"את האדם בצר לו הראני"

רופאים נשבעים את שבועת היפוקראטס.
המחזור הראשון של תלמידי רפואה בירושלים, נשבעו נוסח אחר; ליהודים יש בעיה עם שבועה לאלילים.
נוסח שבועת הרופא, בשתי הגרסאות, נראה לי תמיד לא נכון – נוסח השבועה השניה הוא "אתם", והמעמד כולו מזכיר לי את טקס ההשבעה שעברתי בצה"ל – משהו חד-פעמי שעוברים "כי צריך". גם בגרסא של היפוקראטס, נראה שמדובר במעמד חד-פעמי.

בשבילי, תפילת הרופא היא משהו אחר – משהו שעוזר לי להתרכז בטיפול, עוזר לי להיזכר למה אני מטפל.
זה לא דבר שאמרתי פעם אחת וזהו – זה דבר שאני חוזר אליו בכל טיפול, לפעמים כמה פעמים.
זה דבר שנמצא תמיד במחשבות.

תפילת הרופא

א-ל עליון
קודם שאני מתחיל בעבודתי הקדושה לרפא את יצירי כפיך
אני מפיל תחינתי לפני כסא כבודך
שתתן לי אומץ רוח ומרץ רב לעשות את עבודתי באמונה,
והשאיפה לצבור הון או שם טוב לא תעוור את עיני מראות נכוחה.
תזכני להביט על כל סובל הבא לשאל בעצתי כעל אדם בלי הבדל בין
עשיר ועני, ידיד ושונא איש טוב ורע, את האדם בצר לו הראני רק את האדם.
אם רופאים נבונים ממני רוצים ללמדני בינה תן לי רצון ללמוד מהם כי תורת הרפואה אין ערוך לה,
אך אם כסילים יבזוני אחלי!
רק האמת תהיה נר לרגלי כי כל ויתור במקצועי יכול להביא כליון ומחלה ליציר כפיך
אנא ה´ רחום וחנון חזקני ואמצני בגופי ובנפשי ורוח שלום תטע בקרבי.
הרמב"ם

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: