אלוהי החתול, הכלב, והאדם

אומר הכלב:
ראו את האדם: נותן לי בית, חימום בחורף, קירור בקיץ, אוכל, שתיה, טיפול רפואי, מלטף אותי, משחק איתי…
והוא לא חייב לעשות את כל זה, הוא עושה זאת מרצונו, בשבילי!
מסקנה: הוא חייב להיות אלוהים.

אומר החתול:
ראו את האדם: נותן לי בית, חימום בחורף, קירור בקיץ, אוכל, שתיה, טיפול רפואי, מלטף אותי, משחק איתי…
והוא לא חייב לעשות את כל זה, הוא עושה זאת מרצונו, בשבילי!
מסקנה: אני חייב להיות אלוהים.

בדיון על אמונה (לא יש/אין אלוהים, אלא האם מאמינים באלוהים), מישהו ביקש שאלוהים "יעזוב אותנו וילך למקום אחר", אחרי שהזכיר את השואה. בתגובה הבאתי את הסיפור שלמעלה (שאינני יודע את מקורו), לא כבדיחה אלא כדוגמא לשניים שמסתכלים על אותה המציאות משתי נקודות השקפה שונות, שניהם מגיעים לשתי מסקנות הגיוניות שונות, ושניהם טועים.

כלב וחתול יכולים לחשוב מה שהם רוצים, אבל לא סביר שהם יבינו למה מוכרים את הגורים שלהם ואותם, ובטח שלא למה מסרסים/מעקרים אותם.

יש הרבה הסברים למה אלוהים הרשה שתהיה שואה, ויש גם רבנים שאומרים בגלוי שאולי אין תשובה, או שאין אדם שיכול להבין את התשובה. אני לא יודע, קטונתי.

אבל אם יש אלוהים, ההבדל בינו לבינינו גדול בהרבה מההבדל בינינו לבין כלבים וחתולים; מי שרוצה שאלוהים "יעזוב אותנו בשקט", כדאי שיסתכל פעם על כלבים נטושים שמחפשים בית. הסיכוי שלנו להבין למה אלוהים עושה דברים כמו צונאמי, הוריקן, רעידת אדמה או מגיפה (שלהבדיל מהשואה, אינם מעשה ידי אדם), קטן מהסיכוי של כלב להבין למה סירסו אותו או זרקו אותו לרחוב.

כן, אני יודע שזו השוואה מרגיזה.
זו אחת הסיבות שאני מתלבט…

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מני  On 19 ביוני 2006 at 18:59

    באמת שאף פעם לא הבנתי למה זה מענין מישהו. יש אלוהים, אין אלוהים, במילא אי אפשר למצוא הסברים או הוכחות לשום דבר, אז למה לחפש?
    (ואם לחפש, למה זה יותר רוחני מלהשקיע בבורסה?)

    אהבתי

  • תוהה  On 19 ביוני 2006 at 23:00

    מה ? אלוהים חייב למישהו משהו ??? יש למישהו חוזה איתו ויכול להתלונן על הפרת חוזה ???

    אהבתי

  • ניר  On 20 ביוני 2006 at 11:19

    היכולת של החתול לשים את עצמו במרכז בלי היסוס ובלי ייסורי מצפון היא זו שמקסימה כל כך. בניגוד למה שחושבים, זה לא מונע ממנו להיקשר לבעלים, לאהוב, ולהזדקק לאהבה ותשומת לב.
    כן, אני יודע שהדיון הוא על אלוהים, אבל את אלוהים אי אפשר ללטף או לשמוע מגרגר בהנאה…

    אהבתי

  • קלרה  On 20 ביוני 2006 at 17:12

    זה שלא פחדת לשים את השואה עם חתולים וכלבים באותו פוסט.
    שותפה לתהיותיך בנוגע לאלוהות, למי מה נותנת הודאות שיש או שאין, וכמה, אם בכלל, הדיון שלנו יכול להיחשב "רציני" כשאנחנו מדברים על משהו שלטענתנו גדול ונפרד מאיתנו
    אני יודעת שבתור האלוהים של הכלבים שלי, אני לפעמים מרגישה צורך לבקש סליחה על היותי בלתי מושלמת בטיפול ואני לוקחת אחריות אם עשיתי מעשים שלא במזיד אשר התבטאו בסופו של דבר כ-עוול.
    לא אמרתי דבר, אבל מה כבר אפשר לומר?

    אהבתי

  • סתם אחד תוהה  On 21 ביוני 2006 at 13:50

    איך אתה יודע מה חושב חתול? מה חושב כלב?
    ברגע שאתה נותן דוגמה "הגיונית" שבבסיסה אינה כזו, אתה חוטא בדמגוגיה. אתה מאניש את החתול והכלב על פי תכונות שאתה (!!) החלטת שיש להם, ומכאן מסיק מה הם חושבים. כל מה שהדוגמה מראה היא מה האדם חושב שהכלב או החתול היה חושב. הדוגמה בעצם מדברת על כך ששני אנשים שונים יראו את אותה מציאות אוביקטיבית בעיניים סוביקטיביות שונות. עזוב את הכלבים והחתולים בשקט.

    מאיליו ברור שכל מסקנה מן הדיון שהעלית בקשר לאלוהים היא אינה רצינית.

    בקשר לנקודה שהעלית על כלבים וחתולים, ויחס האדם אליהם- מה הם חושבים על סירוס וכיו"ב, שוב- אתה מכניס להם מילים של אדם לפה. זו שוב דמגוגיה.

    אני רק אדם, ולכן אני יכול להצטער על מה שהאדם עושה בעולם. כולל לכלבים וחתולים. בעיני, הסירוס הוא בלתי נסבל. בעיני אלוהים הוא ככה וככה.

    אע"פ שאני נזר הבריאה, אני מספיק צנוע כדי להודות שאיני יודע מה הכלב או החתול חושבים. כל שכן אלוהים….

    אהבתי

  • סתם אחד תוהה  On 21 ביוני 2006 at 13:56

    תיקון קטן:

    בעיני, אלוהים הוא ככה וככה….

    במובן זה שבראייתי הצרה כאדם, יש לאלוהים תכונות שונות ומשונות- ראה למשל התנ"ך המיתולוגיות השונות וכו,

    לא(!!) לקרוא את המשפט כמו שהוא מפוסק בתגובה הראשונה.

    אהבתי

  • סתם אחד תוהה  On 21 ביוני 2006 at 13:58

    המשפט "בעיני אלוהים הוא ככה וככה" צריך להקרא: בעיני, אלוהים הוא ככה וככה…

    כלומר שהאדם מאניש את אלוהים.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 21 ביוני 2006 at 17:23

    מני, תוהה,
    אתם צודקים, אבל זה הבלוג שלי.

    ניר,
    אין מלים.

    קלרה,
    תודה 🙂

    לשאר,
    סליחה שאני לא מגיב לקטנוניות.

    אהבתי

  • סתם אחד תוהה  On 21 ביוני 2006 at 18:59

    נו…
    לא התכוונתי לפגוע בך. איתך הסליחה.

    אני מניח שהסגנון החד למדי שלי גרם לתגובה מתגוננת מצידך, שלא ממש ענתה לטיעון שהעלתי.

    אינני חוזר בי, אך כן מתנצל על הסגנון.

    אגב, התגובה השלישית שלי נשלחה כי חשבתי שהשניה לא נשלחה, והיא בעצם חזרה על השניה.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 22 ביוני 2006 at 7:33

    באמת לא הבנת שסיפור הכלב והחתול הוא משל?
    סיפור,לא בהכרח אמיתי, שמנסה להדגים נקודה?

    אתן לך להנות מחמת הספק, אבל לא יותר מזה.

    קטנוניות זה להתייחס לסיפור על החתול והכלב כאילו מישהו מתכוון אליו ברצינות. קטנוניות זה לבנות את המשך הטיעון שלך על ההנחה הזו.

    הרשימה אינה על זכויות בע"ח, אלא יכולתו של האדם להבין את יחס אלוהים לאדם.

    אהבתי

  • סתם אחד תוהה  On 22 ביוני 2006 at 9:31

    טוב…

    קראתי היום את הפוסט פעם נוספת. אני חוזר בי מכל דברי ומבקש שתקבל את התנצלותי הגורפת.

    זה באמת מעניין איך מסתכלים על אותה מציאות אוביקטיבית ביום א' וביום ב' ורואים שני דברים שונים. כאילו ראו את המציאות שני אנשים שונים.

    קצת מזכיר את הסיפור על החתול והכלב שממנו התחיל כל העניין. אע"פ שידעתי שזה משל, כשהתישבתי לקרוא הייתי מוטרד וחסר סבלנות, והשיטוט באינטרנט היה בעצם בריחה ממה שמפריע. היום יש לי קצת יותר זמן והכל נראה אחרת.

    לקח לחיים…

    אהבתי

  • סֵג-אַן  On 23 ביוני 2006 at 3:48

    בוא, אני אחזיר לך בסיפור 🙂
    יש לנו מנקה שמגיעה כל יום רביעי. אני גר אצל ההורים שלי :\ היא מתחילה לנקות את הקומה התחתונה כשאני יושן בעליונה.
    בסביבות תשע אני מתעורר ללכת לעבודה. אני מתרחץ, מצחצח שיניים ויורד באיטיות במדרגות כדי לאכול משהו לפני היציאה. כשאני מכין תה או שוקו ומורח משהו על הלחם חנה מדברת בלי הפסקה. פעם הייתי משוחח איתה קצת.. כשלא הייתה לי עבודה קבועה אפילו הייתי ממש מדבר איתה שיחה באורך מלא.. אבל בחודשים האחרונים אני ממש לא מוציא מילה חוץ מה'היי, מה שלומך?' הסימלי. למה? כי לא צריך! היא מדברת בכל מקרה.. היא לא צריכה אותי. היא מאותם אנשים שאני רואה לפעמים באוטובוס, שצריכים לדבר כדי להרגיש ביטחון. כל דיבור שלהם הוא מנטרה הפוכה כזו. הם לא צריכים באמת בן-שיח, הם ידברו בכל מקרה.
    יש לה את אותה גישה לאלוהים. אני תמיד מרגיש, ואולי אני מגזים בפסיכואנאליזה הפולשנית הזו, שהאמונה שלה מחסה על משהו. היא מברכת בלי הפסקה את אלוהים, מספרת לי כמה הוא גדול, מתפללת אינסוף פעמים.. מנסה לחזיר אותי ליהדות.. מה לא..
    יש לה אינספור שבחים, אבל אני לא יכול שלא להרגיש איך באובססיה שלה לאותו אלוהים שהיא קראה עליו היא רק מחסה על חור עצום שהיא מצאה במציאות, על פחד. היא נראית לי כל כך מבוהלת מהעולם שמקיף אותה.
    לבוא במגע עם חנה כל שבוע, ולשמוע אותה מקשקשת בלי הפסקה מהרגע שאני פותח תעיניים עד הרגע שאני סוגר תדלת.. מאוד מחדד בי את המשמעות של אלוהים.

    אממ..
    ועוד משהו — מבחינתי לומר שיש אלוהים או אין אלוהים זה בערך בעל אותו משקל. בחור אחד יאמר שאין אלוהים, אבל יתפוס באותה צורה שמימית.. נגיד.. את הסדר, או הטבע.. כמו אדם דתי שיאמר בלי בעיה שהוא מאמין באלוהים, ויתכוון בידיוק לאותה תפיסה כמו החילוני כשהוא אומר 'אלוהים'.
    התפיסה הבוליאנית הזו ממש לא חובקת את העושר שבחווית החיים, שיוצרת את תפיסת האלוהות 🙂

    תמשיך לכתוב דוד, כיף איתך 🙂

    אהבתי

  • לנה  On 24 ביוני 2006 at 19:54

    תוסיף עוד מתלבטת אחת 🙂

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 24 ביוני 2006 at 20:40

    המורה שלי אומר שלכמעט כל אדם יש צורך כלשהו בתלות במישהו או משהו חזק ממנו.

    במצבים מסויימים זה מביא לתלות בסמים, סיגריות, אלכוהול, קניות, אלימות, סקס, הימורים…

    במצבים אחרים זה מביא לתלות בדמות סמכותית – הורים, רב, מנהיג הכת, מנהיג המדינה…
    http://www.notes.co.il/kafri/19840.asp

    ואיזו דמות יותר סמכותית מאלוהים?

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 24 ביוני 2006 at 20:41

    🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: