מי ישמור על השומרים

שאלות של חמש בבוקר…

טבח סרברניצה נעשה תחת מבטם של כוחות או"ם שהופקדו על בטחונם של הנרצחים.
בכלא יריחו הוצבו כוחות ביטחון בריטים שתפקידם היה למנוע את בריחתם של רוצחי רחבעם זאבי.
במעבר הגבול ברפיח הוצבו גם כוחות אירופיים, שהיו אמורים למנוע הברחות.
את הוראת נאצר לכוח האו"ם לצאת מסיני, לפני מלחמת ששת הימים, באמת צריך להזכיר?

עכשיו מציעים שוב כוח רב לאומי, בינלאומי, משהו, בעזה.
איזה כוח חיצוני יהיה מוכן להיכנס לקרב יריות בין צהל וחמאס כדי לעצור אותו?
מדוע בצפון אירלנד לא היה צורך בכוח חיצוני להשכנת השלום?

כאמור, שאלות של חמש בבוקר, אחרי שהקטנה נכנסת למיטה שלנו, מבקשת "חלבי" ומתחילה בסקירה בטחונית:
"מחר אני לא הולכת לגן. כי יש מלחמה. נופלים טילים. אז אני לא הולכת לגן."

ואני, רגע לפני היציאה לעבודה, חושב מי ישמור על השומרים, שישמרו עליה…

 

ובלי שום קשר – אחרי שכרגע ראיתי את זה: ישראל צריכה לעבוד הרבה יותר ברצינות על הסברת הסיבות למלחמה, בזירה הבינלאומית. הרבה, הרבה יותר ברצינות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ימימה  On 16 בינואר 2009 at 9:12

    שאבטחו את חטיפת שלושת החיילים בצפון?

    ומשהו מההיסטוריה המשפחתית שלי – הבריטים שאבטחו את שיירת הדסה שהותקפה.

    שאלות טובות שאלת.

    אהבתי

  • יוסי  On 16 בינואר 2009 at 18:34

    אולי כאן תמצא תשובה:

    http://www.notes.co.il/dar/51832.asp

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 17 בינואר 2009 at 8:51

    נראה כאילו שתי הסיבות שנתת הן "למען מראית עין".

    גם זה חשוב, אבל זה לא עונה על השאלה הבסיסית שלי – מי יוודא שהזרים שיופקדו על בטחוננו באמת יעשו את עבודתם, ויותר חשוב – מי יקבע מתי נכשלו במשימתם במידה מספיק גדולה בשביל להצדיק התערבות צבאית ישראלית.

    אהבתי

  • יוסי  On 17 בינואר 2009 at 9:49

    דוד,
    הרצון שלך לסדר עולמי ברור ומובן, אבל החיים לא ממש בנויים על פי המודל שאתה משתוקק לו.

    הרי הייתי יכול להמשיך את השאלות שלך ולשאול, מי יוודא שאלה שאמורים לוודא יעשו את עבודתם נאמנה? או מי יקבע שאלה שאמורים לקבוע אכן קבעו נאמנה את מה שקבעו? והרי אין לדבר סוף.

    גם בחיי היום יום כשאתה עושה עיסקה עם מישהו ואתה אמור לשלם לו עבור שרות שהוא אמור לתת לך, ואתה סבור שהשרות לא ניתן לך במלואו או בחלקו, אתה עוצר את התשלום. ובכן, מי קובע שהשרות הזה אכן לא ניתן לך? הולכים לבית המשפט והוא קובע – בדיעבד – מה קרה ומה לא קרה ומי הוא זה שהפר את ההסכם.

    גם במסגרת היחסים הבינלאומיים ישנם בתי משפט בינלאומיים, אבל הם מאד לא יעילים בלשון המעטה.

    ולענייננו, אם ישראל תהיה סבורה שמתקיימות הברחות, היא תפעל כפי שתמצא לנכון (ואני מניח שהיא גם תראה לעולם הוכחות לקיומן של ההברחות הללו).

    ואם יחשוב מישהו שישראל פעלה שלא כדין, או מבלי שבאמת התקיימו הברחות, יתקיימו מן הסתם דיונים במוסדות בינלאומיים (נניח במועצת הביטחון של האו"מ), ושם יחליט מה שיחליטו – כפוף לזכויות וטו של המעצמות וכו' וכו'.

    ובאחת – החיים הם ג'ונגל (במובן הרע של המילה ג'ונגל), וצריך איכשהו לשרוד בהם.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 17 בינואר 2009 at 13:52

    הרצון שלי לסדר עולמי כבר מזמן נקבר תחת הררי ריאליזם. מאותו ריאליזם נובעות השאלות שלי.

    אני מבין את הצורך במראית עין, ואת הצורך להעמיד פנים שעושים הסכמים שבאמת מאמינים להם; זה טוב, כל עוד מובן וברור לכולם שזו העמדת פנים. שלא יהיה מצב שיירו עלינו שוב, ואנחנו נגיד "זה לא מייצג את ממשלת החמאס האמיתית, הרי יש לנו הסכם איתם".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: