סיימנו, מתחילים

אתמול היה לי יום גדול: קבוצת "ידיים טובות" סיימה את המחזור הראשון של לימודי השיאצו. סיימנו ללמוד את הקאטה; בשיעור הבא נתחיל ללמוד אותה מחדש, כמו בטאי-צ'י, מהצעד הראשון. תלמידים חדשים שיצטרפו, יוכלו להתחיל עם הותיקים ולהנות מנסיונם, כמו בשיעורי טאי-צ'י בהם הותיקים מושכים קדימה את החדשים, בעודם מעמיקים בחומר.

קאטה היא מילה יפנית ומשמעותה "תבנית", כמו תבנית אפיה. באמנויות לחימה משתמשים במילה קאטה כדי לתאר תרגיל, או רצף תרגילים, המהווים חלק בסיסי מלימוד השיטה. כמו בעוגה, התבנית (רצף התנועות) היא המסגרת אליה יוצקים תוכן (טכניקות ועקרונות) ל"בישול ואפיה" (תרגול והבנה). בשיטות שונות יש קאטות שונות; ברוב שיטות הטאי-צ'י יש קאטה אחת או שתיים, בד"כ ארוכות מאוד, המהוות "אנציקלופדיה" או "מילון" של הטכניקות והרעיונות של השיטה. תלמיד טאי-צ'י מתחיל את לימודיו בלמידת התנועה הראשונה של הקאטה, ומשיעור לשיעור לומד עוד תנועות המתחברות לרצף אחד ארוך; סיום לימוד הקאטה הוא "סיום הטירונות" של התלמיד… ואז מתחילים ללמוד את הקאטה מההתחלה, הפעם לרמה יותר גבוהה של הקפדה ודיוק.

ואז שוב לומדים את הקאטה מהתחלה, לרמה יותר גבוהה.

ואז שוב. ההתקדמות בטאי-צ'י מתבצעת ע"י תרגול חוזר של אותה הקאטה, תוך נסיון להבין את העקרונות שהם השלד שעליו נבנות התנועות. וכך גם בשיאצו. בבית-הספר שהקים בטוקיו מסונגה, מייסד הזן-שיאצו, מלמדים עד היום כמו שלימד כשעוד היה חי: שעתיים וחצי פעמיים בשבוע במשך שלושה חודשים של קורס בסיסי, ועוד שלושה חודשים של קורס מתקדם. בני דותן, המורה הראשון שלי לשיאצו, חזר על הקורס הבסיסי חמש או שש פעמים לפני שהתקדם לקורס המתקדם, וגם עליו חזר מספר דומה של פעמים. מכל המורים והמטפלים שיצא לי לפגוש כתלמיד וכמטופל, בני היה ועודנו הגדול מכולם, זה שאני עדין מחשיב כהמורה שלי. ממנו למדתי את הקאטה של זן שיאצו, ממנו למדתי את חשיבותו של המגע הטבעי, וממנו למדתי שמגע טוב ונכון שווה הרבה יותר מכל הידע שבכל הספרים.

הקאטה שאני מלמד ב"ידיים טובות" מבוססת על מה שלמדתי מבני דותן, יחד עם כל מה שלמדתי מאז – שנתיים בתמורות, ארבע בטאו-שיאצו, ו-16 שנים בטאי-צ'י; היא מהווה שילוב של "טיפול 10,000" למטופל יחד עם כלי להתקדמות ולימוד למטפל. הקאטה מאפשרת למתאמן לתרגל טכניקות-טיפול שונות ולחזק את גופו ולהכין את עצמו לעומס הפיזי והנפשי של טיפול, אבל כשם שהקאטה בטאי-צ'י אינה קרב אלא צורת תרגול ולימוד, כך גם בשיאצו הקאטה אינה רק טיפול אלא בעיקר כלי לימודי. בשלב הראשוני, כל אדם יקבל טיפול דומה, ויעילות הטיפול דומה למסאג' טוב. אבל זו רק ההתחלה.

ככל שמתקדמים בלימוד, ועולה היכולת "לקרוא" את המטופל, כך גם עולה היכולת להתאים טיפול שונה לכל אדם, וכך גם עולה גמישות הקאטה; פתאום מתברר למטפל שבמנח נתון אפשר לטפל לא רק "בגב", אלא במקומות מסויימים בגב – אלה שהמטופל המסויים הזה צריך. באותו הזמן, יעילות הטיפול עולה ככל שהמטפל לומד לדייק יותר במיקום ובעומק הלחיצות, ויותר מזה – באיכות המגע. מה שהיה קודם מסאג' טוב, הולך והופך לטיפול רפואי של ממש.

אין הרבה בתי-ספר לשיאצו בארץ המלמדים כך; ברובם מלמדים איך לטפל, אבל אין צורה קבועה ועקבית של לימוד וברובם, בתוך אותה מכללה, כל מדריך מלמד אחרת וכל תלמיד מטפל אחרת. בנוסף, רובם מלמדים "סלט" של שיטות – ערבוב של שיטות שונות בשיאצו יחד עם טכניקות ואלמנטים שונים מתוך המסאג' התאילנדי, טוינא, מסאג' מערבי ועוד. ברוב בתי הספר לשיאצו, "ללמוד עוד" פירושו ללמוד עוד טכניקות טיפול, ולא, כמו בטאי-צ'י לשפר את הטכניקות המוכרות עד שתוכל לעשות איתן דברים חדשים. השאיפה הגדולה שלי היא ללמד שיאצו כמו שלומדים טאי-צ'י: להעמיק ולהעמיק בקאטה, עד שבאמצעותה אפשר יהיה לגלות את הדרך להתאים לכל אדם את הטיפול המיוחד שהוא זקוק לו.

אתמול סיימנו ללמוד את הקאטה, בשיעור הבא נתחיל אותה מהתחלה.

 

המסיימים והמתחילים

 

 

————————————-

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.