גדר יעילה, גדר חיה

את הרשימה הזו העליתי בסוף אוקטובר. בחמישי האחרון, בלילה האחרון של 2004, שמרתי (שוב) על הקיבוץ בו אני חי, ונזכרתי (שוב) כמה הגדר הקונבנציונלית חסרת תועלת. אולי הפעם מישהו ישים לב?

להתנחלות מורג, לפני כמה שבועות, חדרו מחבלים למרות שהיתה (ועודנה) מוקפת גדר תיל.
גדר ידועה כ"גורם מעכב", משהו שמפריע לחדירה אבל לא מונע אותה; כל אדם עם כושר סביר ומוכנות לכמה שריטות יכול לעבוד גדר תיל ממוצעת, אפילו בלי מספרי תיל. אז למה מתעקשים על גדרות תיל?
באזור בו אני חי, כל הקיבוצים והמושבים מוקפים גדרות תיל. הן לא רק לא יעילות, הן מכוערות.

זה מעולם לא עצר גנבים; או שהם עוברים מעל, או מתחת, או פשוט דרך (חותכים).
כשהתחלתי לשמור בבית-גוברין (לילה אחד, בערך פעם בחודשיים), רכזת-הביטחון עשתה אתי סיור על הגדר, והראתה לי כל מקום בו גנבים עברו מעל לגדר, מתחתיה, או דרכה. בית גוברין אינו יוצא-דופן בין יישובי הסביבה.
היא אמרה שהסיבה היחידה שמתקנים את הגדר כל פעם, היא כדי לדעת מאיפה הגנבים יצאו…
מעריכים ש-90% מהגנבים הם פלסטינים, מה שאומר שאירוע גניבה (פלילי) יכול בקלות להפוך לרצח (פח"ע), אם גנב יתגלה במהלך הגניבה.
הגדר כמעט שלא עושה כלום; לעבור גדר כזו זה עניין של 3-4 דקות לכל היותר. מחכים שהסיור יעבור, ויודעים שאחריו יש לפחות 10 דקות פנויות.

אבל יש תחליף לגדר-התיל, שאותו אף גנב לא יוכל לעבור.
לבית-גוברין מעולם לא חדרו ממזרח, רק מצפון, דרום ומערב.
במזרח… 

קבלני הגדרות לא יאהבו את ההצעה הזו, וגם לא יצרני הגדרות, יצרני הבזנ"טים, ואולי גם הרבה חיילים יגיבו בהתחלה בשלילה – אבל תחשבו על זה רגע.
שותלים (אפשר מחוץ לגדר קיימת), משקים כמה חודשים, וזה גדל לבד. תוך כמה חודשים זה כבר גבוה מדי בשביל לקפוץ מעל זה. אחרי שנה רק בולדוזר יזיז אותו.
תיקונים?
אין צורך לתקן אחרי גשמים ושיטפונות, כי זה נאחז בקרקע ומתקן את עצמו. אף-אחד לא יגנוב עמודים וגלילי רשת, כי פשוט אין.
לא רואים דרך זה?
נכון, אבל משני הכיוונים. אף-אחד לא יירה על סיור שעובר ליד הגדר, אם אי-אפשר לראות איפה הסיור הזה נמצא. וזה הרבה יותר אסטטי מגדרות תיל. זה לא חייב להיות סברס; יש מספיק צמחים גדולים וקוצניים המהווים גדר שלמעשה אי-אפשר לעבור אותה. אקציה, למשל, ועוד.

מאיזה צד הייתם מנסים לעבור? דרך התיל, או דרך הסברס?

אם זה לא נכנס בתקציב הביטחון של היישוב, אולי בתקציב הגינון?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • זאב  On 31 באוקטובר 2004 at 11:52

    באמת בגדרות התייל אין שום תועלת.

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 31 באוקטובר 2004 at 13:20

    לקבלני הגדרות
    😛

    אהבתי

  • לז  On 1 בנובמבר 2004 at 13:59

    הוֹי, אַרְצִי מוֹלַדְתִּי,
    הַר טְרָשִׁים קֵרֵחַ.
    עֶדֶר עֻלְפֶּה, שֶׂה וּגְדִי,
    זְהַב הָדָר שָׂמֵחַ.

    מִנְזָרִים, גַּל, מַצֵּבָה,
    כִּפּוֹת טִיט עַל בַּיִת.
    מוֹשָׁבָה לֹא נוֹשָׁבָה
    זַיִת אֶצֶל זַיִת.

    אֶרֶץ, אֶרֶץ מוֹרָשָׁה,
    דֶּקֶל רַב כַּפַּיִם.
    גֶּדֶר קַו צַבָּר רָשַׁע.
    נַחַל כְּמַהּ הַמַּיִם.

    רֵיחַ פַּרְדְּסִי אָבִיב,
    שִׁיר צִלְצַל גַּמֶּלֶת.
    חֵיל חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב,
    צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.

    אֶרֶץ נַחֲלַת מִדְבַּר סִין,
    קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת.
    הֶבֶל זַעַם הַחַמְסִין,
    מְלוּנָה בַּשַּׁלֶּכֶת.

    כֶּרֶם גֶּפֶן נִים לֹא נִים,
    תֵּל חָרְבָּה נֶחֱרֶשֶׁת.
    תְּכֹל לֵילוֹת וִילֶל תָּנִים,
    מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.

    הוֹי הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת לֵב,
    הַשָּׁמִיר הַשַּׁיִת.
    בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב,
    בַּשָּׁמַיִם עַיִט.

    רֵיחַ פַּרְדְּסֵי אָבִיב,
    שִׁיר צִלְצַל גַּמֶּלֶת.
    בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל,
    וְעַל פְּנֵי כֹּל הַתְּכֶלֶת.

    אַח, פַּרְדְּסֵי אָבִיב…

    אהבתי

  • לז  On 1 בנובמבר 2004 at 14:30

    מ"שירונט"

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 1 בנובמבר 2004 at 16:37

    🙂

    אהבתי

  • תמי  On 2 בינואר 2005 at 10:58

    ואורגני עדיף על פני משהו מלאכותי. כמו ברפואה, כמו בתזונה, כמו בהרבה דברים. בשנים האחרונות יותר ויותר מבינים זאת. בהתחלה הטכנולוגיה התרחקה מהטבע והרחיקה את האדם ממנו. כל ההמצאות הלכו בכיוון של סינתטי, פלסטיק, פולימרים. לאחרונה הטכנולוגיה שינתה כיוון וחוזרת לטבע, היא הופכת לביו טכנולוגיה. פליס, למשל. טוב שזה קורה והלוואי ויאמצו את ההצעה שלך ואת כיוון החשיבה שלך בכלל.

    אהבתי

  • שרונה הו  On 2 בינואר 2005 at 13:04

    פירות מתוקים וטעימים בקיץ!!!

    אהבתי

  • בסנוורים  On 2 בינואר 2005 at 23:36

    הצעה מצויינת. לדעתי לא מיישמים אותה כי הצבר הוא צמח עם אג'נדה פוליטית – ידוע שבכל מקום בארץ בו יש שיחי צבר אות וסימן הוא ליישוב ערבי שננטש ב1948. ואחר כך לך תוכיח שמדובר בסתם גדר תמימה.

    אהבתי

  • יאיר  On 22 במאי 2009 at 15:59

    רעיון מענין
    האם יש מקומות בהם נעשה בו שימוש מודרני? (מעבר לכפרים הערביים)

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 23 במאי 2009 at 22:33

    אבל הגיע הזמן…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: