חדשון המרכז הישראלי לטאי-צ'י

לרגל צאת החדשון החמישי, נזכרתי שלא סיפרתי כאן שאני, כעורך התוכן של אתר המרכז, אחראי עליו. אז הנה כפיצוי, החדשון במלואו; את הקודמים אפשר לקרוא כאן.

העבר אין,
העתיד עדין
ההווה כהרף עין
דאגה מנין?
מיוחס לאברהם אבן עזרא

קל להגיד "דאגה מנין?", קשה ליישם – אין הרבה אנשים שלא דואגים כלל לעתיד, ורוב אלה שכן הם ילדים… אבל ה"פטנט" לא לדאוג שלא לצורך הוא לעסוק בכל דבר בעיתו, לא להשאיר דברים למחר ו"לנקות שולחן" לעתים קרובות ככל האפשר. גם כשהשולחן לא ריק, אפשר לפחות לסדרו, לצאת מהחדר, לנעול ולדעת שמה שעליו יחכה עד שתחזור לטפל בו – ואז לא לדאוג בגללו. כל דבר במגרה שלו: עכשיו אני עם הילדים, העבודה תחכה; עכשיו אני בעבודה, הילדים יחכו. דאגה תהיה כאשר אחשוב על הילדים בזמן העבודה, או כשאחשוב על העבודה כשאני עם הילדים.

כשמתאמנים בטאי-צ'י, כדאי מאוד רק להתאמן – להשאיר במגרות אחרות את הילדים, העבודה, הבנק והחדשות, ורק להתאמן. זה לא קל בהתחלה, אבל ככל שמתאמנים על זה יותר כך זה נעשה יותר קל גם בתחומים אחרים. לאט לאט הריכוז משתפר.

ברונו המשיך בראיונותיו עם מאסטר ניר לקראת הגשקו. והפעם, איך כדאי להתאמן בגשקו, למה זה בכלל טוב ומה כל תלמיד יכול וצריך לקחת מאימון מיוחד זה.

על מה צריך לשים דגש באימונים בגשקו ?
בגשקו כדאי לעשות את כל מה שלמדנו לעשות, כל תלמיד והחומר שלו. כדאי לעשות את הקאטה באותו הקצב עם כולם, לא לרדת נמוך מדי, לא לעלות גבוה מדי, לזרום עם זה.
זו הזדמנות לעשות 17 קאטות אחת אחרי השנייה … מנסים להגיע לרוויה, לגעת בקיר של ההתנגדות, להמשיך להתאמן אחרי שכבר אין חשק להתאמן.  החלק המעניין, הפאנצ' ליין, הוא להישאר שם ולהמשיך להתאמן גם אחרי 17 הקאטות.
ואז מגיעים לקפיצת הדרך. אחרי 17 קאטות הקושי נעלם. מי שיתמקד ישים לב שמה שהיה לו קשה בבית (עקרון או תנועה) בקאטה נעלם.
וזה משהו שאנחנו לוקחים איתנו גם אחרי הגשקו, קפיצת דרך שהייתה לוקחת לנו חודשים להגיע אליה ללא הגשקו.

אם למדתי רק רבע או חצי קאטה האם יש טעם להגיע לגשקו ?
כמובן. הגשקו הוא אימון רוויה שמוביל לקפיצת דרך. לתלמיד מתחיל שנמצא בעיצומו של לימוד הקאטה הגשקו הוא קפיצת דרך משמעותית מכיוון שהוא מאפשר ללמוד את הקאטה במספר ימים במקום במספר חודשים. זה סוג של רוויה – לעבוד קשה עם הראש ועם האישיות.
הרוויה לתלמיד מתחיל מהווה רעיון אחר מאשר רוויה לתלמיד מתקדם אבל למעשה לכל אחד הרוויה מהווה רעיון אחר. אבל לכולם ההתמדה והמאמץ הנפשי – לעשות עוד קאטה או ללמוד או תנועה – היא אחד הדברים החשובים.

המשך…

ניסן רצלב, מתאמן בטאיקוונדו, כתב על שלבים בדרך לחגורה שחורה, שיכולים – למרות כל ההבדלים בגישה ובשיטה – להיות מעניינים גם בשביל מי שלומד טאי-צ'י. בעצם, גם בשביל מי שלומד לחיות. למרות השימוש במונחים קוריאניים, שווה מאוד לקרוא ולהגיע עד הסוף:

הייתה לי חגורה ירוקה בקרב הראשון שלי מול המאמן הנוכחי שלי. ומאז, במהלך שנתיים וחצי, למדתי המון על עצמי בעקבות הגבולות ששמתי לעצמי. דרך מילה ומעשה, בעל החגורה השחורה הזאת הראה לי איך להשתמש במוחי ככלי נשק – עם הרבה יותר עוצמה מאשר גופי.

המשך…

בספטמבר האחרון התקיים בטאיוואן מפגש בינלאומי ראשון של שיטת צ'ון-נאן, השיטה שאנחנו לומדים. נמרוד רוגוזין כתב על המפגש ועל החוויות בו:

בתאריכים  5-7.09.2008 התקיים בטאיוואן טורניר של שיטת צ'ון נאן מאן פאי, היא-היא השיטה הנלמדת בבית ספרנו. השתתפו בטורניר תלמידם מסניפי השיטה בארצות שונות: טאיוואן, יפן, ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד וכמובן ישראל.
את בית הספר שלנו ייצגו עמיקי סולד ורוני שפירא כשופטים וחוה קנר, דוד שיפר, אבנר גופר וחנוך ברסלר כמתחרים.

המשך…

רותם שחם, במסגרת לימודים, השתתף במשך שנה בקבוצה של נפגעי פוסט-טראומה, בה נפגשים מדי שבוע גברים ונשים הסובלים מהתופעה. בניגוד למה שמקובל לחשוב, פוסט-טראומה פוגעת לא רק בחיילים, אלא גם בנפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה וארועי חיים קשים באופן כללי. לסיכום ההתנסות, הוא כתב עבודה קצרה על חוויותיו ועל השימוש בטאי-צ'י וצ'י קונג ככלי לטיפול בנפגעי פוסט טראומה.

תלמידים רבים שואלים את עצמם מה צריך לעשות בגשקו כדי להפיק את המיטב ממנו. אז כדאי מאד להסתכל בתשובותיו של מאסטר ניר למעלה, ואפשר ללמוד גם מבעלי נסיון רב כמו מדריכי בית הספר. רון וכטל, אחד ממדריכינו הותיקים ביותר כותב על איך ללמוד בגשקו:

כיצד ללמוד טאי-צ'י בגשקו?
לימוד הטאי-צ'י מורכב מהטמעת עקרונות גופניים מיוחדים ושינון רצף תנועות במדויק. כמתרגל/ת אני לומד/ת לשלב בין העקרונות ורצף התנועות. שילוב זה משמעו בעצם גילוי ו"המצאת" הטאי-צ'י אצלי. ההתקדמות בטאי-צ'י תלויה ביכולתי ליצור סינרגיה בין שני התחומים, העקרונות והתנועות. 
עקרונות הטאי-צ'י הם הקרקע עליה צומח ופורח התרגול והמעטפת בתוכה ובאמצעותה אני נע/ה ופועל/ת בזמן התרגול ובשאיפה גם מחוצה לו. התנועות לעצמן פותחו ושוכללו לאורך דורות רבים על-ידי רבי-אומן. ביצוע מדויק ונכון של הרצף כולל בתוכו את "רוח" הטאי-צ'י וא�
� היכולות הלא-רגילות הנבנות מהתרגול.

המשך…

בגשקו הקרוב נעשה בנוסף לטאי צ'י גם שינג אי (פי-צ'ואן) ופה-קואה (יד תשיעית). בסרט הבא, מאסטר ואנג מדבר על לימוד הפה קואה בשיטה.

כאן כמעט מסתיים גליון זה. רגע לפני הסוף, מעט פרטים על הגשקו:
הגשקו יערך בבית ברל, בימים ראשון עד חמישי, 3-7 במאי (היום הראשון למתקדמים בלבד). ההרשמה מתחדשת מיד לאחר חג בפסח.
ניתן ללון במקום, בחדרים של בין 1-4 אנשים (הכל פונקציה של מחיר…) וניתן אף להזמין במקום ארוחות.
ניתן לשלם על הגשקו (אך לא על הלינה) בתשלומים, פרטים במשרד.
פרטים נוספים כולל עלויות, תוכנית האימונים ואחרים, ניתן למצוא כאן.

אנא, תרמו לחדשון! אם יש לכם מאמרים, רשימות, הגיגים, שירים או ציורים המתאימים לחדשון, נשמח להוסיפם. אנא שלחו אלינו! כתובת המייל שלנו נמצאת בתחתית החדשון, ותרומות יתקבלו בברכה.
נהניתם? שלחו לחבריכם. יש לכם הערות, הארות, תיקוני טעויות והצעות? נשמח לקבלם למייל. לא נהניתם? עמכם הסליחה, ואנא השתמשו בקישור בתחתית הדף להסרה מרשימת התפוצה.

בברכת "שנתרכך ונזרום",
צוות המגזין