לא היו צריכים לבטל את הלימודים במכללת ספיר!

האמבולנסים עקפו אותי ביללות-סירנה ממש בכניסה למכללה, והבנתי שקרה משהו; אילו היה מישהו מקבל התקף לב או משהו דומה, היה מגיע רק אמבולנס אחד. בזמן שחניתי ראיתי סטודנטים בורחים – אין לי מילה אחרת לזה – למכוניותיהם. ואני נכנס פנימה. בשער שאלתי מה קרה, ואמרו לי שהיתה נפילה בתוך שטח המכללה, ויש פצועים ו/או הרוגים. מיד טלפנתי הביתה להודיע שאני בסדר; בזמן שדיברתי עם אשתי היתה שוב אזעקת "צבע אדום" ויחד עם המאבטח – שעוד לא הספיק לפתוח את התיק שלי – רצנו למיגונית. אחרי 20 שניות לא שמענו פיצוץ, ומאנשים מסביב שמעתי שאולי מבטלים את הלימודים להיום. הלכתי למזכירות בית הספר להנדסאים, שם השמועה אושרה.

סוגרים את המכללה, שולחים את כל הסטודנטים והמרצים הביתה, תקבלו הודעה ב-SMS לגבי הביטול (עד עכשיו לא קיבלתי SMS על הביטול) ולגבי המשך הלימודים.

לא התווכחתי; המזכירה היא לא זו שמקבלת החלטות ולא ראיתי טעם להלחיץ אותה יותר. בדרך החוצה פגשתי עוד שנים מהכיתה שלי, סיפרתי להם ויחד כעסנו.

מדוע ביטלו את הלימודים? הגענו מרחוק כדי ללמוד. שילמנו לא מעט כסף בשביל ללמוד. ידענו לאן אנחנו מגיעים, היו לנו כבר לא מעט הקפצות בזמן שיעורים (וגם בזמן מבחנים), ולא הפסקנו לבוא. מדוע ביטלו את הלימודים?

תנחומי למשפחת ההרוג; באנוכיותי, אני מקווה שלא הכרתי אותו, אבל לו כבר לא ניתן לעזור. הפצועים – גם הפצועים פיזית וגם נפגעי החרדה – קיבלו, אני מניח, את הטיפול הטוב ביותר שניתן היה לתת. את הנזקים הפיזיים יתקנו אלה שזה תפקידם (לא ראיתי את מקום הפיצוץ אבל אמרו שזה היה מגרש חניה, כך שהנזק הפיזי כנראה לא גדול – אבל זה לא משנה. מתקנים). והמכללה צריכה להמשיך לעבוד, ללמד. זו התגובה הראויה ביותר למה שקרה.

בזמן הבליץ באנגליה, הבריטים פינו את הילדים והחולים מלונדון אבל המשיכו לחיות בה. לא רק לחיות פיזית – אם היו אזעקות בזמן הצגות תיאטרון, השחקנים היו מודיעים שמי שרוצה יכול לצאת, אבל אנחנו ממשיכים בהצגה. השחקנים המשיכו להציג, ורוב הקהל נשאר. זו היתה התרסה כנגד האויב: לא תפחיד אותנו, לא תגרום לנו להפסיק להיות בני תרבות.

מדוע ביטלו את הלימודים בספיר היום?

אני מניח שלראשי המכללה היו גם שיקולים שאני לא יודע; אולי היו הנחיות מפיקוד העורף או משהו אחר (למרות שברדיו, עשר דקות אחרי, אמר ראש משטרת מרחב לכיש שאין בעיה להמשיך ללמוד במכללה). בתור סטודנט שהיה צריך להתחיל ללמוד ב-16:45 ונשלח הביתה, זה מרגיז אותי.

לדעתי, כסטודנט במכללה, היו צריכים להודיע לסטודנטים שמי שרוצה ללכת הביתה שילך, שמי שרוצה סיוע פסיכולוגי יכול לפנות לכתובת המתאימה (וראוי שתהיה כתובת כזו במכללה) והלימודים ממשיכים.

