האם זה כולל הרפיה?

מיכל קרן, מטפלת ברפואה סינית ושיאצו, כתבה שני מאמרים על תקיפות מיניות בחדר הטיפולים: הראשון מתייחס לתקיפות ע"י מטפלים, והשני, המופיע כאן, שנכתב בעקבות פרסום הראשון ב"חיים אחרים", על תקיפות המתבצעות ע"י מטופלים.

קיבלתי ממיכל אישור לפרסם את שני המאמרים כאן.

 

האם זה כולל הרפיה?

מאת מיכל קרן, מטפלת ברפואה סינית ובשיאצו

בגיליון הקודם עסקנו בסוגיית המטפלים שמטרידים, מנצלים ותוקפים תקיפה מינית את המטופלים שלהם. תגובות רבות הגיעו למערכת בעקבות הכתבה, מצד מטופלים ומטופלות שנפלו קורבן למטפלים, וכן מצד מטפלים שהביעו הזדהות עם הכתוב בכתבה, ושמחו שניתנה במה לבעיה קשה זו.

יאיר שמר, יו"ר ארגון הגג של מקצועות הרפואה המשלימה, מציין בהקשר זה כי הרפואה המשלימה עוברת תהליך התבגרות. "ברגע שתחום הרפואה המשלימה הולך ומתמסד" הוא אומר, "נחשפים גם הצדדים הפחות מוארים שלו, וזהו תהליך חיובי. הסדרה מקצועית וחוקתית של התחום היא הפתרון החלקי לבעיה, כי העשבים השוטים האלו גדלים טוב יותר באזור האפור והלא מוסדר. הסדרה בחוק שבה המטפלים יהיו תחת פיקוח אתי ומקצועי, וניתן יהיה להבדיל בין מטפל מקצועי לשרלטן, תביא לצמצום התופעה, אם כי לא להעלמותה, כפי שהיא קיימת עדיין אצל רופאים ופסיכולוגים".

שמר מציין כי מנהלי האגודות המקצועיות במקצועות המגע מתמודדים עם הבעיה שעולה באופן קבוע על סדר יומן. בשנה האחרונה הוציא ארגון הגג קוד אתיקה בנושא מיניות בטיפולי הרפואה המשלימה (ראה מסגרת).

תגובות נוספות הגיעו למערכת מפי קוראים שהתייחסו לעובדה כי לא רק הצד הגברי הוא שמתעלל, וכי גם מטפלות רבות שולחות ידיים למטופלים ומטופלות. בעיה נוספת היא שנערות ליווי בתחפושת של מטפלות אלטרנטיביות מציעות טיפולים "משודרגים" הכוללים "הרפיות".

ההקשר בין הרפואה המשלימה לבין סקס מתבטא גם במוספי העיתונים להצעות עבודה, שבהם הערך "רפואה אלטרנטיבית" מופיע בצמוד לטור של שרותי הליווי.

הגישה הזו יוצרת אי הבנות רבות, שגורמות למטפלים רבים להפוך לקורבנות של תקיפה מינית מצד מטופלים שלהם.

אין דבר שמטריד מטפל יותר מלקבל שיחת טלפון מאדם שמעוניין להגיע לטיפול, לספר לו על שיטת הטיפול, לענות על שאלותיו, ובסופו של דבר לקבל את השאלה: האם זה כולל הרפיה?

אנשים רבים חפצים במין אלטרנטיבי, שואלים מטפלים בטלפון שאלות מגונות, ומבקשים מגוון של "אקסטרות" לטיפול. אנשים אגרסיבים יותר מגיעים לטיפול וחושבים שאם המטפל\ת נוגע\ת בהם, גם הם יכולים לנגוע בה או בו, ושאם מגע מסוים גורם אצלם לעוררות מינית, זה בסדר לאונן מולם.

מטפל בעיסוי שלא מעוניין לפרסם את שמו, סיפר כי מידי פעם מגיעות אליו נשים שמעונינות לשדרג את מהות הטיפול ולשלב בו דברים שלא לומדים בבתי הספר לעיסוי. "פעם אחת התקשרה אלי אישה", הוא מספר, "שסיפרה על כאבי גב שמהם היא סובלת. הסברתי לה כיצד הטיפול בעיסוי יכול לעזור לה. רק בסוף השיחה הבנתי שהיא מעונינת בעזרה מסוג אחר. היא ניסתה בכל דרך לשכנע אותי לעשות לה עיסוי בשדיים. כמובן שלא הסכמתי, וזו לא היתה הפעם הראשונה". מטפל שיאצו סיפר כי הגיע אליו מטופל שרצה מאוד לקבל את הטיפול כשהוא ערום לגמרי. "למרות שבדרך כלל עושים שיאצו על גבי הבגדים" הוא אומר, "לא הפריע לי שהוא יהיה ערום. תוך כדי טיפול הוא התחיל לזוז באופן משונה, ואז הוא הסתובב אלי, וביקש שאביא לו מגבת… כל כך נגעלתי שצעקתי עליו שיעוף מהקליניקה". מטפלת בעיסוי שעבדה בספא של אחד ממלונות היוקרה בתל אביב ספרה כי מטופלים רבים שמגיעים למקום שולחים ידיים תוך כדי הטיפול ואף מתחילים לאונן. "מטפלת שיוצאת נסערת ובוכה מחדר הטיפולים הוא לא מחזה נדיר" היא אומרת. באי הספא הם אנשים עמידים וחלקם מפורסמים, ואיש לא מעז להתלונן נגדם.

אילנה גאון, שמטפלת ברפואה סינית, טווינה ועיסוי, אומרת: "לפעמים מגיעים מטופלים, שלא ברור אם כוונותיהם תמימות, או שהם מתכוונים להטריד ולשלוח ידיים. בהתחלת דרכי כמטפלת זה היה מבלבל אותי, אבל היום הפתרון שהגעתי אליו הוא להיות אסרטיבית ולשדר מסר מאוד ברור: אני המטפלת ואתה המטופל. הסמכות נמצאת בידי. במקרים שיש מתח מיני באוויר, אני מאפשרת למטופל להתבטא ולדבר על כך, אבל חוזרת ומבהירה לו שאנחנו נמצאים בטיפול. במקרים שבהם למטופל יש זיקפה, אני ממשיכה את הטיפול, ומוצאת דרכים לנטרל את זה. בדרך כלל זה מסתדר. אבל אם מטופל שולח ידיים אני מטיסה אותו מהחדר. פעם מטופל הגיע אלי, נכנס לקליניקה והוריד את המכנסיים. צעקתי עליו שיעוף או שאני מזמינה משטרה וקוראת לבעלי. הוא ברח".[X=nextPage=X]

אחת הסיבות להטרדות הרבות שזוכים להן מטפלים, היא שעיסוי נחשב בחברה שלנו מעין משחק מקדים ודרך טובה לענג את בן\בת הזוג. שיאצו או טווינה נחשבים לנגזרות של עיסוי, ואת איש לא מעניינות מספר השנים שלמד המטפל, המשמעות העמוקה של הטיפול או התעודות שעל הקיר.

אך לא רק הקישור שאנשים עושים בין מגע טיפולי למגע מיני יוצר את הבעיה. נראה שעברייני המין מצאו לעצמם במה רחבה: הם מגיעים למטפל או מטפלת שעל פי רוב נמצאים עימם בחדר סגור, לבד. מפחיד, לא?

עגמת הנפש לא נגרמת רק מצד עברייני המין. רבים מחפשים סקס, ומקווים למצא אותו תחת כותרת שונה מזאת של מכוני הליווי ומועדוני הסקס, ואולי למצא ריגושים חדשים. למדיה חלק פעיל בכך: בסרט שראיתי לא מזמן, שיחק בחור צעיר, ששהה במלון יוקרה, וקיבל לחדרו בחורה שהגדירה עצמה כמטפלת שיאצו, ולבשה מכנסונים קצרצרים וגופייה הדוקה. הבחור סגר אחריהם את הדלת בחיוך גדול. דברים כגון אלה מגבירים את חוסר ההבנה וחושפים את קהל המטפלים לסכנות. עגמת הנפש הכרוכה בהטרדות חוזרות ונשנות ואף תקיפה מינית היא רבה, והתוצאה היא שמטפלים ומטפלות חשים איום מצד המטופלים שלהם. מטפלות רבות מתעקשות לטפל בנשים בלבד.

כאן יש חלק לעובדה שאנחנו חיים בארץ הקודש. נראה כי רק בארץ, טיפולי המגע זוכים לזילות כזאת, בעוד בארצות אחרות, האנשים יודעים כי שרותי ליווי לא מצריכים תעודות, וגם לא לימודים…

גיל צור היא ראש מגמת יחסי מטפל- מטופל ודיקנית מכללת מדיסין, ועובדת ביחידה לסיוע לאנשים שסובלים מהפרעה פוסט טראומטית על רקע של פגיעה מינית. "אני לא חושבת שזה לעניין לכתוב 'לא מין' בפרסום בעיתון" היא אומרת. "זה מציב את המטפל\ת במקום של התגוננות, בעוד שהגישה הנכונה היא לא לציין את זה בכלל, כלומר, ברור שזה לא מין. אם בשיחת הטלפון הראשונה מתעוררים ספקות באשר לכוונת המטופל, אפשר לציין שמדובר אך ורק בטיפול רפואי. לא להזכיר את המילה מין".

צור טוענת כי הגורם העיקרי להטרדות מיניות מצד מטופלים\ות הוא חוסר היכולת של המטפל\ת לשים גבולות. "היכולת להציב גבולות מתבטאת בדרכים שונות" היא אומרת, "בעיקר אצל מטפלים שלא נעים להם להיות קשוחים. אם למטפלת חושדת בכוונות המטופל, ולא נעים לה לציין שמדובר בטיפול רפואי בלבד, היא מגיעה לפגישה עם רמה מסוימת של חרדה. היא יכלה, כמובן, למנוע את הפגישה, אבל לא היה לה נעים. זה יוצר דינמיקה לא מודעת בינה לבין המטופל עוד לפני שהם נפגשו. מטפלים יכולים להימנע מההטרדות, אם הם משדרים סמכות וגבולות, ביחד עם האמפתיה".

[X=nextPage=X]

מה עושים כשמטופל מטריד?

"יש הטרדות חד משמעיות שבהן המטפלת מבינה בדיוק מה המטופל עשה. במצב כזה קל להגיד 'הטיפול נגמר. אני מבקשת ממך ללכת ולא לחזור לכאן יותר'. אבל יש מטפלות שגם את זה לא נעים להן להגיד. במקרים שלא ברור אם ההטרדה נעשתה במכוון או בטעות, צריך להפעיל שיקול דעת. אם הטרדה נעשתה כאילו בטעות יותר מפעם אחת, לא צריך להסס".

על המטפל להציב גבולות למטופל, כדי שהטיפול יתבצע כשורה וכדי להגן על עצמו. צור: "אם מטופל נוהג לאחר, למשל, על המטפל לקזז את זמן האיחור מהטיפול. אם מטופל מבטל ברגע האחרון את הטיפול, על המטפל לדרוש תשלום בעבור הטיפול שלא התקיים. דרכים נוספות של מטופלים לבדוק גבולות הן להעניק למטפל מתנות, לבקש בסוף הטיפול כוס קפה ולהישאר לפטפט, וכך להיכנס לקשר שחורג מהטיפול. למטפלים רבים לא נעים לעצור את זה. הפחד של המטפל להיחשב רע או לא נחמד משדר למטופל מסר של חוסר גבולות. המטופל הבריא בנפשו לא יעשה בזה שימוש לרעה. המטופל הלא בריא ימשיך לבדוק את הגבולות. אם המטפל ויתר לו על עשרים דקות האיחור, על הטיפול שבוטל ברגע האחרון וגם הסכים לרדת המחיר, הוא נכנס לדינמיקה של התעללות וניצול".

לפעמים ההטרדות הן כמעט סמויות מהעין. המטפל\ת חשים שכוונות המטופל לא טהורות, אבל לא בטוחים בזה. מטפלת שיאצו ספרה על מטופל שהיא הרגישה כי כוונותיו לא תמימות. הוא לא העיר הערות מיניות או שלח ידיים, אבל ציין מספר פעמים כי הוא לא מספר לאישתו על הפגישות הטיפוליות, ובסיום הטיפול הוא נהג להשאיר את הכסף על הכר, דבר שגרם לה להרגיש שהוא חושב שהיא נערת ליווי. צור: "במקרה כזה צריך לשאול את המטופל בצורה עדינה למה הוא עושה זאת. סביר להניח כי המטפלת היא עבורו סוג של פנטזיה, ושהוא מרגיש שיש לו קשר רומנטי עמה. חשוב שהמטפלת תקשיב לזה ולא תתעצבן, אבל תגיד לו 'קודם כל אני שמחה שדיברנו על זה, דבר שני, אני רוצה שיהיה ברור שמערכת היחסים בינינו היא טיפולית בלבד. זכותך לא לספר על הטיפול לאישתך, אבל אני רוצה שתתן לי את הכסף ביד, חשוב לי שנשמור על גבולות של יחסי מטפל- מטופל'. יכול להיות שהמטפלת לא הבינה נכון את ההתנהגות שלו, ושהוא לא מספר לאישתו כי הוא פוחד שהיא תעשה לו סצנות, אבל אם לא נעים לה לדבר על הבעיה היא תמשיך להרגיש לא נוח. שיחה על העניין יכולה לגרום למטופל להיפתח ולספר אולי על יחסים טעונים עם אישתו או על כך שהוא מרבה לשמור סודות מאחרים, כי הוא פוחד להיפגע.

"כשיש בעיה, כדאי לדבר עליה עם המטופל בגובה העיניים ולבקש להבין. חשוב להעלות את הנושא בצורה אמפתית ולא בכעס או ביקורת. אם מטופל חוצה את הגבולות ומטריד את המטפל, צריך להגיד לו – כאן הטיפול נגמר, אני מבקש שתלך ולא תחזור לכאן יותר. אם יש הטרדות חוזרות, לאיים בפנייה למשטרה".

[X=nextPage=X]

בוקסה:

יש מספר דרכים להימנע ממטופלים מטרידים:

כשאדם מתקשר ומתעניין לטיפול, שאלו אותו קודם כל על הסיבה שלשמה הוא מבקש טיפול, ועל סוג הטיפול בו הוא מעוניין.

  1. אפילו אם המטופל מצהיר כי יש לו כאבי גב והוא מכיר את שיטת הטיפול שבו אתם עוסקים, ספרו לו על מהות הטיפול ומה הטיפול כולל. זה יגרום למי שמחפש סקס להבין שהוא הגיע למקום הלא נכון.

  2. אם מדובר בשיטות מגע שבהן נשארים בלבוש מלא, ייעצו לו להגיע במכנס ארוך ונוח ובחולצת טריקו. כך תוכלו לסנן את אלה שמגיעים כדי להתפשט.

  3. במיוחד למטפלות: אם מדובר בטיפול ראשון עם מטופל שאינכם מכירים, דאגו לא להיות לבד בקליניקה בשום אופן. קראו לחבר\ה, ואף שקלו לדחות טיפול אם הדבר לא מתאפשר.

  4. אם נראה כי למטופל יש רעיונות "אחרים" לגבי הטיפול, את תהססו להעמיד אותו במקומו באופן אסרטיבי. אם הוא שולח ידיים, דרשו ממנו לעזוב מיד את המקום.

  5. במידה ומטופל חוזר ומטריד אתכם, איימו עליו בפנייה למשטרה. במידת הצורך, עשו זאת.

  6. שמרו תרסיס גז מדמיע במגרה.

[X=nextPage=X]

בוקסה:

כללי האתיקה בנושא מיניות שהוציא ארגון הגג לרפואה משלימה הוכנו על ידי ג'ולייט מנדלצויג, ועדת האתיקה, איגוד העיסוי. אביטל אנגל, פסיכולוגית קלינית, נושאי אתיקה במכללת רידמן. חנה בר, יו"ר ועדת האתיקה, אגודת נטורופתיה. ויאיר שמר.

מטרת תקנון כללי אתיקה בנושאי מיניות היא להגדיר הנחיות לסביבת עבודה ברורה בנושאי מיניות בחדר הטיפולים ובמוסדות להכשרה ברפואה משלימה, על מנת להגן על המטופלים, המטפלים וטוהר המקצוע מהתנהגות מינית שאינה הולמת, שעלולה לגרור תביעות משפטיות ופגיעה בשמו הטוב של המקצוע. ההנחיות נוטות לחומרה על מנת להקיף את מירב האפשרויות, כאשר הכוונה היא שהגופים החברים בארגון הגג יתאימו את ההנחיות לפי צרכיהם.

א. הנחיות לאגודות המקצועיות החברות בארגון הגג:

ההנחיות המצורפות הינן בגדר המלצה של ארגון הגג לאגודות המקצועיות ברפואה משלימה החברות בארגון הגג. האגודות המקצועיות מתבקשות להתאים הנחיות אלו לצרכים שלהן, ולהכניסן לתקנון האתיקה שלהן בצורה המתאימה למקצוע ולאגודה הספציפית. משמעות הכנסת ההנחיות לתקנון האתיקה היא שכל חברי האגודה אשר חתומים על תקנון האתיקה, במקרה של התנהגות בניגוד לתקנון, ישאו באחריות ויעמדו מול האפשרות של ביטול חברותם באגודה. למקצועות שעוסקים במגע ישיר ואינטנסיבי עם גוף המטופל, מומלץ להוציא תקנון התנהגות מינית נפרד מתקנון האתיקה הכללי, ולהוציא טופס החתמה בנושא, למטופלים.

  1. ילדים עד גיל 16 המגיעים לטיפולי רפואה משלימה ילוו במבוגר.

  2. על המטפל לטפל בלבוש הולם שאינו משדר או חושף מיניות. במקרים של טיפולי מגע, המטפל יגדיר למטופל באופן ברור את הלבוש הדרוש לטיפול. במקרים של טיפול בעיסוי, מומלץ שהמטופל יהיה מכוסה לחלוטין בכל עת עם סדין או מגבת, חוץ מחלק הגוף שעובדים עליו שיהיה חשוף.

  3. מומלץ שהמטופל יחתום על טופס שבו הוא מצהיר שהוא יודע שהטיפול ברפואה משלימה אינו כולל מגעים מיניים מכל סוג שהוא.

  4. חל איסור מוחלט באופן חד משמעי על כל שימוש מכוון ומודע באנרגיה המינית ככלי טיפולי למטרות טיפוליות במסגרת הטיפול ברפואה המשלימה, גם בהסכמה וגם שלא בהסכמה מודעת של המטופל.

  5. חל איסור מוחלט באופן חד משמעי על הענות של המטפלים ברפואה משלימה לבקשה של גרוי מיני מצד המטופלים. במקרים אלו יש להבהיר באופן חד משמעי כי מסגרת הטיפול אינה עוסקת בדברים אלו.

  6. בכל מקרה לא יקימו המטפלים ברפואה משלימה יחסי מין עם מטופליהם לאורך כל תקופת ההתקשרות הטיפולית בניהם.

  7. בכל מקרה לא יקימו המטפלים ברפואה משלימה יחסי מין עם קרובי משפחה בדרגה ראשונה של מטופליהם לאורך כל תקופת ההתקשרות הטיפולית בניהם.

  8. יש לבחון אפשרות להגדרת תקופת צינון לתחילת יצירת יחסים אישיים בין מטפלים למטופלים לאחר סיום הטיפול. בכל מקרה, התחלת מערכת יחסים אישית תחייב הפסקת הטיפול ברפואה משלימה.

  9. תלונות של מטופלים על חברי אגודה בענין הטרדה מינית ידונו בוועדת האתיקה של האגודה, בידיעתו של יו"ר האגודה.

ב. הנחיות לבתי ספר לרפואה משלימה החברים בארגון הגג:

הנחיות אלו לבתי הספר הן בגדר המלצות שנועדו להגן על התלמידים, המורים ושמו הטוב של בית הספר מפני תביעות אפשריות. מומלץ שבתי הספר יכניסו את ההנחיות שמקובלות עליהם לחוזה ההתקשרות עם המורים.

  1. מומלץ שלא לעודד אינטימיות יתרה במגעים הפיזיים בין מורים ותלמידים בין כותלי בית הספר.

  2. מורים לא יקימו יחסים אינטימיים עם תלמידיהם לאורך כל תקופת עבודתם במוסד הלימודים.

  3. בית הספר יקבע אדם שיטפל בסוגיות אלו, שיהיה זמין וידוע למורים ולתלמידים.

  4. תלמיד שמבחין ביחס אישי שגובל בהטרדה מינית או רגשית מצד תלמיד אחר או מורה של בית הספר, ידווח על כך לאדם הרלוונטי שמטפל בנושא בבית הספר.

  5. מורה שמבחין ביחס שגובל בהטרדה מינית או רגשית מצד תלמיד של בית הספר, או ביחס שגובל בהטרדה מינית או ריגשית בין שני תלמידים בבית הספר, ידווח על כך לאדם הרלוונטי שמטפל בנושא בבית הספר.
מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אור  On 29 במאי 2004 at 9:38

    קודם כל דוד, כמובן שאני מסכימה עם כל הנאמר ועם חשיבות ההגנה על המטפל והמטופל.
    אבל מכיוון שאני מטפלת (בכיף ובחינם) הרבה מאד בבני משפחתי – אז יצא לי לסטות מסעיף 7 (אני מטפלת בילדי שמקיימת יחסים עם אבא שלהם).
    אני מניחה שאף אחד לא יתבע אותי על מה שאני עושה בבית בהסכמה נלהבת של הקורבן האומלל (מתאמנת עליהם בתאילנדי)- אבל זו בכל זאת שאלה …

    אהבתי

  • דוד כפרי  On 29 במאי 2004 at 20:17

    ויש שלא.
    לי זה מאוד קשה.

    אני לא מכיר רופאים שמטפלים בבני-משפחותיהם.

    אין ספק שזה תחום בעייתי, וראוי לדיון.

    דוד

    אהבתי

  • אודי  On 18 ביולי 2009 at 16:55

    לגבי סעיף 8, למרות שבאופן בסיסי אני מסכים אם מה שנכתב, עדיין הנושא קצת מורכב. חבר טוב שלי בעבר, הכיר את בת זוגתו שהגיעה עליו לטיפול והם היו ביחד מספר שנים.

    לגבי סעיף 2 המדבר על קשר מורה תלמיד, יצא לי להכיר זוג שהכירו בצורה כזו. הוא היה מורה לרפואה מערבית והיא הייתה תלמידה. מכיוון שהייתי מצוי קצת בפרטי הקשר, איך לומר…זה היה קשר די הרסני.

    נפלאות הן דרכי האל להפגיש בין אנשים ומכאן המורכבות

    אהבתי

  • רחל  On 2 במרץ 2010 at 1:22

    צריך שהתקנון הזה יופץ

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: