • angel eyes  On 14 במרץ 2010 at 0:19

    "חיזור אגרסיבי הוא סוג של תקיפה מינית"
    לדעתי, כתיבה ואמירה של דברים כאלו, מרתיעים בחורים ובחורות רגילים, וכלל לא פועלים על התוקפים\תוקפים בפוטנציה.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 14 במרץ 2010 at 0:32

    לטל,
    איפה במקור שהבאת מצויין משהו הסותר את טענתי, שרוב הגברים אינם אנסים?

    אני לא בטוח אפילו אם יש מחקר שבדק כמה מאוכלוסיית הגברים אנסו, בלי קשר לשאלה אם הועלו נגדם האשמות פליליות.

    אני עדין חושב שהרוב, לא.

    נכון שצריך להגדיר אונס כאונס, וזה חשוב – אבל זו עדין חשיבה קורבנית. חלק מהנאשמים במקרה הזה, לפי פרסומים מהחקירה, אמרו שהם הבינו שמה שהם עושים זה לא בסדר – ובכל זאת עשו. לא מספיק שידעו שזה לא בסדר.

    צריך להבין מה גורם לאדם לעשות מעשה שהוא יודע שהוא "לא בסדר".

    ===============

    ל-angel eyes,
    חיזור אגרסיבי אינו נעשה רק ע"י אלה שאחר-כך יאנסו, כמו שלא כל המעשנים טבק ימשיכו להרואין. דוקא בגילאים בהם רב הבלבול, חשוב להסביר גבולות של מותר ואסור.

    אהבתי

  • טל  On 14 במרץ 2010 at 1:07

    "מיתוס "ניתן לזהות אנסים עפ"י מראה, התנהגות, מוצא או סטאטוס חברתי"

    עובדה מחקרים מוכיחים שאין פרופיל של אנס."

    דוד, אפשר לדבר על מה גורם לאדם לעשות מעשה שהוא יודע שהוא לא בסדר, הבעיה היא שבתחום התקיפה המינית טרם הגענו למצב שבו יש הסכמה כללית שכל מה שלא בסדר הוא אכן לא בסדר. כדוגמאות אתן את הדברים הבאים:
    רוב האנשים מסכימים שאדם שיוצא ממועדון חשפנות ותוקף מינית עשה מעשה מפלצתי. פחות מהם יסכימו לומר זאת על אדם שתקף את החשפנית באותו מועדון (ועל כך שניתן בכלל לפעול כלפי חשפנית באופן שמהווה תקיפה מינית). הרבה הרבה פחות מהם, כמעט אף אחד למעשה יסכימו לומר את אותו הדבר על אדם שרק הלך למועדון חשפנות.

    אפשר להמשיך ולדבר על תקיפה מינית בפגישה רומנטית ועוד ועוד.

    אם כך, הבה נסכים קודם על מה לא בסדר ונבהיר את זה ככה שיהיה ממש ממש מובן. אחר כך נוכל לדבר על מי שפעל אחרת למרות זאת.

    במקרים שכבר יש עליהם הסכמה (באחוזים מדובר במספר קטן) אפשר לדבר על אלו שחורגים מהנורמה. כל השאר הם אולי מפלצות, אבל מפלצות בחסות הנורמלי.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 14 במרץ 2010 at 5:35

    סליחה, חוסר ההבנה היה מצידי.
    אני דיברתי (התכוונתי) על מקרים של אונס קבוצתי, כמו זה שעליו דיברו שתי הכתבות אליהן קישרתי למעלה. היה לי כל כך ברור, שלא הבהרתי את זה…

    עם זאת, אני מודה שאתה צודק, צריך להסכים על כך שאונס הוא אונס.

    אהבתי

  • טל  On 14 במרץ 2010 at 11:46

    בכל זאת, גם לגבי האונס בת"א, ישנו בציבור זעזוע לצד קולות האומרים שלא ניתן לבוא אל הנערים בטענות, שכן התנהגותם נורמלית. מעבר לזה, הרבה מהזעזוע היה נעלם לו היית מוסיף לנאנסים ולקורבן כמה שנים בגיל, מה שאומר שהרבה מהבעיה גם במקרה הזה סובבת סביב עניין ההגדרה החברתית למה היא תקיפה מינית.

    אהבתי

  • מיכל ש.  On 14 במרץ 2010 at 16:08

    חבורת גברים צעירים, אחד מהם עומד להתחתן, הנורמה המקובלת היא שחוגגים מסיבת רווקים. הנורמה גם אומרת שמסיבת רווקים זה המון שתיה וחשפנית. מי מהגברים הצעירים יגיד: לא מתאים לי. האם יש ביניהם מישהו שזה לא נראה לו?
    מי מהם יגיד: זה מגעיל, לא רוצה.
    למי יהיה מספיק כוח להתמודד עם אמירה כזו מול חברים שלו?
    עכשיו חבורת נערים בתיכון שבשבילם שני דברים עכשיו הכי חשובים בעולם: להיות אחד מהחברה, לא להיות חריג וכו' והדבר השני, לשכב סוף סוף עם בחורה…
    למי מהם יהיה תהיה חמלה עליה? מי מהם ישים לב שמשהו כאן לא בסדר? והכי חשוב, למי מהם יהיה כוח מול הקבוצה לקום ולהגיד אני לא משתתף…
    לגנות את בית הספר על שלא קיים את הסדנאות זה מגוחך, בתור מי שניהלה את מערך הסדנאות אני יכולה להגיד לכם שרוב בתי הספר לא מעבירים אותם עדיין, שזה קשה למכור אותן לבתי ספר כי אף אחד לא רוצה לחשוב שזה יכול לקרות אצלו, לילדים שלו, לתלמידים שלו.
    נכון, לא כל הגברים אנסים, אבל כל הגברים משתתפים איכשהו בדיכוי נשים, ולצערי גם כל הנשים משתתפות בו, כולל אותי…
    דיכוי נשים הוא עדיין חלק מהתרבות שלנו וצריך להכיר בזה, ואחת הדרכים היא לא להוציא את עצמנו מהכלל ולא להגיד: אני לא כזה/כזאת.

    אהבתי

  • נתנאל  On 14 במרץ 2010 at 22:45

    הם היכו אותה, כיבו עליה סיגריות, בעטו, שברו בקבוקים על ראשה, אנסו למרות שהיא בכתה וביקשה שיפסיקו ואיימו עליה שאם היא תספר למישהו אז הם יפיצו את הסרטים שהם צילמו אותה מקיימת איתם יחסי מין
    ומסכת ההתעללויות הזו לפי תגובתו של טל – היא בגדר התנהגות נורמלית של גברים/נערים נורמלים. אני בינתיים הצלחתי להזדעזע מזה שאני אמור לא להזדעזע..

    אהבתי

  • מיכל ש.  On 14 במרץ 2010 at 22:50

    אני לא ידעתי את כל זה,
    אני מתנצלת,
    אם זה ככה אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
    אני חושבת שאני פשוט אשתוק לשם שינוי.
    ועדיין,
    נתנאל,
    זו לא התנהגות נורמלית אבל אם כולם השתתפו זה לא אומר משהו?
    זה אומר שזה נמצא על איזשהו רצף, זה לא איזה מוזרות שאפשר לפטור אותה ב"סוטה" או "חולה" נכון?

    אהבתי

  • טל  On 14 במרץ 2010 at 23:02

    אולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך.
    ההתנהגות מפלצתית בעיני. עם זאת, התגובות אליה הן שזו התנהגות נורמלית של חבורת נערים שניתנה להם הזדמנות למין. כאמור, תגובות שנתקלתי בהן, בשום אופן לא התגובה שלי.

    אצל מי שכן הזדעזע, הדבר שזעזע אותו יותר מכל היה גילם של המעורבים ובעיקר של המעורבת. אני מניח שזה אומר שהזעזוע היה קטן לו היה מדובר באנשים מבוגרים.

    אהבתי

  • dugmanegdit  On 15 במרץ 2010 at 1:34

    אינה ייחודית לבני אדם. היא קיימת בצורה קיצונית במינים רבים של בעלי חיים, ואפשר אפילו לחזות בה מעשה יום ביומו אצל חתולי רחוב וכלבים. אונס, בניגוד למה שכמה פמיניסטיות מטעם עצמן או המרכז לנפגעות תקיפה מינית (ותסלח לי מיכל היקרה) מנסים לומר לנו הוא דווקא עניין שמאוד קשור למין ולרצון הבסיסי של יצורים להתרבות (ואני מקווה שיחסכו ממני כל טיעוני ה"אונסים גם זקנות וילדות" למיניהם; מי שטוען זאת כ"הוכחה" למשהו מוכיח בעיקר את בורותו). ברגע שנתחיל לראות בו אסטרטגית רבייה וננסה להבין את התמריצים שיש לאנסים לאנוס אולי נתחיל להבין כיצד להילחפ בתופעה הזו טוב יותר.

    אהבתי

  • מיכל ש.  On 15 במרץ 2010 at 2:43

    אני התעוררתי עכשיו מחלום מחריד.
    ואני הבנתי שעד שאני לא אכתוב כאן על הטעות שלי אני לא אוכל להירדם שוב,
    ואני נכנסת ורואה את מה שכתבת מר דוגמהנגדית והלב שלי מתכווץ…
    אני יודעת את זה ובכל זאת אני נכשלתי אתמול כשכתבתי כאן שהנערים אנסו את הנערה כתוצאה מדחף מיני. איזה טיפשה אני שנפלתי במלכודת הזו. אונס הוא לא תוצר של דחף מיני.אונס הוא תוצר של דחפים אלימים ושל הצורך לשלוט, להכניע, להשפיל. לא הייתי צריכה את הדברים המחליאים שנתנאל גילה לי שקרו שם, אבל הם הטיחו אותי למציאות. מה שקרה שם היה אלימות. אלימות. אלימות.
    כל אונס הוא אלימות.
    בין אם זה אב שאונס את בתו, או בעל את אישתו, או קבוצת נערים את בת הכיתה, או אונס של זר ברחוב, שהוא נדיר מכולם. בכל המקרים: אונס זה לא מין. זוהי אלימות זהו אקט של שליטה והכנעה והשפלה.
    אני מתנצלת בפני כל הנערות והבחורות והנשים ששכחתי את זה לרגע ונכשלתי.
    אני מבקשת ממך דוד היקר, ומכל המגיבים כאן שברור לי שאיכפת לכם, שתקראו את מה שכתבתי בבלוג שלי: "אני לא הנערה עם קעקוע הדרקון…"
    שם אני מסבירה טוב יותר את מה שאתמול שכחתי ברוב בושתי. אונס זו אלימות.

    אהבתי

  • טל  On 15 במרץ 2010 at 9:14

    מדוע הטיעונים הללו אינם מהווים הוכחה לכלום? האופו היהיר שבו אתה מתבטא אינו מסביר דבר.

    מעבר לכך שפוגעים מינית גם בגברים וחלק מצורות הפגיעה הן כאלו שלא קשורות לרבייה.

    אהבתי

  • dugmanegdit  On 15 במרץ 2010 at 10:04

    לומר שאונס אינו קשור במין כלל משמעו להתעלם מים של עדויות שמראות שהוא דווקא כן קשור במין. אין ספק שבני אדם מנסים לכפות את רצונם ולשלוט על בני אדם אחרים והם עושים זאת בהזדמנויות רבות. הם עושים זאת גם במקרי אונס. אולם אילו היה מדובר רק בכך ולא בעניין מיני היינו מצפים למשל, ששיעור מקרי האונס של נשים יהיה לכל הפחות שווה בכל הגילאים. אנחנו לא רואים זאת. למעשה – קבוצת הגיל בה שיעור מקרי האונס הוא הגדול ביותר (הרבה מעבר לגודלה היחסי של הקבוצה הזו בקרב כל הנשים) הוא אצל נשים בגיל הפוריות; מעבר לכך, אילו היה באונס בעיקר עניין של שליטה הרי שהיינו מצפים שהאנסים יבחרו במטרות הקלות ביותר – נשים מבוגרות או נערות צעירות מאוד. זה לא קורה. זה גם לא מסביר מדוע מי שאונס הם בעיקר גברים, ויש עוד הרבה דוגמאות אחרות שאם נרצה לעבור על כולן לעומק יידרשו עשרות עמודים לשם כך. עניין אחד קטן נוסף הוא העובדה שכפיית יחסי מין נעשית גם אצל בעלי חיים. אנחנו יכולים לנסות ולטעון שאצל חתולים זה אחרת אבל האם זה באמת כך? מה הופך אותנו לכל-כך מיוחדים? מדוע כשקבוצת חתולים תופסת חתולה וכופה עליה יחסי מין (ואת זה אפשר לראות בכל מקום כל הזמן) זה שונה ממקרה שבו קבוצת בני אדם עושה זאת? ההבדל היחיד הוא שבני אדם נוטים לרציונליזציה – "אנסתי כי היתה לי ילדות מחורבנת" או "אנסתי כי היה לחץ חברתי" וכו' וכו' הם טיעונים שנשמעים תמיד. אולם אין ברציונליזציה הזו כדי להסביר את העובדות שנזכרו לעיל וגם עניינים רבים אחרים.

    התעלמות מכך שאונס הוא עניין מיני, מכך שמדובר, כפי הנראה בסוג של אסטרטגיה רבייתית אלימה, מובילה בהכרח לכך שאיננו יודעים כיצד לפעול כדי למגר תופעה זו. הטענה ה"פמיניסטית" (המרכאות הן כי איני מבין מה פמיניסטי בה) כאילו אונס אינו קשור במין והא עניין של שליטה דווקא גורמת נזק – היא מונעת פעולה יעילה יותר כנגד העניין.

    אהבתי

  • טל  On 15 במרץ 2010 at 10:15

    ראשית, שיעור התקיפות המיניות בגילאים צעירים בקרב בנים ובנות לא שונה מאוד. זה, בצירוף דברים נוספים מספק הסבר אלטרנטיבי להסבר מבוסס הפסיכולוגיה האבולוציונית שלך. הנפגעים הם אלו שנתפשים כחלשים בחברה – נשים, צעירים בגיל, זרים וכו'. פסיכולוגיה אבולוציונית הוא תחום שנוי במחלוקת ושגוי להציג את ההסברים שהיא מציעה כהסברים הנכונים וה"מקובלים" מדעית.

    שנית, ההסתכלות על בעלי חיים תורמת רק מעט כיוון שמה שקורה שם הוא השלכה שלך על מה שמתרחש. כשאתה צופה בהתרחשות מסויימת אתה מניח עליה הנחות שנובעות מהאופן שבו אתה תופש את העולם, ויכול להתעלם מהתרחשויות אחרות.

    הטענה ה"פמיניסטית" שהיא בעצם טענה סוציולוגית מראה מכיוון אחר כיצד פועל המנגנון הזה כדרך לשמר את מקומם של החזקים בחברה.

    אהבתי

  • dugmanegdit  On 15 במרץ 2010 at 10:54

    לא כתבתי דבר כי קצת נמאס לי לחזור על כך שוב ושוב. הייתי מצפה שאנשים נבונים יקראו ויעמיקו קצת בנושא הזה ולא יחזרו על מנטרות אבל זה לא קורה. לפיכך, ובעיקר לאור הדרישה שלך הנה
    ההסבר: טענתי (ואני הוא הקטן בכל הטוענים זאת) היא שאונס הוא אסטרטגיה רבייתית. איני יודע לומר בדיוק האם מדובר באדפטציה (קרי – יש במוחם של גברים מסויימים איזו "תוכנה" שבתנאים מסויימים מביאה אותם לעשות זאת) או בתוצר לוואי של ההתנהגות המינית שלנו (אני נוטה לעבר העניין השני), אך זה לא מאוד משנה לצורך ההבנה. העובדה שמדובר באסטרטגיית רבייה לא אומרת שמי שתאנס תהיה בהכרח בגיל הפריון. זה אומר שאנו מצפים שעיקר הנאנסות (קרי – הרבה יותר משיעורן באוכלוסיה) תהיה מקבוצת גיל זו (זו גם בעניני אחת הראיות לכך שאונס אינו אדפטציה אלא תוצר לוואי). הסיבות הן רבות ומגוונות החל מהזדמנות וכלה בשאלות של סיכון (מהאישה עצמה ומסביבתה). בנוסף, צריך לשאול את עצמנו מהי התיאוריה המסתברת ביותר לאור הראיות; מה יכול להסביר את העובדה ששיעור מקרי האונס של בנים ובנות עד גיל 8 הוא שווה אולם בתחילת גיל ההתבגרות קופץ שיעור הבנות הנאנסות לכדי פי עשרה? מה מסביר את העובדה שחלק ניכר מהאנסים הם אנשים צעירים יחסית וכרבע מהם הם בני פחות מ-18? מה יכול להסביר את העובדה שהעיקר נפגעות האונס בנות יותר מ-12 (כ-71% בארה"ב) הן בנות 25 לכל היותר וכן שהרוב המוחלט של נשים שנאנסו הן בנות לכל היותר 40? הנתונים הללו מובילים למסקנות. המסקנה הראשונה היא דחיית התיאוריה שאונס הוא עניין של שליטה, וכבר הסברתי מדוע. המסקנה השניה היא שאונס אולי בכל זאת קשור למין ולרבייה כאשר הקשר המדוייק לא ברור די הצורך (ואפילו לא ברור אם יש כאן סיפור אדפטיבי או לא. כפי שאמרתי, מסיבות כאלה ואחרות אני נוטה לתוצר לוואי) אולם הראיות מראות שקשר כזה קיים בהחלט, אפילו עוד לפני שנכנסנו בעובי הקורה.

    אהבתי

  • dugmanegdit  On 15 במרץ 2010 at 11:12

    קראתי הרגע את ההסברת שלך. אני חושש שהוא מאוד לא מספק. הוא אומנם דוחה את הסבר השליטה, או מעדן אותו כך ש"שולטים אבל במי שחלש". מעבר לכך שלא מדובר בדיוק בהסבר (הסבר לתופעה הוא הסבר של המקור לתופעה בכלים פשוטים מהתופעה עצמה; אצלך אנו נדחקים לשאלה מדוע מנסים לשלוט ולמה דווקא בחלשים) הבעיה ב"הסבר" הזה היא שאילו הוא היה נכון היינו מצפים שמפגרים או נכים יאנסו בהמוניהם, קרי – שהסיכון להיאנס בהנתו שאתה נכה או מפגר יהיה גבוה יותר. זה לא קורה. היינו גם מצפים שהסיכוי של נערה עשירה להאנס יהיה נמוך יותר מזה של נערה עניה. גם זה לא קורה. בקיצור – הנתונים לא תומכים בתיאוריה.

    לגבי הטיעון בעניין בעלי החיים – אני לא מדבר על התפיסה שלי על מה שקורה. אני מדבר על כך שאצל אורנג-אוטנגים יש מקרים רבים שבהם מספר זכרים יתפסו נקבה ויזדווגו עמה לקול צרחותיה ונסיונותיה להיאבק בהם. תופעות דומות נצפות בדולפינים, בחתולים, בכלבים ועוד כמה סוגי בעלי חיים. העובדה שהתופעה הזו (שים לב – ללא שיפוט ערכי) שבה זכרים תופסים נקבות וכופים עליהן להזדווג עימן תוך שימוש בכוח עודף ותוך שהנקבה מגלה סימני התנגדות הם ראיה לכך שהתופעה הזו של מין בכפייה היא נפוצה למדי. אין בכך שום פלא. זכרים בונים קינים, מביאים מתנות ומנחות וכו' לשם קבלת יחסי מין. אז מדוע שחלקם לא ינסו להשיג יחסי מין בכוח, בעיקר אם שום דבר אחר לא עובד?

    לעניין הטענה הסוציו-פמיניסטית: הטענה זהו נכשלה בשני עניינים – טריוויאליות הטיעון ומבחן הראיות. לעניין הטריוויאליות – ברור שמי ששולט ירצה להמשיך לשאול. אלא שלא זו השאלה. השאלה היא מדוע דרך אונס דווקא. על כך נכתבו הררי טקסטים שלא הצליחו להבהיר כמה נקודות פעוטות כמו שאלת גילן של רוב הנאנסות ורוב האנסים ועוד כל מיני עניינים שכבר הזכרתי. כשאלפי עמודי טקסט לא מצליחים להבהיר עניין כה פעוט וכה מרכזי המסקנה המתבקשת היא שהטקסט אולי מסביר משהו אבל המשהו הזה אינו רלוונטי.
    בנוסף, לא ברור אילו ראיות יש לתמיכה בטיעון הזה. בעצם, יש ראיות רבות כנגד הטיעון; למשל – העובדה שדווקא הגברים החזקים ביותר הם אלה שמיוצגים הכי פחות בסטטיסטיקות האונס. לו היה זה נסיון של החזק לשלוט בחלש דרך אונס היינו מצפים לראות שעיקר האנסים הם גברים בני 40 ומעלה בעלי הכנסה גבוה וכו'. זה לא קורה, אלא דווקא ההיפך – יש ייצוג יתר לצעירים, ואף ביניהם אין ייצוג רב באופן משמעותי לצעירים "חזקים". האם ייתכן שזה משום שה"חזקים" משיגים בקלות רבה יותר את מה שהאחרים חפצים בו ולעיתים אף משתמשים באלימות כדי להשיגו? לא, לא יכול להיות…

    אהבתי

  • מיכל ש.  On 15 במרץ 2010 at 12:08

    דוגמה יקר,
    ונגיד, נגיד שאונס הוא צורה של דחף רבייתי חייתי וכו' שאתה דבק בו. נגיד. אז מה????
    זה פשוט לא משנה כלום.
    אנחנו לא חיים בטבע, כמעט שום דבר בחיים שלנו לא מתנהל לפי חוקי הטבע, למעט הצרכים הראשוניים ביותר וגם שם כבר עשינו בלגן… אנחנו לא ישנים מתי שאנחנו עייפים ואנחנו לא אוכלים מתי שאנחנו רעבים, אנחנו לובשים בגדים וגרים בקופסאות בטון קטנות.
    אז מה מעניין אותי התיאוריות האבולוציוניות האלה? מה זה תורם? הרעיון של שיוויון לנשים כמו כל צורת החיים של בני האדם הוא יציר כפינו. מה אתה מציע לעזאזל? לחזור לעידן האבן?

    אהבתי

  • dugmanegdit  On 15 במרץ 2010 at 15:50

    מדוע זה לא משנה כלום? זה משנה המון כי דרך הטיפול (קרי – חינוך והרתעה) תלויה מאוד במניעים. הטיעון שלך בעניין מה שונה היום וכו' פשוט אינו רלוונטי; העובדה הפשוטה היא שאנחנו כן הולכים לישון בסופו של דבר, ובדר"כ אנו הולכים לישון כי אנחנו עייפים, ואנחנו כן מחפשים מחסה מפני מזג האוויר (העובדה שלא מדובר במערה או עץ קשורה בכך שיש לנו יכולות משופרות היום, אבל היא לא משנה את העובדה שהמניע (!!) למעשינו הוא אותו מניע של החדף והקוף) ואנחנו גם אוכלים כי יש לנו דחף ברור לאכול וכו'. הנה דוגמא קטנה לסיבה שבעטיה אני מתעקש על הבנת המניע. נניח לרגע שאנחנו מאמינים בכל ליבנו שהשמנת יתר אינה קשורה בדחף לאכול אלא היא באופן בלעדי ביטוי של שנאה עצמית שמתבטאת בכך שאנשים מאביסים את גופם בשומנים וסוכרים. משמעות הדבר היא שבכל פעם שנראה אנשים שמנים אנו נסיק מכך שהם סובלים משנאה עצמית ודרך הטיפול בבעיה תהיה לנסות ולגרום להם לאהוב את עצמם. נניח לרגע גם שאנו טועים, קרי – שהשמנת יתר בהחלט נובעת מדחף לאכילה יחד עם נטיות גנטיות מסויימות לאגירת שומנים במקום בניית מסת שריר. האם את מבינה שהאמונה השגויה שלנו משמעה שלא נצליח לסייע לאנשים, אפילו הם חפצים בכך מאוד, לרזות? כך גם בכל מה שקשור לאונס. אם מטרתנו היא להוריד את שיעור מקרי האונס בחברה בה אנו חיים אנו צריכים ראשית להבין את מה מניע גברים (בעיקר גברים!) לאנוס. אם נבין זאת נוכל, אולי, לחנך טוב יותר ולבנות מערכת חוקים מרתיעה יותר.

    ולעניין אבולוציה וכו' – יש כאן שתי טענות. הראשונה, וזו אינה צריכה בכלל אבולוציה היא שאונס נובע מדחף מיני. לשם כך לא צריך שום סלקציה, סחף, אדפטציה וכו'. צריך רק להסתכל על הנתונים (שאת חלקם הבאתי ואת הרוב המוחלט לא) ולהבין שהתיאוריה שמסבירה באופן הטוב ביותר את הנתונים היא שהסיבה הראשונית לאונס הוא דחף מיני. העניין השני הוא כיצד הגענו לנקודה הזו ותשובה אפשרית היא שייתכן ואסטרטגיה של מין בכפייה היא מועילה מבחינה רבייתית. אולם זה לא העיקר. העיקר הוא ההבנה שהמניע הוא מיני.
    זה לא אומר ש"צריך לחזור לתקופת האבן" ועוד כל מיני טיעונים שנשמעים תדיר בהקשר זה. זה כן אומר שבהתנהגויות מסויימות נשים יכולות לחשוף את עצמן לאונס בדיוק כפי שמי שהולך בסנטרל פארק בלילה יכול לחשוף את עצמו לשוד ורצח (רק תחשבי על זה – מה שאותן תיאוריות פמיניסטיות אומרות לך הוא בעצם שאם סטודנטית תשתה לשוכרה ותיכנס לחדרו של סטודנט יש לה את אותם הסיכויים להיאנס גם אם היא לא תשתה לשוכרה ותלך לחדרה במעונות. אין הבל גדול מזה!); זה גם אומר שכיוון שהתמריץ לאונס הוא דחף פשוט אפשר לדכא אותו במידה רבה על ידי ענישה לא מתפשרת של אנסים (בלי קשר לכל ה"אכלו לי שתו לי" וטיעונים בסגנון "היא רצתה את זה" או "אי אפשר להפסיק באמצע") גם בלי לערוך מהפכות חברתיות.

    נ.ב. – אני לא מבין ממה עייפת כל כך.

    אהבתי

  • טל  On 16 במרץ 2010 at 13:58

    לא כתבתי חלשים. כתבתי אלו שנתפשים חלשים. אישה, גם ממעמד גבוה שייכת למעמד חברתי שנתפש חלש. אם היא עשירה זה לרוב אומר (ממש עד לא מזמן זה היה תמיד, ולא לרוב), שהיא "שייכת" לפטרון עשיר. ישנן סוגי תקיפות מיניות שלהן נשים ממעמד "גבוה" אכן חשופות פחות, למשל כי אינן תלויות בבוס שעלול להטרידן, או אינן צריכות לנסוע בתחבורה ציבורית או מוניות.

    לגבי בעלי החיים, אני אומר שוב, מה שרואים החוקרים הוא השלכה של ההתנהגות האנושית והם בוחרים להתמקד בהתרחשויות מסויימות ולא באחרות.

    אין בעיה לומר שאלימות מינית היא על רקע מיני, כיוון שמיניות מובנית אצלנו בחברה בשילוב עם אלימות, דרך לשלוט ועוד (למשל הביטוי השגור:"אני אזיין אותך" שלא בא בשום צורה לבטא רצון להתרבות עמך, ונאמר בעיקר בין גברים כביטוי של שליטה ואלימות).

    כן יש בעיה לומר שאלימות מינית מונעת על ידי דחף רבייתי, זאת משום הדוגמאות שניתנו פה קודם, משום סוגי האלימות המינית שמופעלים, ומשום שאין ראייה לכך שמדובר בעניין ביולוגי.
    כמו שאמרתי קודם, הפסיכולוגיה האבולוציונית היא תחום שנוי במחלוקת, יש שיאמרו שאפילו כלל לא מדעי, והתאוריות שהיא מציגה אינן מהוות הסבר מקובל להתנהגות או למיניות. כדוגמה אומר שבמאמר סקירה שפורסם לאחרונה על הנושא, נאמר שהפסיכולוגיה האבולוציונית טרם מצאה הסבר להומוסקסואליות ולאורגזמה הנשית (זה לתפישתה. זה לא אומר שלשאר הדברים ההסבר שהיא מספקת נכון). הומוסקסואליות והאורגזמה הנשית הם שני עניינים כלל לא זניחים במיניות האנושית, והעובדה שלא נמצא להם הסבר על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית יכול להעיד על כך שמחפשים בכוון הלא נכון או מה שסביר יותר, שפשוט אין להם הסבר על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית כי הם סותרים את הנחות היסוד שלה.

    אהבתי

  • טל  On 16 במרץ 2010 at 14:05

    שינוי תודעתי, הבניית המיניות בצורה שונה (תהליך ארוך ארוך וגם איטי), וסנקציות. אבל כמו שכתבתי לדוד, כאשר לא מוגדר מה מותר ומה אסור עניין הסנקציות לא יעבוד, כי תוותר אלימות מינית שלא הוגדרו עבורה סנקציות (ונתתי דוגמאות לאלימות כזאת באחת התגובות למעלה).

    אהבתי

  • dugmanegdit  On 16 במרץ 2010 at 18:38

    דבריך בעניין "נתפשת כחלשה" אינם משנים דבר. עדיין היינו צריכים לראות שמידת הסיכון של נשים עניות תהיה גדולה יותר משל אמידות. זה לא קורה, בעיקר לא בקרב קבוצות הגיל של נשים צעירות.

    הטענה על "השלכה על התנהגויות אנושיות" פשוט לא מובנת לי. באיזו השלכה מדובר?

    לעניין האלימות והדחף הרבייתי – הטיעון שנתתי אינו מבית מדרשה של הפסיכולוגיה האבולוציונית בעיקרו. עיקר הטיעון הוא שאונס נובע מדחף מיני. העובדה האבולוציונית היא שדחף מיני נובע מצורך רבייתי וכן שכאסטרטגייה רבייתית ייתכן ויש בו יתרון (ולכן אפשר להבין מדוע בעלי חיים מסויימים נוקטים בו גם הם). העובדה שאונס נובע מדחף מיני נובעת ישירות מכל מה שאמרתי, וכפי שהסברתי התיאוריה שהעלית לא מסבירה אף אחד מכל העניינים הללו.

    בעניין "שניות במחלוקת" – שני עניינים. הראשון, העובדה שתיאוריה מסויימת לא מצליחה להסביר את מכלול התופעות הקיימות לא מוכיחה שהיא לא טובה; גם המודל הסטדנרטי של פיזיקת החלקיקים לא מצליח להסביר כמה דברים מאוד מרכזיים בפיזיקה. זה לא אומר שהוא שגוי או לא טוב. השני – הפסיכולוגיה האבולוציונית "שנויה במחלוקת" רק משום שיש כמה אנשים שנוח להם מבחינה פוליטית להציגה ככזו. יש עבודות מוצלחות למדי בתחום זה ויש עבודות גרועות מאוד ויש מגבלות ברורות לעיסוק בתחום בדיוק (ולעיתים אף יותר) כפי שיש בכל דיון באבולוציה של תכונות מורכבות. ביחס לתחום מחקרי חדש מדובר בסיפור הצלחה.

    לעניין הסנקציות – גישת ה"הכל או לא כלום" היא מאפיין מעניין של אנשים רבים (ומשום מה, של רוב מוחלט מאלה שטוענים שהפסיכולוגיה האבולוציונית "שנויה במחלוקת"…). האם מקובל עליך שירידה בשיעור מקרי האונס לכדי מחצית או רבע מהקיים היום היא בגדר ברכה?

    אהבתי

  • טל  On 16 במרץ 2010 at 19:31

    את החלק הראשון של תגובתי. נשים נתפשות כחלשות, הן מעמד מוחלש והמשך שליטה עליהן מושגת גם דרך אלימות מינית. כמו שכתבתי, ישנן סוגי תקיפה מינית שנשים (מעמד מוחלש בפני עצמו) ששייכות למעמד נמוך יותר אכן חשופות אליהן יותר.

    השלכה – כשאתה צופה בהתנהגות בעלי חיים אין לך יכולת לפרש באופן "אובייקטיבי" אלא רק מתוך עולמך האנושי, ולהתמקד ולפרש תופעות שאתה רואה בדרך שנובעת ממנו.

    לגבי דחף מיני, אני חושב שלא קראת בתשומת לב מספיקה. התייחסתי לכך – אכן, דחף מיני. דחף מיני הוא עניין שיכול להיות ביולוגי (יתכן דיכוי דחף באמצעים תרופתיים), אבל הכיוון שאליו מכוון הדחף מובנה חברתית, והוא מובנה חברתית להיות מכוון גם לאלימות ושליטה. לעניין הרבייתי שנובע מהפסיכולוגיה האבולוציונית אין שום הוכחה, וזה מודגם במה שנכתב בתגובות קודמות.

    לגבי שנוי במחלוקת – הפסיכולוגיה האבולוציונית לא שנויה במחלוקת כי היא לא מסבירה דברים מסויימים, אלא מפני שהיא בנויה כמעין עוות של תורת האבולוציה והכלתה על התנהגות חברתית, והיא נחשבת על ידי אנשי מדע רבים כלא מדעית. בנוסף, הדברים שהיא לא מצליחה להסביר הם מסויימים מאוד – מיניות נשים, הומוסקסואליות, כל מה שלא תומך בתיאוריית ההתנהגות האנושית כמבוססת רבייה. הדברים שהיא לא מסבירה מחלישים אותה בגלל אופיים ולא כי אין לה הסבר להם.
    הפסיכולוגיה האבולוציונית דווקא מקודמת על ידי אנשים שנוחים להם דברים פוליטיים מסויימים (כמו מתן תוקף "טבעי" לתופעות חברתיות ועוד), היא דווקא שנויה במחלוקת בקרב אנשי מדע. בארץ למשל, למיטב הבנתי אין מוסד מכובד שעוסק בתחום.
    אכן יש עבודות גרועות מאוד בתחום, על זה לא אתווכח איתך…

    לגבי הסנקציות אני חושש שלא הבנתי אותך. היכן ישנה גישה של הכל או כלום? כדי למדוד ירידה של שיעור פשע לכדי רבע, תסכים איתי שצריך להחליט מה סופרים? אם דברים איומים שקורים (כגון האונס הקבוצתי שעורר את הנושא הזה) כלל אינם נחשבים לאונס בעיני רבים, הרי שהם בכלל לא נכנסים לסטטיסטיקה. ראה שוב את המקרים שציינתי באחת התגובות לדוד. לגבי ההכללה שלך לגבי רוב מוחלט של מי שטוענים אני לא מסכים וככלל לא מקבל הכללות (בחירת מילים מכוונת).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: