שיר לבתי, סיפור לחורף ועוד טיפות

כתבתי לפני זמן מה על המשוררים לתינוקות ואף הבאתי דוגמית, פרי כשרונה של אשתי. במלאת שנה חודש וקצת לקטנה, הנה תרומתי לנושא; לשיר לפי הסימפוניה התשיעית של בטהובן (אודה לשמחה):

נועה לי-אור שובבונת
ואני אותה אוהב
היא עושה שטויות בקצב
מקפיצה לי את הלב
היא עושה שטויות בקצב
מחייכת ופתאום
אי-אפשר לכעוס עליה
היא עושה לי את היום
🙂

סיפור לחורף:
את הסיפור הבא שמעתי לפני שנים, בתכנית אירוח כלשהי עם רבקה מיכאלי; אני סומך על זכרוני בדרך-כלל, אבל אם יש טעויות הן כמובן שלי בלבד. 

מיכאלי שאלה את אחד האחים גוברין – איתי או נמרוד, כבר לא זוכר  – שחזר אז משנה של לימודי נינג'יצו ביפן, בשביל מה לומדים נינג'יצו והוא ענה שלומדים פשוט בשביל ללמוד, והביא דוגמא: הדוג'ו בו למד, אצל ראש השיטה מסאאקי האצומי, היה בצפון יפן, באזור הררי, ובחורף היה יורד שלג; היפנים, כמו היפנים, היו פותחים את חלונות הדוג'ו בזמן האימון, בכל מזג אויר. על הסקה ודאי שלא היה על מה לדבר. כל התלמידים בדוג'ו דאגו להתלבש בהתאם, עם שלוש שכבות של סוודרים מתחת ל"גי" (בגד האימונים) – חוץ מגרמני אחד, שהיה מגיע רק עם גופיה מתחת לגי.

כמובן שתוך זמן קצר הוא קיבל דלקת ריאות ואושפז לשלושה שבועות בבית חולים, אבל כשהחלים חזר להתאמן.
ביום בו הוא חזר, המורה התחיל בשיעור כרגיל, עד ששם לב שהגרמני שוב עם גופיה בלבד מתחת לגי. המורה עצר את השיעור, קרא לתלמיד ושאל אותו למה לא שם על עצמו בגדים יותר חמים.

הגרמני ענה, שהוא רוצה להתחשל ולהתחזק, כדי שיצליח לקבל חגורה שחורה.

המורה הוציא חגורה שחורה מהארון, נתן לו ואמר: עכשיו לך להתלבש.

שתי טיפות קצרות:
יצחק ליפשיץ, רב ומורה לאייקידו, כתב על קונפליקטים הקשורים ליהדות באימון אייקידו
זאב ארליך, מורה לאייקידו, כתב על משמעות המושג "בודו"

תהנו 🙂

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • זאב ארליך  On 16 בנובמבר 2007 at 10:20

    אני מקווה שלגרמני היה ביטוח נוסעים ותודה על הקישורים למאמרים 🙂
    שלח לי קסטה (קלטת בעברית מודרנית מקולקלת) כאשר תסיים לחבר מספיק שירים לאלבום.

    אהבתי

  • Rogatka  On 24 בנובמבר 2007 at 17:43

    אם אתם מחפשים שידוך,
    הוא ייוולד בימים הקרובים 🙂

    הסיפור מאוד יפה.

    נזכרתי בך לפני כמה ימים, כשקיבלנו מכתב לראשונה בחיינו, המזמין אותנו לשלם את האגרה.
    יימח שמם.

    חורף טוב!

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 24 בנובמבר 2007 at 19:31

    שלח קורות חיים בשלושה העתקים וחכה בתור 🙂

    לגבי האגרה, לא נותר לי אלא לקוות שכמוני, אין לך טלויזיה בבית. הזמן אותם לקפה ועוגה לצורך הוכחה, והחתם אותם על אישור שאין להם מה לדרוש ממך.

    בהצלחה!

    אהבתי

  • Rogatka  On 25 בנובמבר 2007 at 21:15

    לא הצלחתי להנהיג את הנוהג הנהדר של היעדר-טלוויזיה אצלנו בבית.
    לכן אני לא יכול לאמץ את טקטיקת הקפה-ועוגה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: