משיח

(טאו הזכיר לי סיפור ששמעתי פעם מחווה קנר, עמיתה לטאי-צ'י, על המשיח. אני לא זוכר מה המקור. לא יודע אם זה קשור במיוחד למשהו, אבל בעצם זה תמיד קשור…)

 

מנזר אחד הלך והתפורר. נזירים עזבו, או מתו, וחדשים שבאו לא נשארו לתקופות ארוכות. לא היה מי שיטפל בגינה ובמבנים, ועזובה פשטה בכל. בסוף נותרו במנזר רק שלושה נזירים זקנים, זקנים מדי מכדי לעזוב למנזר אחר אבל צעירים מכדי לוותר ולמות.

הם ניסו לחשוב מה לעשות כדי להציל את המנזר.

אחד מהם נזכר ששמע שרחוק-רחוק, בקצה היער, חי איש אחד, חכם מאוד, שאולי ידע איך לעזור להם. הוא יצא לדרך, הלך ביער יום שלם עד שהגיע אל ביתו של החכם, וסיפר לו את הסיפור.

"מה נוכל לעשות כדי להציל את המנזר שלנו?" הוא שאל את החכם.

החכם הציע לו לאכול וללון בלילה אצלו, אבל לא ענה.

בבוקר, ממש לפני שהנזיר המאוכזב יצא לדרכו בחזרה למנזר, אמר לו החכם: "יכול להיות, שאחד משלושתכם הוא המשיח".

הנזיר חזר למנזר, הגיע אליו מותש אחרי רדת החשיכה, וכששאלו אותו שני הנזירים האחרים מה אמר החכם, סיפר: "הוא אמר שיכול להיות שאחד משלושתנו הוא המשיח".

הנזירים הלכו לישון, וכל אחד מהם חשב: ברור שאני לא המשיח, אבל אולי אחד משני האחרים…?

כשקמו בבוקר, כל אחד מהם התחיל להתייחס אל שני האחרים, כאילו הם המשיח.

חודשיים אחר-כך, עברו במקום כמה נזירים צעירים, בדרכם למנזר אחר; כשראו איך שלושת הנזירים מתייחסים אחד אל השני, הם החליטו להישאר איתם במנזר, וגם כתבו לחבריהם לבוא ולהצטרף אליהם.

המנזר חזר לגדולתו.

אני יודע שאני לא המשיח, אבל אולי אחד מכם…?

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שלמה  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 7:30

    היה הנזיר חוזר למנזר, וכל אחד היה בטוח שהוא עצמו שהוא המשיח. ותוך ימים היו שלושתם מתישים אחד את השני במריבות, ותוך זמן קצר היו נפוצים לכל עבר.
    מוסר השכל? בג'ונגל כמו בג'ונגל

    אהבתי

  • זאב ארליך  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 8:05

    שאמור בין השאר לוודא את התיחסותם הנאותה של הנזירים אחד לשני. במקרה הזה לא היה למנזר אדם שעמד בראשו מה שהביא לדירדור במצבו. החכם תיפקד למעשה ולו רק ללילה אחד כראש מנזר ובמשפט חכם אחד שינה את גורלו של המנזר.
    תודה דוד על הסיפור היפה. יש פה לקח חשוב.

    אהבתי

  • דוד כפרי  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 9:03

    .

    אהבתי

  • חילוני  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 9:53

    ניסיתי רק לדמיין מה היה קורה לו היו כל קוראי האתר חושבים את עצמם לשליחי האל ומושיעי האנושות… עזוב אותך, דוד, הסיכוי שהמשיח בן דוד יהיה בין המבקרים באתר הוא די זניח.

    אהבתי

  • דוד כפרי  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 10:23

    כשיהיה לי בן…
    😉

    אבל לענין – כל הענין הוא לחשוב שאולי מישהו מ_האחרים_ הוא המשיח.
    לא אני, אבל אולי אתה?

    אהבתי

  • חילוני  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 12:05

    דוד, נסה לחשוב שאין משיח בעולם כלל. זו המחשבה הנכונה היחידה. אין משיח ולא יהיה.

    אהבתי

  • חילוני  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 12:10

    אני מודה שאינני משיח. אינני ואף לא מתיימר. אין משיח לא בבתי הכנסת של היהודים ולא בכנסיות של הנוצרים. לא במסגדים של המוסלמים ולא במנזרים של הבודהיסטים. אפילו לא על חופי אתיופיה שם התקבצו בימים אלה מאמיני הרסטפריאניזם, אין ולא יהיה משיח אחד… עצוב

    אהבתי

  • זאב ארליך  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 12:44

    יש או אין זה לא הנושא. הסיפור הוא משל.

    אהבתי

  • ח.  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 12:53

    לזאב ארליך, ברור. זו סתם אמירה מבודחת

    אהבתי

  • זאב ארליך  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 13:17

    משיח על משיח מאחורי השיח לפנות ערב

    אהבתי

  • משיח  ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 23:03

    דפקתי ולא עניתם. לא יודע מתי אבוא שוב…

    אהבתי

  • זאב ארליך  ביום 23 בפברואר 2005 בשעה 0:50

    לגבי הגללים של החמור. הזהר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: