נחת רוח, כבוד ו"הוכח תוכיח"

ביום חמישי האחרון היה במרכז טקס היישי, שמשמעותו "כניסה בשער"; תלמידים שהגיעו לרמה מתאימה קיבלו הזמנה להתחייב להיות תלמידים מלאים בשיטה, ובטקס הצהירו על התחייבותם ללמוד ולהמשיך את המסורת.

אחד התלמידים שהתחייבו להיישי היה ניר וייס, שהתחיל ללמוד טאי-צ'י בבאר-שבע, לפני אי-אלה שנים; בנקודה כלשהי במהלך הטקס תפסתי, שלמרות שלא מעט תלמידים מבאר-שבע הפכו ברבות הימים להיות היישי, ניר וייס הוא הראשון שהתחיל כשאני הייתי המדריך הראשי שם; כל האחרים, עד היום, התחילו ללמוד בהדרכתו של יוסי שר, ממנו "ירשתי" את הקבוצה ב-1995.

מאז למדו בבאר-שבע לא מעט תלמידים שהמשיכו לקבוצות המתקדמים במרכז, ואני מקווה (ודי בטוח) שרובם עוד יגיעו להיות היישי, אבל ניר וייס הוא הראשון. אני מרשה לעצמי רגע של נחת רוח…

 

בתמונה, מאסטר ניר יחיאל מלחי מקבל את ההתחייבות (הכתובה) מניר וייס. ברקע תמונתו של גרנדמאסטר וואנג שו-צ'ין, מייסד השיטה. כל היישי חדש צולם נותן את התחייבותו למאסטר ניר יחיאל כשוואנג שו-צ'ין ברקע, והתמונות יישלחו למרכז השיטה בטאיוואן, עם שמות ההיישי החדשים, ממשיכי השושלת.

כשמאסטר ניר נשאל (בטקס היישי בעבר) מדוע דוקא הכתובת הזו נבחרה, הוא הסביר שבידיים משתמשים לעבודה גסה, באצבעות למלאכת-מחשבת; כשדוד המלך אמר "ידי לקרב, אצבעותי למלחמה", הוא אמר זאת מתוך הבנה שבקרב בודד אולי אפשר לנצח בכוח הזרוע, אבל נצחון במלחמה הוא ענין למלאכת מחשבה, לא לכוח גס.

אחרי טקס ההיישי היה גם טקס ניושיצו; אם היישי הוא כניסה בשער, ניושיצו הוא מי שכבר נמצא בתוך הבית. רוני שפירא, הניושיצו החדש, ביקש לומר כמה דברים. אני משחזר מהזיכרון ומקווה שלא אחטא בחוסר דיוק…

רוני הזכיר את מצוות "כבד את אביך ואת אימך", ואת שאר המצוות לכבד, כגון "יהא כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים"; ומצד שני, את מצוות "הוכח תוכיח", המחייבת כל אדם להוכיח את חברו כאשר הוא סוטה מדרך הישר. בין שתי המצוות – המצווה לכבד והמצווה להוכיח – עומד מתח מתמיד: איך אפשר לשמור על כבודו של אדם בעוד אנו מוכיחים אותו על טעותו?

רוני ביקש להזכיר לנו שבעצם אין סתירה, כי אם לא נשמור על כבודו של האיש אותו אנו מוכיחים על טעות הוא לא ירצה להקשיב, ובכך ניכשל בקיום המצווה. רק ע"י שמירה על כבודו של האיש אותו אנו מבקרים נוכל לגרום לו להקשיב לנו ולתקן את טעותו.

(אני מקווה שזכרתי נכון; אבל בטקס נכחו עוד רבים, אני בטוח שיתקנו אותי אם יש צורך…)