זה מה שהמכללה עושה – ללמד; זה מה שהאויב רוצה שהמכללה תפסיק לעשות. למה לשחק לידי האויב? דוקא כשמנסים להפחיד אותי, לזרוק אותי ממקומי, נראה לי שצריך – אפילו אם רק בתור "דוקא" – להישאר במקום ולהמשיך ללמד וללמוד.

זה מה שהייתי מצפה לשמוע מראשי המכללה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית  On 27 בפברואר 2008 at 21:25

    שאולמרט וכל ממשלת החבובות שלו יעברו לגור בעוטף עזה, ככה סתם, לכמה חודשים.

    להראות שאכפת להם, שהם קשובים שהם במקרה חלק ממה שקורה כאן.

    אהבתי

  • אסתי  On 27 בפברואר 2008 at 21:31

    מחר יש לימודים כרגיל
    ובהחלט הגיוני ביותר לבטל את המשך הלימודים ליום הזה. נראה לך שמישהו מסוגל להתרכז וללמוד ביום כזה
    ואם יהיו עוד נפילות בשטח המכללה? ועדו הרגים?
    במה תורמת עמידתנו הגאה לצורך העניין?
    וכמה שעות כבר נשארו?
    הפגיעה היתה בשעה חמש

    בקיצור אני בהחלט לא מסכימה איתך לגבי המשך הלימודים היום.
    היום
    לא מדברת על מחר וכו'

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 27 בפברואר 2008 at 22:07

    אני לא אוהב שמנסים להפחיד אותי; טרור בנוי על פחד, ומי שמשגר קסאמים עושה טרור. אני לא רואה שום סיבה לשחק לידיו.

    האם מישהו מסוגל להתרכז וללמוד? כן, אני ועוד אנשים שהגיעו ללמוד בדיוק באותה השעה. יש מקלטים, יש מרחבים מוגנים, פיקוד העורף הרשה ללמד במכללה וכל עוד לא שינה את הוראותיו אין סיבה לא לקיים לימודים.

    הנקודה הבסיסית היא שקסאמים יכולים ליפול במכללה – ובשדרות, ובכל הסביבה – כל רגע ורגע. אז נסגור את המכללה? נפנה את שדרות? אם נעשה את זה, חמאס ניצח. אם הוחלט לקיים לימודים במכללה בכל יום רגיל, צריך לקיימם גם ביום כזה.

    אולי אפילו דוקא ביום כזה.
    יש הרבה מה ללמוד מתגובת הבריטים לבליץ.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 27 בפברואר 2008 at 22:22

    כשוייצמן היה נשיא והיו קטיושות בצפון, הוא נסע לישון במקלט בקרית שמונה.
    אולמרט ביפן.

    אהבתי

  • אסתי  On 27 בפברואר 2008 at 22:55

    אני מלמדת שם כבר עשר שנים.
    עוד לפני שהתחילו הקסאמים
    נראה לי קצת מיותר ללמד אותי ציונות או לספר לי אם זה מפחיד או לא
    ואני אומרת לך שעמידה זקופה קצת מיותרת ביום כזה.
    לא עושה רושם על אף אחד ובזבזני באופן פושע.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 27 בפברואר 2008 at 23:31

    שוב: דוקא ביום כזה.
    לא עושה רושם על אף אחד? דוקא כן, לשני הכיוונים. טרור בנוי על עשיית רושם.
    לפלסטינים יש "צומוד", היצמדות לאדמה; תהרוס לפלסטיני את הבית הוא יבנה חדש, תהרוס גם אותו יגור באותו המקום באוהל. לא יעזוב עד שלא תהיה לו שום ברירה אחרת.

    בזבזני? אז למה לא מפנים את שדרות כולה?

    אני לא בא ללמד איש על ציונות.
    אני סטודנט שרוצה ללמוד.
    בחרתי ב"ספיר" בגלל השם הטוב בתחום, בגלל הקרבה למקום מגורי ובגלל שהתרשמתי ביום הפתוח, לא בגלל הקרבה לשדרות ולא בגלל הקסאמים; גם על המלגה שמעתי רק אחרי שכבר נרשמתי.
    ומרגיז אותי כשמפסיקים לי את הלימודים.

    די ברור לי שלא תסכימי אתי, אבל זו דעתי: דוקא ביום בו נהרג סטודנט בתוך המכללה בפעולת טרור, דוקא ביום הזה צריך להמשיך ללמוד.

    אהבתי

  • קסאם משוטט  On 28 בפברואר 2008 at 11:50

    לא הכל שחור. אולי בפעם הבאה כשאני אגיע המרצה ההוא לקולנוע יעמוד זקוף? אני בטוח שכולם (טוב, חוץ ממך) ישמחו.

    אהבתי

  • ימית23  On 28 בפברואר 2008 at 17:56

    ראשית שלום, הרבה זמן שלא…

    הפעם אני לא מסכימה איתך, אבל לא מהטעמים שהועלו בדיון.

    בניגוד להתקפות קסאמים קודמות, ובניגוד לפגיעות ישירות קודמות, בפגיעה זו היה הרוג.
    בביטול הלימודים ביום עצמו יש התייחסות לעניין הזה.
    יש אמירה של כבוד לחיי האדם שאבדו, יש אמירה שאנו לא ממשיכים את שגרת חיינו בהתעלמות מוחלטת מזה. אלא אנחנו עוצרים ומתבוננים על כך שסטודנט, קולגה ללימודים, איבד את חייו, בגלל הבחירה ללמוד דווקא במכללה הזו, דווקא במקום הזה.
    בגלל הקסאמים, למרות הקסאמים, או בלי קשר אליהם. זה בכלל לא משנה.
    אם הוא היה לומד בכל מכללה אחרת לא היה פוגע בו הקסאם, כי היום רק ספיר מופגזת בצורה הזאת.

    ומתוך כבוד לכך, לדעתי, יש מקום להפסיק את הלימודים.
    ליום אחד. עצירה קטנה. לתת הזדמנות להתבוננות ולהתייחסות, ולמחרת לקום ליום חדש, עם מקום להתייחד, לקבור, לזכור – ולהמשיך הלאה.

    בנימה האישית של הסטודנטים במכללה, יש רבים שיהיה להם קשה להמשיך ללמוד במקום שמת בו אדם, ואחרים שזה מעלה בהם את המחשבות על כך שבאותה שרירותיות זה יכול היה להיות הם.
    וגם בשביל זה יש מקום לעצירה החד-יומית הזו.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 28 בפברואר 2008 at 18:08

    ובפעם הבאה? ובזו שאחריה?
    כן, יהיו פעמים באות. דבר אחד שלמדנו בצפון – זה לא ייגמר כל עוד לאויב יש אפשרות טכנית לירות. אולי יהיו הפסקות בירי, אבל מלחמת ההתשה תמשיך.

    ודוקא מול מלחמת התשה, חשוב שלא להיות מותשים.
    בכוונה הבאתי את דוגמאת הבריטים והבליץ. כשהיו פיגועים ברכבת התחתית בלונדון, העיר המשיכה לתפקד; קור הרוח האנגלי המפורסם, זה שאנחנו כל כך אוהבים לצחוק עליו, יכול בהחלט ללמד אותנו משהו.

    אני לא אומר לא לתת כבוד למת, להיפך – אני חושב שהכבוד הגדול ביותר שאפשר לתת לו הוא בכך שלא ניתן להפוך את מותו לניצחון של רוצחיו.

    אני רוצה להדגיש את זה: חמאס מנהל נגדנו מלחמת התשה והפחדה. כל צעד שלנו חייב להביא בחשבון את המלחמה הזו ואת הצורך לא לוותר בה, גם ברמה האישית וגם ברמה של מערכות אזרחיות. אם לסגור ליום אחד את ספיר, למה לא את שדרות? אה, כי אי-אפשר לסגור עיר, נכון? היא צריכה להמשיך לתפקד, יש משק מל"ח, מרפאות, שירותים לשעת חירום… ולמה שדוקא המכללה תיסגר?

    הדבר הכי חשוב לעשות מול מלחמת טרור והתשה, הוא להראות לאויב שאנחנו לא מותשים ולא מפחדים – ושאפילו אם כן מפחדים וכן מותשים, ***עדיין ממשיכים לתפקד***.
    למרות הכל.

    זו דעתי.
    ומחר, בשמונה וחצי בבוקר, אני שם.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 28 בפברואר 2008 at 19:25

    קיבלתי הודעה שגם מחר אין לימודים.
    ומה יהיה ביום ראשון?
    – יודיעו לנו.

    את תל-אביב וירושלים לא סגרו אחרי פיגועים עם עשרות נפגעים.
    את שדרות ואשקלון גם לא סוגרים.

    למה סוגרים את ספיר?

    אהבתי

  • סטודנט חופשי  On 29 בפברואר 2008 at 2:27

    אני באופן אישי לא יכולתי להמשיך ללמוד באותו יום, מה לעשות ? תקרא לי אומו, נמושה, נקניק ואולי אתה צודק. אני מצטער שאני לא גבר גבר כמוך. אולי אם אני ילמד קצת אמנויות לחימה אני ירגיש אמיץ יותר מול הקאסם, ניתן לו איזה היינשודן כשהוא יפול מלמעלה. איזה גבר אתה אחי. גבר.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 29 בפברואר 2008 at 8:35

    אתה אולי לא, רבים כן.
    באותו ערב פגשתי שנים מבני כיתתי שכעסו על ביטול הלימודים; אתמול בערב דיברתי עם אדם נוסף שהסכים אתי על כך.

    אתה יכול לקרוא לעצמך איך שאתה רוצה, העובדה הפשוטה היא שאנחנו נכנעים לחמאס בכל פעם שמבטלים לימודים – וראה, גם היום – יום ו' – אין לימודים, למרות שבמהלך יום ה' לא נהרג איש.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 29 בפברואר 2008 at 12:35

    אני קורא את התגובות, כאן, במייל ובמקומות אחרים, ונראה לי שחשוב להביא כאן את דבריו של דר. גיא בכור על האסטרטגיה האיראנית, שהחמאס שואב ממנה הרבה:
    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=319&mark=שיעים

    אנחנו מתייחסים לקסאם/קטיושות/ כאל משהו שאפשר לחסל אותו, אם רק (מהימין) ניתן לצהל לנצח, או (משמאל) נשב לדבר עם המשגרים ונגיע לשלום אמת.

    אני חושב שלא יהיה שלום אמת ולא ניתן לחסל את הקסאם. לא יהיה שלום אמת כי התנאים שחמאס/ חיזבאללה מעמידים אינם אפשריים לישראל, ולא ניתן לחסל את הקסאם/קטיושה כי צבא סדיר לא יכול לנצח ארגון גרילה/טרור, אלא ע"י השארת אדמה חרוכה בשטח – ואת זה ישראל לא יכולה לעשות.

    המסקנה היא שנצטרך ללמוד לחיות עם הטילים האלה, ויגיע יום שהם ייפלו גם במרכז הארץ.

    אני רוצה להדגיש את הנקודה הזו: אין לנו ברירה אלא ללמוד לחיות עם הקסאם, ומה שאתמול למדו בשדרות והיום לומדים באשקלון, מחר יצטרכו ללמוד בירושלים ותל-אביב, כי הרקטות קצרות הטווח יגיעו גם לגדה המערבית.

    מה נעשה אז?
    נסגור את המדינה?
    בכך ניתן לחמאס/חיזבאללה לנצח.
    את זה אסור לעשות.
    אנחנו חייבים להמשיך לחיות.
    נכון שצריך לדרוש מהממשלה פעולה יותר נמרצת – אבל זה לא רק תקיפה קרקעית בעזה, זה גם מיגון לבתים פרטיים, לבתי-ספר ולגנים, הקלות במסים לעסקים ולבודדים ושאר ענייני סיוע כלכלי; זה גם אומר מרכזי סיעוד פסיכולוגי למי שצריך (וזה כמעט כולם); וזה גם אומר שהממשלה צריכה להראות יותר נוכחות באזור. הייתי שמח אם אולמרט, לבני וברק היו מקיימים את פגישותיהם עם מכובדים מחו"ל בשדרות במקום בירושלים; זה היה נותן לאורחים הבנה אחרת של המצב ולמארחים עמדת-כוח טובה יותר לדיון.

    אבל מעל לכל, צריך להמשיך לחיות. אסור לתת לאויב תחושה שהוא מצליח במלחמתו נגדנו. וזה אומר שלמרות כל הכאב, צריך לנשוך שפתיים ולהמשיך בחיים.

    וגם בלימודים.
    זו דעתי.

    אהבתי

  • מיכל הלב  On 29 בפברואר 2008 at 15:55

    הממשלה תממן מיגון לבתים פרטיים? הממשלה תקל במסים? תיתן סיעוד פסיכולוגי למי שצריך (וזה אכן, כמעט כולם)? ואלו מכובדים יגיעו לשדרות? אתמול ניסו להגיע כמה, בחדשות הראו איך את כל אחד מהם עצרה הכרזה על צבע אדום, וכל המכובדים ברחו כל עוד נפשם בם למקלט הקרוב. נראה לך שהם ימשיכו לבוא?
    לממשלה אין תקציב להכניס תרופות מצילות חיים לסל הבריאות, אין לה תקציב לחינוך מינימלי נורמאלי בימים רגילים, השביתה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, שהסתיימה רק לא מזמן, המחישה אולי עד כמה המצב קשה. אז אני לא כל כך אופטימית כמוך, לא חושבת שמישהו יבוא לתת עזרה אמיתית. וזה לא קורה כי חמאס או חיזבאללה ניצחו, זה קורה כי המלחמה ניצחה.
    אז צריך ללמוד לחיות עם הטילים, אבל זה לא אומר שאפשר או צריך להשלים עם המצב. ולהמשיך כרגיל, זה בעיני להשלים עם המצב.(את השאר כתבתי בפורום)
    מאחלת לך ולכולם שבת שקטה, שליווה ויפה. זו לא העונה של הפריחה אצלכם?

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 29 בפברואר 2008 at 17:06

    כבר הרבה זמן לא קראו לי "אופטימי"…
    לממשלה *יש* תקציב להכניס תרופות מצילות חיים לסל הבריאות; את 2007 סיימנו עם עודף תקציבי (כלומר כסף שהממשלה אישרה להוציא בתקציב, אבל בפועל לא הוציאה) שהיה יכול לשלם את סל התרופות, את המשכורות שדרשו המורים, וגם חלק לא קטן ממיגון עוטף עזה: http://tal.wolfson.co.il/?p=18

    רק שהממשלה – שצריך פשוט להחליף – לא עושה את עבודתה. כל מה שכתבת על מנהיגות המדינה נכון, לצערי הרב מאוד; כתבתי מה שהייתי רוצה לראות, איך מנהיגות המדינה *צריכה* להתנהג, לא איך היא מתנהגת בפועל.

    וכן, זו (תחילת) עונת הפריחה; אני אהיה מחר בפארק אשכול, יחד עם הקרקס הכפרי של אחי http://kafry.co.il/ באירוע של רשות שמורות הטבע והגנים. מומלץ בחום לכולם, וגם רחוק מהקסאם…

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 14 במרץ 2008 at 17:52

    הסבר נוסף על רשימה זו, כאן:
    http://www.notes.co.il/kafri/41897.asp

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: