אייפון-3 יהרוג את קינדל, N-97 יהרוג את האולטרא-ניידים, ומודו לא הולך מספיק רחוק

סלולריים כמו אייפון-3, נוקיה N97, פאלם פרה ועוד, עולים לכותרות בזמן האחרון – אבל מהסיבות הלא-נכונות. לא בגלל שהם סלולריים כל כך טובים, אלא בגלל שהם מבשרים עידן חדש בתפיסת הסלולרי, והמחשב. יותר נכון, הם מתקרבים יותר מאי-פעם לביטול ההבדל ביניהם. והם גם יהרגו את הקינדל.

אני אחד מאלה שקוראים כל אות כתובה שהם רואים, ומחפשים בנרות מה לקרוא כשאין; אחד מאלה שהיה מסתובב עם ספר בכיס בכל מקום, וקונה דגמ"חים במיוחד בשביל הכיס הגדול. את המונח "ספר כיס" המציאו בשביל אנשים כמוני. קינדל לא מתאים לי – הוא גדול מדי. לא נכנס לכיס. לא רק זה, הוא יהיה הדבר השלישי בכיס, אחרי המפתחות והסלולרי. סליחה, הרביעי, אחרי המפתחות, הדיסק-און-קי, והסלולרי. סליחה, החמישי, צריך גם כבל USB לחבר את הסלולרי למחשב. סליחה, שישי, צריך גם מטען. למה לעזאזל אני צריך כל כך הרבה דברים בכיס?

אז זהו, שאני לא. הסלולרי שלי לא מוגדר כסמארטפון, אבל דפדפן מובנה יש בו – הוא יודע לקרוא קבצי HTML. אתמול קיבלתי מחבר סיכום שיעורים בקורס שאני לומד. סרקתי לקובץ tif, העברתי דרך OCR (קנוי, הגיע עם התכנה של המדפסת-סורק. ציידי-פיראטים, הרגעו נא. גם לכם אספק כאן חומר. עוד מעט) לקובץ rtf, ומשם דרך AbiWord לקובץ HTML – שיושב לו על הסלולרי שלי. לא צריך חיבור לרשת כדי לקרוא אותו, צריך רק זמן פנוי. ברגעים מתים והפסקות בעבודה, בהמתנה בתור לקופת חולים, בשירותים, בכל זמן פנוי – חומר הקריאה הולך אתי. אולי לא נוח ומגניב כמו הקינדל, אבל הרבה יותר זמין.

(אגב, גם אופיס (מיקרוסופט) וגם אופן-אופיס יודעים לשמור ל-HTML, אבל אבי-וורד עושה זאת יותר נוח – קובץ אחד, ללא תיקיה נוספת  (אופיס) וללא שמירת גרסאות זמניות (אופן-אופיס) מיותרות על הסלולרי. והוא גם חינם, מהיר יותר וללא תוספות מיותרות. אבל תעשו מה שנוח לכם…)

באותה צורה אפשר לעבור בבית על כל מה שרוצים לקרוא, לשמור דפים מהרשת לסלולרי ולקרוא בכל מקום – בלי צורך בחיבור סלולרי לרשת (יקר), אפילו בלי WiFi (מבזבז בטריה). אז בשביל מה צריך קינדל?

אה, ספרים. אז זהו, שספרים אפשר למצוא באינטרנט, בפורמטים שונים, שאפשר בקלות להמיר ל-HTML ולשמור לסלולרי. חינם. אני לא מדבר רק על פרוייקט גוטנברג ומקבילו בעברית פרוייקט בן-יהודה, למרות ש(גם) ג'ק לונדון יושב אצלי על הסלולרי – אני מדבר גם על רבי מכר. מסתבר שכמו שיש כאלה שמפיצים גרסאות פרוצות של תוכנות, סרטים ומשחקים ברשתות שיתוף הקבצים, כך יש גם כאלה שמפיצים ספרים – סרוקים ומומרים לפורמטים שונים, מ-PDF עד HTML. אם יש לכם תכנת שיתוף קבצים כלשהי, הקלידו חיפוש על שם הסופר האהוב עליכם, וחפשו מסמכים (לא סרטים, לא מוזיקה). רק בשפות אירופיות, בינתיים, אבל גם בקינדל נכון לעכשיו זה מה שיש…

אני לא ממליץ לאף אחד להפר זכויות יוצרים, אבל תחשבו רגע – אם יש אנשים שמשקיעים זמן וכסף במציאת ספרים, סריקתם (מאות עמודים), המרתם דרך OCR לקובץ עיבוד תמלילים והפצתם ברשת – מה הבעיה לפרוץ את הפורמט המיוחד לקינדל, ולהפיץ את רבי-המכר של אמזון ברשת, חינם לכולם (לפחות עד למשפט המתוקשר הבא)? אני מעריך שזה רק ענין של זמן, ואותו הדבר יקרה גם לפורמטים של סוני ומיקרוסופט. אני מניח שהתוצאה הסופית תהיה דומה למה שאנחנו רואים שקורה במוסיקה ובסרטים, כלומר הורדה משמעותית של המחירים בקניית מדיה דיגיטלית ובסופו של דבר גם פתיחת הפורמט של קינדל ומתחריו למכשירים אחרים. כמו טלפונים סלולריים.

וכל זה מתחבר אצלי לעידן החדש של המחשב הסלולרי, כי למרות שבסלולרי שלי אין אפשרות לקרוא קבצי אופיס, באייפון ומתחריו כבר יש אפשרות גם לערוך אותם. בקרוב אצלכם, גם בסלולריים אחרים, פחות "מגניבים". מה הקשר? מי רוצה לערוך ספר?

אולי לא ספר, אבל מסמכים אחרים, ודאי שיש לפעמים צורך לערוך – הרי לסיכום השיעורים מהקורס שעליו סיפרתי למעלה, אני צריך להוסיף הערות שלי. כרגע אני יכול לעשות זאת רק דרך המחשב, אבל בסלולריים החדשים – אלה עם מקלדת QWERTY מלאה, ולא משנה אם דרך מסך המגע או דרך כפתורים פיזיים, כבר אפשר לערוך קבצי אופיס. אולי עדין לא בנוחות ובמהירות כמו במחשב האישי, אבל חכו רגע לדור הבא, וגם זה רק התחלה.

אני מניח שעדין לא כולם שמעו על יישומים ניידים: מורידים כמה מאות מגבייטים לדיסק-און-קי, מתקינים ויש לך תחנת עבודה ניידת, עם כל הקבצים שטרחת להעביר לזיכרון הנייד. בכל מקום בו יש מחשב, אתה יכול לעבוד – חינם – עם כל התכנות שאתה צריך כמעט – תכנות כבדות מאוד עדין לא המציאו בגרסה ניידת, אבל אם יש אופן-אופיס שאפשר לקחת לכל מקום, אני מניח שבקרוב נראה גם גרסה ניידת לאופיס של מיקרוסופט – או שנראה יותר טוב מזה, חכו רגע.

כי כשמדברים על התכנות שאפשר להריץ על הסלולריים החדשים, על חנויות התכנות של אפל, נוקיה, בלאקברי וכל השאר – שוכחים דבר הרבה יותר חשוב מ"אופיס 2 גו", טטריס או סנייק. שוכחים את מערכת ההפעלה. ואני לא מדבר על סימביאן, אנדרואיד או חלונות-מובייל, אני מדבר על חלונות. XP, ויסטה, 7. חלונות.

כי ה-N97, שממילא נראה כמו מחשב קטן כשהוא פתוח, נותן 32 ג'יגה, עם אפשרות הרחבה ל-48. זה 28 ג'יגה יותר מהמחשב הקודם שלי, שהתגאה בדיסק ענק לזמנו, של 20 ג'יגה. על דיסק כזה אפשר להתקין מערכת הפעלה שלמה, לא של סלולרי אלא של מחשב; מחברים את הסלולרי למחשב, מאתחלים ומטעינים מהדיסק הנייד – ויש לך תחנת עבודה שלך, עם כל התוכנות והקבצים, בכל מקום אליו אתה הולך. כבר עכשיו יש גירסה של לינוקס לדיסק-און-קי, אבל לינוקס יודעים לעשות דברים שחלונות יעשו רק בעתיד, כשיבינו שכדאי. אז כדאי.

כי כולנו רוצים לקחת איתנו את כל המידע שלנו, לכל מקום, אבל זה לא מספיק –  דיסק-און-קי ענק זה טוב, אבל אי-אפשר לעשות איתו כלום אם אין מחשב. וסלולרי חכם זה נהדר, אבל אי-אפשר באמת לראות סרט על מסך בגודל קופסת סיגריות, וקשה לסכם שיעור עם מקלדת זעירה ומסך בו רואים רק כמה שורות. אז מחברים את הזיכרון הנייד – מהסלולרי, לא ממחזיק המפתחות – למחשב, דרך USB, ועובדים – אבל על המחשב בעבודה לא יושבים המועדפים שיש על המחשב בבית, ועל המחשב בבית חסרות התוכנות שיש בעבודה, ו… כן, אני יודע, יש שירותי סינכרון. למה צריך אותם?

כבר עכשיו יש דיסקים חיצוניים, ניידים, של טרא-בייט. בקרוב ייצא USB-3, מהיר הרבה יותר מהנוכחי. אני מעריך שעל הדור הבא של הסלולריים החכמים כבר יהיו מאות ג'יגה של זיכרון, מקלדות הרבה יותר נוחות ומסך יותר נוח, ואז למה בכלל צריך מחשב נייד? למה צריך דיסק נפרד לבית, לעבודה, לבילוי? הרי אפשר לקחת הכל, לכל מקום!
כי מודו לא הלך מספיק רחוק – הוא נשאר ברמה של טלפון+PDA, ולא המשיך למקום הנכון, הטבעי, שבו הולך איתנו לכל מקום לא רק ספר הטלפונים והיומן, לא רק המוסיקה והאי-מייל, אלא הכל. כולל הכל.

ואז בעצם לא צריך מחשב – נייד או נייח; צריך רק מקלדת, מסך וכוח-מחשוב; בעצם מדובר על מחשב בלי דיסק קשיח, כי הדיסק הקשיח הוא חלק מהסלולרי, וההבדל בינו לבין הדיסק-און-קי הוא שעם הסלולרי אפשר לא רק לסחוב את המידע לכל מקום, אלא גם להשתמש בו; תחנת העבודה (מסך גדול, מקלדת נוחה, כוח מחשוב) היא רק הרחבה נוחה של מה שיש ממילא בסלולרי, משהו כמו תחנות-העגינה למחשבים הניידים, הקיימות מזמן.
ואם הכל הולך איתנו בכיס, מי צריך קינדל? או דיסק-און-קי?

אני מניח שעדין יהיו מחשבים "רגילים" במשך תקופה די ארוכה – נגיד, 10 שנים – למי שצריך באמת המון כוח מחשוב (עריכת וידיאו, עבודה עם מסדי-נתונים ענקיים וכו'), אבל ההמשך הטבעי של הסלולריים החדשים הוא לא עוד חיבור לפייסבוק או וידג'ט לטויטר, אלא חיבור אחר לגמרי למחשב. במקום מחשב נייד – רגיל או זעיר – ללימודים, מחשב "רגיל" בבית ומחשב "רגיל" במקום העבודה, יילך כל אחד עם מחשב סלולרי לכל מקום, וישתמש בתחנות עבודה – שיתנו לו חשמל, תקשורת קווית, מקלדת, מסך גדול, רמקולים ומדפסת – איפה שהן קיימות. אם בבתי קפה יש WiFi, למה לא מדפסת? ולמה לא תחנת-עבודה שאפשר לחבר לסלולרי, ליד הקפה, תמורת תוספת תשלום? ואם אין תחנת עבודה, אפשר לעשות הכל על הנייד.

אני מניח – בלי שתהיה לי שום אפשרות לדעת, אין לי שום מידע פנימי בנושא – שעל זה חשבו בגוגל כשפיתחו את אנדרואיד. וגם שם, כרגיל, יעקפו את מיקרוסופט בסיבוב.

ועל הסיוט שכל זה יהווה לאנשי אבטחת המידע, עוד יכתבו ספרים ויעשו סרטים… שאותם נקרא ונראה איפה שנרצה, מתי שנרצה, בכל מקום. בלי קינדל.