בין גל-און לבית-שמש

שווה לטייל…

 

תל זיתא. אצלנו קוראים לו "הפרונקל", כי מזוית מסויימת (לא זו) כך הוא נראה.

 

ביום בהיר רואים מכאן את הרי חברון, במיוחד אחרי גשם. לא היום.

 

כל כך יפה, מקור האופיום.

 

החיטה עוד לא יבשה, אבל היא בדרך. קילומטרים לא רבים דרומה, חרמש כבר החל בקמה.

 

בקיץ ירוק, בסתיו ירוק, בחורף ירוק, באביב צהוב.

 

היא עמדה בשדה, ועפה כשהתקרבתי לצלם. על כביש קרית-גת בית-שמש, ליד לכיש.

 

ואז היא התרחקה…

 

ליד קיבוץ בית-גוברין.

 

ציפורים אינן הדבר המעופף היחיד שיפה לראות.

 
ליד קיבוץ בית גוברין
 
 
המציאות יפה בהרבה מהתמונות…
מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תמי ליבנה  On 11 באפריל 2006 at 8:44

    אכן איזור יפיפה ורגוע
    שם מצאתי את האהבה שלי..
    תמי

    אהבתי

  • תמי ליבנה  On 11 באפריל 2006 at 8:52

    כשתעלמנה המלים
    מכל חלומותינו
    ובליל הצבעים
    יזל על הכר כאבן
    מי יהפוך בן
    ישיב רוח כקדם?
    נחיל נמלים
    מעקצץ
    מתחת לעור
    מסמיק את פני בחום
    זה האביב שבנו מדמיע…(תמי ליבנה)

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 11 באפריל 2006 at 9:06

    🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: